כף החיים/אורח חיים/שעז

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שעז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

א) [סעיף א'] ואחת עשתה גומא בחצר וכו'. כבר נתבאר רש"י שנ"ז דחצר הסמוכה לרה"ר שאין בה ד"א שראויה לבלוע בה סאתים מים שאדם מסתפק בהם בכל יום אזי צריך לעשות גומא בחצר שירדו המים לתוכה ואז אף אם ילכו לחוץ לא ניחא ליה בהכי ולא הוי שופכן לרה"ר להדיא כמ"ש שם ולכך אם עשתה אחת גומא ועירבו יחד שניהם מותרות. תו"ש או' א':

בעריכה

ב) שם. בחצר שאין בה ד"א, דאם יש בה ד"א מותר לשפוך בתוכה כל מה שירצה אפילו בלא עשיית גומא כמ"ש סי' שנ"ז:

געריכה

ג) שניהם מותרות לשפוך מימיהם. בחצר על סמך גומא שעשתה האחת לפי שגומא א' מתרת אפי' לאלף דיורין שבחצר מטעם שנתן בסי' שנ"ז ר"ז:

דעריכה

ד) שם. והאחת עירבה לעצמה. ר"ל עם בני מרפסת שלה דסתם עליות יש מרפסת לפניהם כמ"ש רס"י שע"ה יעו"ש:

העריכה

ה) שם והשניה לא עירבה כלל. ר"ל אפי' עם בני המרפסת שלה דאם עירבה עם בני המרפסת שלה היתה גם היא מותרת לשפוך בעלייה והמים יורדים לגומא. אבל לשפוך להדיא לחצר או לגומא אסור כיון שלא עירבו ביחד והחצר ברשות שניהם ואוסרין זה על זה ומ"ש המ"א סק"ב דאינה אוסרת החצר כבר השיג ע"ז התו"ש או' ב' יעו"ש. וכן השיג עליו המאמ"ר יעו"ש:

ועריכה

ו) שם. זו שלא עירבה אסורה אפי' עשתה גומא דהא אסורה להוציא על המרפסת וא"כ אפי' לשפוך בביתה אסורה דחיישינן שתהא חס על קלקול ביתה ותטלטל הכלים שיש בהם שופכים למרפסת. ב"ח. מ"א סק"א:

זעריכה

ז) שם ושעירבה מותרת. ובלבד שתעשה גומא. אבל אסורה לשפוך במרפסת שירדו המים מחצר לגומא שעשתה חברתה דחיישינן שתחום לקלקול החצר כיון שהגומא רחוקה ממנה ותוציא מאני דבתים לחצר כדי לשפוך סמוך לגומא. ב"ח, מ"א סק"ב, והגם שכתב שם המ"א שברמזים לא משמע כן מ"מ כתב המתה"ש דהדין דין אמת וכ"כ האחרונים:

חעריכה

ח) שם. אלא תשפוך בעלייה וכו'. וה"ה במרפסת דכיון שעירבה עם בני המרפסת הרי המרפסת והעלייה רשות אחת:

טעריכה

ט) שם הגה. דכאו בחצר וכו'. ר"ל אע"ג דהחצר שהגומא בו שייך לשניהם אפ"ה שרי דכחו בחצר לא גזרו ודוקא בחצר אבל בכרמלית גזרו. ביאורי הגר"א:

יעריכה

י) שם בהגה. וה"ה אם החצר יותר מד"א. לאו דוקא דאפי' ד"א שרי כמ"ש סי' שנ"ז:

יאעריכה

יא) שם בהגה. דשתיהם אוסרים בכה"ג. היינו דאם עירבו כל אחת לעצמה מותר להם לשפוך במרפסת והמים יורדים לחצר:

יבעריכה

יב) שם בהגה. דשתיהם מותרים בכה"ג. ולא חיישינן שמא יוציא המים בכלים ששבתו בבית לחצר דכיון שיש בחצר שיעור לא חיישינן לכך דלא מתקלקל החצר. ב"י:

יגעריכה

יג) שם בהגה. וא"צ לגומא. וגם כשיש גומא בחצר אלא שרחוקה ממנו נמי מותר לשפוך בעלייה (ל"ד אלא דה"ה במרפסת כמ"ש לעיל או' ח') והם יורדים לחצר ולא חיישינן שמא תוליך אותם לגומא משום קלקול החצר כיון שיש בחצר ד"א וראוי ליבלע בקרקע החצר. תו"ש או' ג' ועי"ש מה שתמה על דברי הש"ז וכן הנה"ש כתב ליישב על מ"ש הט"ז יעו"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון