כף החיים/אורח חיים/שצב

כף החיים ‏ אורח חיים שצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] עיר שהיתה קנין יחיד וכו'. זהו לשון הרמב"ם פ"ה דין י"ט אבל רש"י פירש עיר של יחיד שלא היו נכנסין בה תמיד ס' רבוא של בני אדם ונעשית של רבים שנתוספו בה דיורין או נקבעו בה שווקים יעו"ש וכ"כ שם התו' והטור. וכתב העו"ש או' א' דצ"ל דס"ל להש"ע כפי' הר"ר יהונתן בדברי הרי"ף שפירש כדעת הרמב"ם ופסק כהרי"ף והרמב"ם יעו"ש ועוד י"ל הא דפסק הש"ע כהרמב"ם מפני שכ"ה ג"כ דעת הרשב"א והמ"מ כמ"ש באו' שאח"ז.

ב

ב) שם. עיר שהיתה קנין יחיד וכו'. וכתב הרשב"א ז"ל איזו היא עיר של יחיד כל שבנאה היחיד לעצמו להשכירה לרבים או שמכרה אח"כ לרבים או שבנאה להושיב בה דיורין ומשייר לעצמו דרכים פלטיות וסרטיות כדרך שהמלכים עושים עכ"ל והביאו המ"מ שם ב"י מ"א סק"א א"ר או' א' ר"ז או' א'

ג

ג) שם. אפי' נעשית של רבים וכו'. והיינו כ"ז שלא נשתקע שם בעלים הראשונים ממנה. הרשב"א בחידושיו.

ד

ד) שם. אפי' נעשית של רבים וכו'. ואפי' יש לה שני פתחים שנכנסים בזו ויוצאין בזו דאם אין לה כ"א פתח אפי' של רבים משתתפין שיתוף אחד כדלקמן.

ה

ה) שם. משתתפין כולם וכו'. ומיירי במדינה מוקפת חומה גבוהה י"ט ויש לה דלתות שהיא רה"י גמורה המ"מ שם והביאו ב"י אלא שכתב ב"י שמדברי רש"י משמע שאפי' כשאין לה חומה עסקינן ור"ל אלא שנתקנו מבואותיה כל אחד כדינו המבואר בסי' שס"ד יעו"ש וכ"כ הר"ז או' א' וכ"כ האחרונים ועיין לקמן סעי' ה' ולעיל סי' שצ"א או' כ"ו.

ו

ו) שם. משתתפין כולם וכו'. ודוקא שיתוף אחד דכיון שהיתה תחלה קנין יחיד חשובה כולה כחצר א' ויאסרו זה ע"ז אם לא יערבו יחד. טור. ועיין לקמן סעי' ד'

ז

ז) שם. ויטלטלו בכל המדינה. ר"ל וא"צ שיור דדוקא בעיר של רבים ויש לה שני פתחים הוא דצריך שיור כמבואר לקמן.

ח

ח) שם. ויש לה פתח אחד וכו'. דלא דמי לדגלי מדבר רש"י ר"ז או' א'

ט

ט) שם. משתתפים כולם וכו'. שיש לה דין חצר א' שאוסרין זע"ז. תו"ש או' ב'

י

י) שם. ויש לה ב' פתחים וכו'. שהיא דומה לרה"ר ואעפ"י שהכשירו מבואותיה כהלכותיה. ר"ז שם ועיין לקמן או' י"ב.

יא

יא) שם. אפי' נעשית של יחיד. ר"ל שמכרוה ליחיד רשב"א והיינו כל זה שעדיין לא נשתקע שם בעלים הראשונים ממנה וכמ"ש לעיל או' ג'

יב

יב) שם. אין מערבין את כולה וכו'. הואיל ותחלתה של רבים דדילמא הדרא ומתעבדא של רבים ואתו לערובה כולה ואסור לערב עיר של רבים בלא שיור ואע"ג דאין בה רה"ר גמורה שלא תשתכח תורת רה"ר וההוא שיורי הוי היכרא דטעמא משום עירוב הוא רש"י והביאו ב"י. וכ"כ הלבוש ועי"ש בלבוש שכתב דאם אין דלתותיה ננעלות בלילה הויא רה"ר ולא שייך בה עירוב ורק בדלתותיה ננעלות בלילה דהויא כדין כרמלית אין מערבין אלא בשיור יעו"ש ועיין לעיל סי' שס"ד סעי' ב' ובדברינו לשם ודוק.

יג

יג) שם. אין מערבין את כולה וצ"ע דלא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דס"ל כרש"י דאין נקראין רבים פחותין מס' רבוא מ"א סק"ב ר"ז או' א' מיהו הא"ר או' ב' כתב דלא ק"ל כרש"י כע"ש בב"י אלא הטעם משום דרוב מקומות משיירין לעצמן דרכים (כמ"ש לעיל או' או' ב') והוי של יחיד או יש בתי עכו"ם דהוי שיור כמ"ש בתשו' הר"ן סי' ך' עכ"ל. ועיין לקמן או' ח"י.

יד

יד) שם. אפי חצר אחת ובית לתוכה. כ"ה לשון הגמ' עירובין ס' ע"א וכ"כ הלבוש ומשמע דדוקא בענין חצר שיש בה בית חבל בית לחוד לא מהני וכ"מ מפירש"י שם וכ"כ בהדיא הריטב"א שם אבל הטור כתב דאפי' שייר בבית א' סגי. וכתב הדרישה או' א' דס"ל לטור להגמ' דקאמר חצר הוא לאו דוקא יעו"ש וכ"כ א"ר או' ג' בשם המי"ט וכ"כ המאמ"ר או' ב' וכ"כ הר"ז או' א'

טו

טו) שם. חוץ מאותו מקום ששיירו ומקום המשוייר אם ישראל צריך לעשות היכר וסי' כדי שלא יאסור על בני העיר אבל אי עבדי שיור מקום שאין דרים בו ישראל א"צ לעשות היכר והבדל למקום המשוייר ואפי' בית שבאמצע הדרך מהני להיות שיור אעפ"י שמכאן ומכאן הם בכלל ההיתר. גו"ר כלל ג' סי' כ"ב והביאו י"א בהגה"ט. ועיין לקמן או' ח"י.

טז

טז) שם. כשיתוף שעושין לעצמם אם היו כצ"ל. ואח"כ גרסינן ואסורים לטלטל ט"ז סק"ב. א"ר או' ד' תו"ש או' ה' מאמ"ר או' ג':

יז

טוב) שם. אם היו הנשארים רבים. דאם השיור רק לאחד א"צ שיתוף א"ר שם. ור"ל דדוקא אם היו הנשארים רבים צריך לשתף לעצמם אבל אם שיירו רק בית א' אותו בית א"צ שיתוף דלא יש עמו אחר שיאסור עמו כדי שיוצרך לשתף.

יח

חי) שם. ודבר זה משום היכר וכו'. ואפי' איכא נכרים בהדי מתא אין יכולין לערבה ביחד, כנה"ג הגה"ט בשם מהריב"ל מיהו בשם תשו' הר"ן סי' ך' כתב דשיור מבואות הנכרים מהני יעו"ש והביאו מ"א סק"ג. תו"ש או' ו' וכתבו האחרונים דטוב להחמיר.

יט

יט) שם הגה וצריך שיעשו ביניהם וכו'. ונראה פשוט דהרמ"א ז"ל לאו אדסליק מיניה קאי דכל דבעי שיור ומערב מבוי מבוי בפ"ע כיון דלא חשיבא כל העיר כמבוי א' סגי בלחי או קורה אלא קאי להיכא דשיירו חצר או מבוי א' דצריך שיהא המקום ההוא חלוק משאר העיר בב' פסין ואהא אמרה הטור יעו"ש כה"ש או' א' וכתב שבזה מיושב הצ"ע של מ"א וכ"כ האחרונים.

כ

ך) שם בהגה שיעשו ביניהם ב' פסין וכו'. דאל"כ הוי פרוץ למקום האסור לו ועיין לעיל סי' שס"ג סעי' ב':

כא

כא) שם בהגה שני פסין וכו'. וה"ה אם עשו מצבה על אותו מקום כדי לחלק וכמ"ש לקמן סעי' ד'

כב

כב) שם בהגה. וביתר מעשר צריך צוה"פ. ואם יש ים עיין לעיל סי' שס"ג או' ר"ג ואו' ר"ד.

כג

כג) [סעיף ב'] וסולם במקום אחר. ר"ל בצד השני שכנגדו שעולים ויורדים בו חוץ לחומתה. גמ' ופירש"י שם.

כד

כד) שם. שאין הסולם וכו'. אבל לקולא נחשב כפתח כמ"ש סי' שע"ב סעי' ח'

כה

כה) שם עד רוחב עשרה. צ"ל עד יותר מעשרה כ"ה בגמ' עירובין ס' ע"א וכ"כ הגר"א. וכ"ה בר"ז או' ב. ועיין לעיל סי' שע"ב סעי' ז'.

כו

כו) שם לא חשיב כפתח. ואפי' העמיד סולמות בכל רוחב הכותל נמי לא הוי נפרץ במילואו. א"א או' ה'

כז

כז) שם. ויש אשפה לפני אחד מהם. ונראה דוקא אשפה של רבים כמ"ש סי' שס"ג סעי' כ"ט ואפשר דהכא כיון שאינו אלא גזירה לא גזרינן גזירה לגזירה מ"א סק"ו. אמנם בס' עה"ק להרשב"א כתב דמיירי באשפה של רבים והביאו א"ר או' ו' וכתב דאשתמיט זה למ"א. וכ"כ הריטב"א דמיירי באשפה של רבים. וכ"כ הא"א או' ו' נה"ש או' ב' כר"ש רו"ח.

כח

כח) שם. כאלו אין שם וכו'. ואם פנו את האשפה חזר הפתח למקומו. עה"ק א"ר שם.

כט

כט) שם. כאלו אין שם אלא פתח אחד. כיון שאין הולכין דרך האשפה לבוש.

ל

ל) [סעיף ג'] אעפ"י שאינם פתוחים לעיר וכו'. ואין להם חלונות לעיר שאפי' אם רצו להשתתף יחד אינם יכולין. ר"ז או' ג' ור"ל דהוה אמינא כיון דאין יכולין להשתתף עם בני העיר לא הוו שיור קמ"ל דאפ"ה הוו שיור והטעם כתב בלבוש משום דאינו אלא להיכרא בעלמא.

לא

לא) שם. שא"צ לערב. ואעפ"י דברסי' ש"ע פסק פסק דצריכין לערב היינו כשאוכל שם ג"כ ומשמע דבית שער אכסדרא ומרפסת לא הוי שיור דגרעי טפי כמ"ש שם. תו"ש או' י"ד. ובחידושי הריטב"א פי' בית התבן שיש בו בית דירה הא בית התבן לחודיה לא הוי שיור כי היכי דחצר לחודיה לא הוי שיור כיון שאינו עשוי לדירה יעו"ש, ועיין לעיל או' י"ד.

לב

לב) [סעיף ד'] עיר שנשתתפו כל יושביה וכו'. ומיירי בעיר שהיתה קנין יחיד או של רבים ואין לה כ"א פתח א' דצריך להשתתף כולם ביחד כמ"ש סעי' א'.

לג

לג) שם. ואם בנו מצבה על פתח המבוי. היינו באורך כל הפתח של מבוי. כ"כ השה"ג על הרי"ף פ"ה דעירובין בשם הריא"ז והביאו הב"ח.

לד

לד) שם. ואם בנו מצבה וכו'. היינו איצטבא גבוה ד"ט כ"כ הר"ר יהונתן על הרי"ף ושה"ג בשם הריא"ז וכ"פ הב"ח מ"א סק"ז תו"ש או' י"א. ר"ז או' ד' מיהו בעה"ק כתב גבוה ג' ורחבה ד' והביאו א"ר או' ז' וכ"כ לעיל סי' שע"ה או' כ"א שהרמב"ם והלבוש כתבו רחבה ד"ט יעו"ש וע"כ יש לחוש לב' הסברות ולעשות גבוה ד"ט ורחבה ד"ט

לה

לה) ואם היה פתח המבוי רחב מיו"ד אמות בעי צוה"פ או מחיצה גבוה י"ט א"א או' ז'

לו

לו) שם. ואם בנו מצבה וכו'. מיהו הא דמהני מצבה היינו שלא יאסור מבוי א' על חברו ואפי' אם אותה מבוי לא נשתתפה בפ"ע נמי מהני כ"כ התו' דף ע"ה מיהו רש"י לא ס"ל כן אלא שגם אותה מבוי נשתתפה בפ"ע אבל להכשיר רה"ר ודאי לא מהני כשרה"ר עוברת בתוכה כמ"ש סעי' ו' יעו"ש תו"ש שם. ועיין לקמן או' מ'

לז

לז) שם. אינו אוסר עליהם. ואעפ"י שיוצא ובא דרך עליו הואיל ועשה איצטבא לפני פתחו הרי הוא כסתום וכאלו סילק דרכו מעליו שה"ג שם בשם הנז' והביאו הב"ח.

לח

לח) שם. אפי' נעשית של רבים. וה"ה אם מתחלה היתה של רבים. עו"ש או' ב' ור"ל ושאין לה אלא פתח אחד שצריך לערב את כולה כמ"ש סעי' א'.

לט

טל) שם אין מערבין אותה לחצאין דכיון דמעולם הורגלו להיות א' אסרי אהדדי ט"ז סק"ג.

מ

מ) שם אין מערבין אותה לחצאין. משמע דבזה לא מהני מצבה. וכ"כ הראב"ד שאין דקה (פי' אצטבא) מועלת במקום דריסת הרבים ודוקא ברה"ר עוברת בתוכה כמ"ש סעי' ו' בהגה וכ"מ בגמרא ובטור מ"א סק"ח. א"ר או' ח' ואף בלא רוחב יותר מיו"ד אמות לא מהני מצבה לחצאין כל שרבים דורסין אלא מחיצה גבוה י"ט דוקא. א"א או' ח' מיהו המחה"ש כתב דדוקא ברחב יותר מיו"ד לא מהני מצבה יעו"ש. וכ"מ לקמן או' נ"א.

מא

מא) שם. אין מערבין אותה לחצאין. ועיר של רבים ודלתותיה נעולות בלילה צ"ע אם יש לה דין כעיר של יחיד שאין יכולין לערב כל מבוי בפ"ע, מהריב"ל ח"ג סי' ע"ד. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ט מיהו בעה"ק כתב כל עיר שהכשירוה בדלתות ננעלות הרי היא כמבוי א' שאין מערבין את כולה לחצאין יעו"ש. והביאו הנה"ש או' ד' ועיין לעיל או' י"ב.

מב

מב) שם. מצבה על פתחו וכו'. וה"ה פס ד' או' ב' פסין שני משהויין כדלקמן סעי' ו' יעו"ש,

מג

מג) [סעיף ה'] ויש לה דלתות. נקט דלתות משום דאיירי בנעשית של רבים שהיא רה"ר ואינה מותרת בלא דלתות כדלעיל סי' שס"ד סעי' ב' וה"ה בשאינה רה"ר מן הדין כגון שאין רחובותיה רחבות ט"ז אמות או שאינו מפולש משער לשער וכה"ג וניתרת בצוה"פ הואיל שמכשיר כולה ע"י מחיצות כאלו אין לחלק שיתופן לחצאין. מ"ב או' כ"ז

מד

מד) שם. ובאו להכשיר חציה וכו'. נראה דוקא אם מניח חצי הנשאר בלא עירוב אבל אם מערב גם הנשאר אסור. א"ר או' ט' א"א או' ט'

מה

מה) [סעיף ו'] זה שאמרנו שאין מערבין וכו'. לכאורה נראה שזהו דעת הרא"ש והטור דפסקו כלישנא קמא דגמ' לקולא דלרחבה יכולין לערב לחצאין וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה בשם י"א אמנם בב"י כתב שדעת הרי"ף והרמב"ם כלישנא בתרא דאסר אפי' לרחבה וכתב דהכי נקטינן יעו"ש וא"כ יש לתמוה היאך פסק בש"ע היפך ממ"ש בב"י. ועוד דא"כ הוא דעת הש"ע למה חזר מור"ם ז"ל בהגה לכתוב אותו בשם י"א, ועיין בא"א או' י"א שהניח דברי הש"ע בצ"ע והגר"א כתב אפשר לפרש דברי הש"ע דמיירי במערב כל מבוי ומבוי בפ"ע אבל לשון לחצאין לא משמש כן יעו"ש. והמחה"ש סק"ח כתב דמיירי באין רה"ר עוברת בתוכו אלא שכתב שהוא דחוק מאד לפרש כן דעת הש"ע ואעפ"י שהדין הוא אמת משום דמשמע דמיירי בכל גוונא יעו"ש. מיהו ממ"ש הש"ע אח"כ ואם הוא רחב מעשר וכו' משמע דמיירי באין רה"ר עוברת בתוכה וכמ"ש המחה"ש וגם כי כן משמע מדברי מור"ם ז"ל בהגה שכתב זה בשם י"א משמע דהבין דהש"ע לא איירי בהכי ודוק. ועיין לקמן או' נ"א.

מו

מו) שם. ומערבין לחצאין. היינו לרוחב חצי המבוי וכמ"ש לעיל סי' שס"ג סעי' ל"א או לחצי העיר וכשאין רה"ר עוברת בתוכה או לחצאין ל"ד ור"ל כל מבוי ומבוי בפ"ע וכמ"ש באו' הקודם.

מז

מז) שם הגה. או יעשה מחיצה גבוה עשרה. בהגר"א כתב דט"ס הוא וצ"ל ארבעה אבל בלבוש כתב גבוה עשרה כמ"ש כאן בהגה. וכ"כ התו"ש או' י"א: א"א או' ח'.

מח

מח) שם בהגה. לפתח מבואו. לפי מ"ש לעיל דמיירי במערב כל מבוי ומבוי בפ"ע ולחצאין ל"ד ניחא אבל לפי מ"ש דלחצאין דוקא ומיירי בשאין רה"ר עוברת בתוכה צ"ל מ"ש בהגה לפתח מבואו ר"ל אם ירצו לערב כל מבוי בפ"ע.

מט

מט) שם בהגה. י"א הא דעיר וכו'. הא דכתב זה בשם י"א משום דלדעת הרי"ף והרמב"ם אפי' לרחבה אסור לערב לחצאין ושכן פסק ב"י וכמ"ש לעיל או' מ"ה יעו"ש ועיין לקמן או' נ"ב.

נ

נ) שם. בהגה היינו לאורכה וכו'. פי' דדרך העיירות להיות פתחי פילושיהן לארכה ורה"ר עוברת מפתח לפתח וחולק לארכה הלכך אין בני עבר הלז רשאין לערב לבדן ובני עבר הלז לבדן משום דהני והני דרסי בהך רה"ר ויוצאין ונכנסין דרך פתחים לכאן ולכאן ורה"ר זו מחברתן שכולן מעורבין בה ואסרי אהדדי. רש"י ומביאו ב"י ואפי' רוצים ליתן כל הרה"ר לצד שני אסור דרה"ר הוי להני כמו להני מ"א סק"י תו"ש או' ט"ו.

נא

אנ) שם. בהגה אבל לרחבה וכו'. ודעת הרי"ף ודעמיה דאפי' לרחבה אין מערבין דאין מועיל סלוק ברה"ר יעו"ש. מ"א שם. והיינו ברה"ר עוברת ביניהם דבזה לא מהני מצבה או פסין לכל חד כדאית ליה דרה"ר שביניהם מערבת אותם ואין מועיל שום סילוק ברה"ר אבל כשאין רה"ר עוברת ביניהם ודאי מהני פסין או מצבה לחלקם דלא יהא אלא חצר דיכולין לחלוק אותה (עיין לעיל סי' שס"ג סעי' ל"א) ע"י פסין. תו"ש או' ט"ז וכ"כ המחה"ש סק"ח.

נב

בנ) שם בהגה. אבל לרחבה וכו'. והב"י פסק כסברא האחרונה (ר"ל אפי' לרחבה אין מערבין לחצאין וכמ"ש לעיל או' מ"ה) כיון שהרי"ף והרמב"ם הם וכן נראה לישכ"פ בעה"ק ור" יהונתן. א"ר או' י"ד. מיהו הר"ז או' ה' פסק כי"א שהביא מור"ם ז"ל משום שכ"פ מור"ם ז"ל, בד"מ או' א'.

נג

גנ) שם בהגה. ועושין תיקון ביניהם היינו במקום שמתחלקין השיתופין זה לכאן וזה לכאן כמ"ש הטור כדי שלא יהא כל אחד נפרץ במלואו למקום האסור לו ובקצה המבואות א"צ תקון דהא איירי ביש להם דלתות כמ"ש סעי' ה' וכ"כ המ"א ס"ק י"א.

נד

נד) שם בהגה. כמ"ש לעיל סי' שס"ג דעד עשרה מהני לחי וכו'. כלומר והכא כיון דרה"ר מפסיק ביניהם ודאי דהוי רחב טפי מיו"ד אמות והילכך לא מהני לחי וקורה ובעי צוה"ף נה"ש או' ה' וכתב שבזה מתורץ מה שהק' המ"א (ס"ק י"א) על הרמ"א יעו"ש.

נה

נה) [סעיף ז'] על חמשים דיורין. היינו חמשים בתים. פרישה או' ד'

נו

נו) שם. א"צ שיור. דאז נשתקע ממנה עיר של רבים פרישה שם.

נז

זנ) [סעיף ה'] אם ערבו כולם עירוב א' וכו'. לאפוקי כשמערבין לחצאין שאין רצונם להיות משותפין המ"מ פ"ה דין כ"ג.

נח

חנ) שם. אם עירבו כולם וכו'. הלשון אינו מדוקדק וראוי להיות אם עירב לכולם עירוב א' המ"מ שם.

נט

טנ) והיכא שהקהל רגילין לערב יחד אינם רשאין ליחלק ד"מ או' ב'.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---