כף החיים/אורח חיים/קמה

כף החיים ‏ אורח חיים קמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין הקורא ראשי וכו'. גרסינן בר"פ הקורא עומד בתורה אחד קורא ואחד מתרגם, ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמים ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמים ובלבד שלא יהו שנים קורים ושנים מתרגמים תו תנן התם לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא ג' ואם היו שלשתן ג' פרשיות קורין אחד אחד, וכתב הר"ן ז"ל דה"ה לשלשה ענינים חלוקים, תו גרסינן בירושלמי פ' הקורא עומד רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא חד בר נש קאים מתרגם סמוך לעמודא א"ל אסור לך כשם שניתנה באימא ויראה כך אנו צריכים לנהוג בה באימה ויראה, תו גרסינן התם שלא יתרגם בכתב דדברים שנאמרו בפה בפה, ולא נהגו כן כמו שנהגו היתר בכתיבת תורה שבע"פ וכדאמרינן פ' הניזקנין דר"י ור"ש בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, פר"ח שם:

ב

ב) שם ואין הקורא רשאי להגביה קולו וכו'. שנאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול בקולו של משה, ברכות מ"ה ע"א מ"א סק"א, ואם א"א למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא פר"ח אות א':

ג

ג) כתב הרמב"ם פי"ב מה"ת ולא כל המקראות מתרגמין בצבור, מעשה ראובן וברכת כהנים ומעשה העגל מן ויאמר משה אל אהרן עד וירא משה את העם וכו' ועוד פסוק אחר ויגוף ה' את העם נקראים ולא מתרגמין. ובמעשה אמנון במקום שנאמר אמנון בן דוד לא נקרא ואינו מתרגם ע"כ, וכ"ז הוא ברייתא וגמרא בס"פ הקורא עומד, וקרא דויגוף הוא שנוי בתוספתא, וכיון דברייתא נחית למיתני כולהו ואלו מעשה דבת שבע לא קתני ע"כ מאי דקתני במתני' מעשה דוד ואמנון לא נקרא ולא מתרגם היינו מעשה אמנון שנזכר בו דוד אבל מעשה דבת שבע נקרא ומתרגם או משום דניחא ליה דליהוי ליה כפרה או משום דשבחיה הוא דאודי פר"ח שם:

ד

ד) שם ואין הקורא רשאי לסייע וכו'. בס"פ בני העיר מימרא דעולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתרגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתיב בתורה עמא במכ"ש שלא יתרגם החזן ואפי' תימא שגולל הס"ת או מכסהו בסודר אסור מטעמא דאמרינן בירושלמי כשם שניתנה תורה ע"י סרסור כך אנו צריכים לנהוג בה, ויש למחות ביד הש"ץ המסייעים למתורגמנין בפ' ואברהם זקן כשיש חתן בבהכ"נ וכ"ש כשמתרגמין הם עצמם שטועים הם, פר"ח שם, אבל הכנה"ג בסי' רפ"ב בהגה"ט כתב להתיר וכתב שכן עשה מעשה פ"א שלא נמצא מתרגם אחר ומה שאסר בירושלמי כתב דשמא היינו דוקא בחובת היום יעו"ש, והביאו י"א בהגה"ט אמ"ל בדין קס"ת לש"ץ או' ח"י לד"א סי' ז' או' ח"י, וכ"כ הפתה"ד או' ב' דלדידם שנוהגים לכסות הכתב בין פסוקא לפסוקא בסודר שמביא החתן אין למחות ביד הש"ץ המתרגם עם אחרים או אפי' לבדו בדליכא אחרינ: כהוראת הכנה"ג יעו"ש ועיין לעיל סי' קמ"ד או' יו"דא

ה

ה) שם לסייע למתרגם וכו'. המתרגם אסור להסתכל בכתב והקורא אסור ליתן עיניו חוץ מן התורה תנחומא וירא פ"ו:

ו

ו) שם ואין הקורא רשאי לסייע וכו'. דוקא בתורה אבל בנביא אין להקפיד ויכול לתרגם מתוך הכתב וגם הקורא עצמו רשאי לתרגם דאין מדקדקין אלא בתורה שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, הרשב"ץ ח"ד סי' קכ"א, וכן הוכיח בנו הרשב"ש סי' רע"ז מהירושלמי יעו"ש, ער"ה או' א' וכ"כ י"א במ"ב בהגה"ט וכתב ודלא כהרב מים רבים חא"ח סי' י"ג שכתב שהנוהג שהמפטיר הוא מתרגם יש לבטל מנהגם כי יש להם על מי שיסמוכו יעו"ש:

ז

ז) שם שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, והא דלא חיישינן שיאמרו לברכות שהן כתובות בתורה כמ"ש סי' קל"ט ס"ד יש לומר דתרגום יש לחוש שפיר שיאמרו שכתוב בתורה מפני שהוא פי' התורה, מ"א סק"ב, ועיין בדברינו לעיל סי' קל"ט או' כ"ג:

ח

ח) [סעיף ב'] קטן מתרגם ע"י גדול וכו'. וקטן וגדול דקאמר לאו ממש אלא ר"ל קטן וגדול במעלות פרישה או' ב':

ט

ט) שם קטן מתרגם ע"י גדול וכו'. פי' הר"ן שהגדול קורא וקטן מתרגם אבל אינו כבוד לציבור שגדול יתרגם ע"י קטן שהקטן יקרא והגדול יתרגם שנאמר ואהרן אחיך יהיה נביאך ומתרגמין יהא מתורגמך והוא קטן לגבי משה, והביאו פרישה שם, וכפי זה אפי' שהגדול ימחול על כבודו לא יתרגם מפני כבוד צבור ואינו מחוור דבספ"ק דיומא אמרינן רב אקלע לאתריה דרבי שילא לא הוה אמורא למיקם עליה דרבי שילא קם רבה עליה אע"ג דרב היה גדול מר' שילא, פר"ח או' ב' אבל הי"א בהגה"ט כתב דשאני מעשה רב משום דלא הכירוהו בתחלה יעו"ש ומ"מ דעת הטור והש"ע הוא מפני כבוד הגדול וא"כ יכול למחול, אמרינן בפ"ב דחגיגה שאין מעמידין מתורגמן על הצבור פחות מחמשים שנה, פר"ת שם:

י

י) [סעיף ג'] האידנא לא נהגו לתרגם וכו'. הקשה הב"ח כיון דהטור מסיק דישר מנהג שלנו שאין אנן רגילים לתרגם וכו' א"כ לאיזה צורך האריך לכתוב ואין הקורא רשאי לתרגם וכו' ותירץ אפשר דבזמו הטור היו נוהגים לתרגם הפטרות של פסח ועצרת כדי לפרסם הנס של פסח ומתן תורה וכו' ועד תירץ דכתב דיני מתרגם למקצת מקומות שנוהגים לתרגם יעו"ש וכ"כ הרו"ח דבמקומם נוהגין לתרגם ההפטרות של ח' של פסח וט"ב וכתב עוד דאפשר דימצא מקים שמדברים בל' תרגום ומתרגמים ומוכרחים לכתוב הדינים דאינו כדינים שאין נוהגים כלל יעו"ש. וזה התירוץ קרוב לתירוץ ב' שכתב הב"ח. והפתה"ד או ד' כתב דהטור ומרן ז"ל כותבין דין למנהג זמן הש"ס דשמא יחזור הדבר לכמות שהיה יעו"ש:

יא

יא) שם משום דמה תועלת וכו'. ואין לומר נלמוד מהם לפרש לעם בלשון שיבינו די"ל תרגום שאני שנתקן ברוה"ק טור. לבוש. עו"ת או' ד' ועין במגן גבורים שהביא בשם התשב"ץ שגם עתה רשות לתרגם בלשון אף שאין מבינין אותו משום שנתקן ברוה"ק אלא שאין מעכב. מ"ב או' ד' ועוד עיין בעט"ז לקמן סי' תל"ד שכתב דתרגום אינו בכלל לשה"ק ומיקרי לשון טהור יעו"ש אכן מדברי הא"ז שם סק"ה נראה להפך דלשון תרגום בכלל הוא לשה"ק יעו"ש יפ"ל או' ב' ועיין בדברינו לעיל סי' ק"א או' ח"י ואו' ך' וסי' קל"ב או' ג' ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---