כף החיים/אורח חיים/כד

כף החיים ‏ אורח חיים כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אם אין אדם לובש טלית בת ד' כנפות אינו חייב בציצית. אלא שמפסיד אותו השכר בעוה"ב שהיה מקבל אם היה לובש ציצית שיש בה ה' לשונות למצות עשה. והם ועשו להם ציצית. ונתנו על ציצית וראיתם אותו. והיה לכם לציצית. גדילים תעשה לך. ב"י. לבוש. שתילי זיתים אות א':

ב

ב) שם וטוב ונכון להיות כל אדה זהיר ללבוש טלית כל היום וכו' כדאמרינן בסוטה (דף י"ד ע"ו') לא נתאוה משה ליכנס לארץ משום פירותיה אלא כדי לקיים מצות התלויות בה ומתן שכרה מרובה כדאמרינן ששקולה כנגד כל המצות. ב"י בשם מרדכי וסמ"ג. ועיין מש"ל סוף סי' ח':

ג

ג) שם וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית וכו' וגם יזהר לעשות טלית נאה. משום זה אלי ואנוהו כמ"ש במסכת שבת דף קל"ג ע"ב זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה וכו' ציצית נאה וכו' וכ"כ מ"א ריש הסימן ומחה"ש ר"ז אות ג'. ויהא מכובס ונקי. חס"ל אות ה'. והרב אורחות יושר הזהיר הרבה לענין הכיבוס שיכבס אותו כפעם בפעם כדי שיהיה מלובן עי"ש. והביאו הרח"פ בספרו כף החיים סי' יו"ד אות א'. וכתב שם החס"ל דכמה מהגנות והבושה למי שמתלבש מלבושים נאים כאשר תשיג ידו והטלית בלוי וקרוע ילבש בושה ויתעטף כלימה ונפשו תהיה עגומה וידאג מן הנקמה ר"ל עכ"ל. וכן הוכיח ע"ז הרב משנת חכמים ז"ל באות רי"ח יעו"ש והביא דבריהם הרח"פ בכף החיים שם אות הנז' יעו"ש:

ד

ד) שם ונכון ללובשו על המלבושים. וכ"כ לעיל סי' ח' סעי' י"א דעיקר מצית טלית קטן ללובשו על בגדיו וכו' אמנם כבר כתבני שם אות מ"ג דדעת האר"י ז"ל והאחרונים דטלית קטן צריך ללובשו למטה משאר מלבושיו ע"ג חלוקו. והלובשו על כל בגדיו הוא טעות גדול היפך האמת יעו"ש. וכן עמא דבר:

ד) ומה שיש להקשות על דברי מרן ז"ל שכאן ובסי' ח' כתב ללביש הטלית על המלבושים ובסי' כ"ג כתב בב"י והבאני לשונו שם אות ב' שלובשים הטלית קטן תחת הבגדים. כבר תירץ המאמ"ר כאן אות א' דבסי' כ"ג מיירי על מנהג העולם שלובשים אותו תחת הבגדים ובכאן ובסי' ח' קאמר דנכון לעשות כן ללובשו על הבגדים יעו"ש וכבר כתבנו לעיל דאין כן דעת האר"י ז"ל:

ה

ה) שם ולפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה. זה מי שאינו יכול להתעטף כל היום. טור. לבוש, שתילי זיתים אות ד':

ו

ו) שם ולפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפילה. בלבוש כתב בשעת ק"ש ותפלה. וכ"כ ר"ז אות ב'. וכ"ב הפרישה דבס"א איתא בשעת ק"ש ותפלה. ולמאי דגרסי בשעת התפלה רבותא קאמר דאפי' בשעת התפלה יש לו ליזהר שיהיו עליו ציצית וכ"ש בשעת ק"ש שמזכיר בפירוש מצות ציצית נמצא כשאין לו מעיד עדות שקר בעצמי. עכ"ל וכ"כ מ"א סק"ב בשם זוה"ק פ' שלח לך הקורא ק"ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. וכ"כ פתחי עולם אות א' בשם ר"ח שער הקדושה פ"י, וכ"כ מו"ק:

ז

ז) שם בשעת התפלה. שחרית ומנחה שמרויח ב' מצות מצית ציצית וברכתה. ומלבשתו ענוה ויראה. חס"ל אות א'. ועיין בדברינו לעיל סי' ח' אות יו"ד. וכן האר"י ז"ל היה נזהר מאד להתפלל תפלה מנחה בציצת ותפילין כמ"ש בשער הכיונות. והבאנו לשונו לעיל סי' ח"י אות י"ב יעו"ש. וכתבנו שם שכן מנהג בית אל יכב"ץ ג"כ יעו"ש:

ח

ח) [סעיף ב'] מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בשעת ק"ש וכו'. וכ"כ בשער הכוונות בדרוש ק"ש דף כ"ז ע"ב וז"ל בהגיעך אל מהר והבא עלינו ברכה ושלום תזקוף ב' צדדי הטלית על שני כתפותיך באופן שישארו שני הצלציות מאחור ושני הציציות לפנים. ואח"כ תקבצם יחד שרשי ארבעתם בידך השמאלית ותניחם על לבך וכשתתחיל פרשת ציצית אז תאחיז כנפי הציציות גם בידך הימנית ושרשיהם יהיו בידך השמאלית ותבט ותסתכל בהם בכל פרשת ציצית וכו' וצריך לכוין כשמסתכל בציצית כאלו יש שם תכלת שבציצית וכו' ובהגיעך אל ולא תתורו אחרי לבבכם וכו' אז תנשק הציציות בפיך ותשימם ע"ג העינים שלך. והנה צריך שיהיו ב' ידים אוחזים בציצית ע"ד הנז' עד הגיעך אל ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד עכ"ל, ובדף כ"ח ע"א כתב ובהגיעך אל ודבריו חיים וכו' לעד תנשק הציציות בפיך ותשימם על עיניך ותתירם ותניחם מידך יורדים ומשולשלים מאלהן ואל תאחזם ותקחם עוד בידך עכ"ל וכ"כ בפע"ח שער הק"ש פרק כ"ו ופרק כ"ח וכ"כ נגיד ומצוה. ש"ץ דף צ"ז ע"ג. וכ"כ המ"א סע"א והאחרונים, ומ"ש הפרמ"ג בא"א אות א' על דברי מ"א וכשיגיע לפרשת ציצית יקחם גם ביד ימין אפשר שדי בפסוק א' וב' ביד שמאל ולפרשת ציצית יקחם ביד ימין לחוד וכו' עכ"ל. לא ראה הדברים בשורשם דהרי מפורש בהדיא בדברי האר"י ז"ל שצריך להיות השני ידים אוחזים בציצית מתחלת פ' ציצית עד ודבריו חיים וכו' כנז"ל. וכן הקשה הרב פתח הדביר אות א' על דברי הפרמ"ג הנ"ל יעו"ש. וגם דלא כהרב מנח"א כלל י"ד סוף אות ז' שכתב שיהיו בב' ידיו עד סוף הפ' ואח"כ ביד שמאלית לבד יעו"ש אלא עד ודבריו חיים וכו' לעד כמ"ש בשם האר"י ז"ל, ועיין פתח הדביר אות ב', שגם הוא דחה דברי המנח"א יעו"ש:

ט

ט) שם מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית וכו' כתב המ"א סק"א לאחוז הציצית בין קמיצה לזרת, וכ"כ הברכ"י בשיו"ב בשם האר"י ז"ל וכתב שכן נהגו וכ"כ בספרו קשר גידל סי' יו"ד אות י"ד, וכ"כ ר"ז אות ד', שתילי זיתים אות ה'. חס"ל אות ב' ובסי' ס' אות ד'. כף החיים להרח"פ סי' י"ד אות ט"ז. מיהו מ"ש הברכ"י זה בשם האר"י ז"ל בשער הכוונות ובפע"ח לא נזכר מזה כלום שיניח הציציות בין קמיצה לזרת אלא סתם שיניח ביד שמאלית כמ"ש לשונו באות הקודם וכן בסידור הרש"ש ז"ל לא כתב לאחוז הציציות בין קמיצה לזרת אלא סתם שיאחזם בשמאלי. אלא דברי הברכ"י הנז' הם לקוחים מגורי האר"י ז"ל. ואמנם אין בכך כלם אם יאחזם בין קמיצה לזרת. ואעפ"י שלא נזכרו בדברי מהרש"ו ז"ל כיון דעכ"פ הם נאחזים ביד שמאל ואין בכך כלום וטוב לקיים שניהם ביד שמאל וגם בין קמיצה לזרת:

י

י) [סעיף ג'] טוב להסתכל בציצית וכו'. כמו שאמרו ז"ל וראיתם אותו ראייה מביאה לידי זכירה. זכירה מביאה לידי עשיים וכיון שהראייה היא תכלית ראשון למצוה זו כדי שיבא לידי תכלית האחרון שהוא קיום המצוה טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה. הגהת הלבוש. ר"ז אות ד'. ויש להסתכל בעת שאומר וראיתם אותו וכו' בלשם יחוד וכמש"ל סי' ח' אות ל"ג שיאמר בנוסח הלשם יחוד וראיתם אותו וזכרתם וכו' יעו"ש. ובעת שאומר וראיתם אותו בנוסח הלשם יחוד יסתכל בציצית בכל הד' הציציות. שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה. ויסתכל ב' פעמים זא"ז עיין לקמן:

יא

יא) שם טוב להסתכל בציצית וכו' וז"ל שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ז'. ודע כי האדם צריך להסתכל בציצית בכל שעה ורגע כמש"ה וראיתם אותו והוא תועלת גדול לנשמה שלא יזדמן חטא לידו אם יזהר בכך וגם ישיג תועלת גדול וכו' וצריך להסתכל בהם ב' פעמים זה אחר זה עכ"ל. וכ"כ החס"ל אות ג':

יב

יב) שם בשעת עטיפה כשמברך. וז"ל שער הכוונות בדרוש הנז' כשתברך להתעטף בציצית תכוין בר"ת שהם ל"ב חוטי הציציות והם סוד ל"ב נתיבות חכמה עכ"ל. וכ"כ החס"ל שם. וכתב שם החס"ל שזה סגולה שלא יכאבו לו שיניו שהם ל"ב:

יג

יג) שם בכעת עטיפה כשמברך. וכן יש להסתכל אחר הברכה והעטיפה בעוד שהטלית מונח על כתיפו כמש"ל סי' ח' סוף אות ז':

יד

יד) [סעיף ד'] יש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים וכו'. נמצא בשם הקדמונים שכל המעביר ציצית על עיניו כשקורא פ' ציצית יהא מובטח שלא יבא לידי סימוי עינים. קשל"ה סוף דיני ציצית דף מ' ע"א ובהגהה דף ט"ל ע"ד. וכ"כ יד אהרן במהדורא בתרא בהגה"ט אות א' בשם מצת שמורים. א"ר אות ג', כף החיים להרח"פ סי' י"ד אות י"ג. שתילי זתים אות ז':

טו

טו) שם יש נוהגים להסתכל בציצית כשמגיעים ליראיתם אותו וכו' ויכוין לקיים מ"ע של וראיתם אותו. חס"ל אות ב'. ועיין ב"י ולקמן סי' מ"ח אות א' ד"ה שמע וכו':

טז

טז) שם וליתן אותם על העינים וכו' כתב השבות יעקב ח"ב סי' '. שתילי זיתים אות ח'. אבל הש"ץ דף צ"ז ע"ד כתב וז"ל שפיר קאמר לפי פישוטן של דברים. אמנם לפי מ"ש הרב זלה"ה שם בשער הכוונות בסוד ההסתכלות וההעברה על גבי העינים נראה דפקח או עור כולם שוים בזה עכ"ל. ועיין לעיל אות ח' ובשער הכוונות שם ובסידור הרש"ש ז"ל בכוונת ק"ש על תיבת וראיתם אותו ודו"ק שהוא רמז להמשכת הארה אל עיני המלכות. וא"כ עור ופקח כולם שוים כיון שהוא לרמז בעלמא:

יז

טוב) שם כשמגעיעים לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים, וינשק אותם. כנזכר בהגהה. וכ"כ בשער הכוונות דף נ"א ע"ג ד"ה שמע וכו' והב"ד לקמן סי' מ"ח אות א':

יח

יח) שם הגהה, גם נזהרים קצת לנשק הציצית בשעה שרואה בם וכו' ובכל פעם שמזכיר ציצית ינשקם. חס"ל אות ב':

יט

יט) שם בהגהה. והכל הוא חבוב מצוה. וכן ראיתי בני עלייה המחבבים את המצוה ומנשקים את הסוכה בהליכתם וביציאתם וכן ארבעה מינים שבלולב והכל כדי לחבב את המצות, וכן מנשקים המצות והמרור בחג הפסח. עט"ז סי' י"ב בשם של"ה. פתחי עולם או' ח':

כ

ך) [סעיף ה'] כשמסתכל בציצית מסתכל בב' ציציות שלפניו וכו'. עיין לעיל אות ח' שכתבנו בשם האר"י ז"ל שבפרשת ציצית יסתכל בכל הד' ציציות יעו"ש. וכן בשעת הברכה והעטיפה יסתכל בכל הד' הציציות כמש"ל סוף אות יו"ד ובסי' ח' סוף אות ז' יעו"ש. מיהו בשאר זמנים אם רוצה להסתכל די בב' ציציות שלפניו:

כא

כא) שם שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות. פי' לספירות. רקנ"ט. מ"א סק"ב. וזה שקרא אותם הויות מפני שכל ספירה נרמזת בהויה אחת כגון כתר נרמז בהויה בניקוד קמץ חכמה בהויה ניקוד פתח וכו' וזה שקרא אותם ספירות מלשון ספיר וכמש"ה ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וכן כתוב בנביאים (יחזקאל א' כ"ו) כמראה אבן ספיר דמות כסא:

כב

כב) שם וגם יש בהם ט"ז חוטין ועשרה קשרים עולה כ"ו כשם הוי"ה, ואחד מהציציות יש בם ה' קשרים וח' חוטין כמנין אחד יהיה רמז ה' אחד:

כג

כג) [סעיף ו'] גדול עונש המבטל מצית ציצית וכו'. בפרק ערבי פסחים (פסחים דף קי"ג ע"ב) אמרו ז' מנודים לשמים ואלו הן וכו' ומי שאין לו ציצית בבגדו, בתי כנסיות סי' א' ס"ק י"ח. חס"ל אות ב' שבסוף הסי', ועיין ב"י וכף החיים להרח"פ סי' יו"ד או ו':

כד

כד) שם והזהיר במצות ציצית וכו' אסור לרקום פסוקים בטלית, יו"ד סי' רפ"ג סעי' ד, ועיין שם בט"ז ובש"ך וכמו כן כל שהכתב אשורית וענין שיש בו קדושה אסור ובפרט בטלית קטן שנכנס בו לביה"כ, חס"ל אות ד', מיהו אם כבר נעשה מעשה והיא טלית שמיוחד למצות ציצית ומצניעים אותו בכבוד גדול ואין מי שיזלזל בו מוטב ללובשו ויברך עליו ולא לגונזו, ויזהר כשיתעטף בו וישב על גבי ספסל שיגביה הצדדין מכאן ומכאן שלא לישב על גופה של טלית דהוי כיושב על ד"ת, גי"ר כלל א' סי' כ"ה כ"ו כ"ז כ"ח. שתילי זיתים אות יו"ד. שע"ת אות ד', ומ"ש שם השע"ת וז"ל ועיין בש"ך ביו"ד שם שנהגו היתר לרקום עי"ש עכ"ל, הניח מקום לטעות שלא ביאר דבריו דמשמע על הטלית ולא כן כתב הש"ך אלא על המפות של ס"ת יעו"ש:

כה

כה) שם והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה, כתיב הכא וראיתם אותו, וכתיב התם את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, טור וב"י. ופירש הלבוש מה התם כינוי דאותו שב אל ה' הנזכר בתחילת הפסוק ה"נ כינוי דאותו דהכא גבי וראיתם אותו קאי על ה' אעפ"י שלא הוזכר בפסוק מקודם, ועוד אמרו ז"ל במסכת שבת דף ל"ב ע"ב והביאו הטור וב"י אמר ד"ל כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשים לו שני אלפים ות"ת עבדים וכו' ועוד אמרו ז"ל במסכת מנחות דף מ"ג ע"ב והביאו הטור וב"י ראב"י אומר כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו ומזוזה בפתחו וציצית בבגדו מובטח לו שלא יחטא שנאמר והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וכתב א"ר אות ד' בשם מקור חיים והביאו שע"ת אות ד' וז"ל שאף שמצות אין מצילות מיצה"ר מ"מ מצות ציצית מציל, ונראה שלמד כן מעובדא דמנחות (יף מ"ד ע"א) מעשה באדם אחד וכו' וכן היא אומר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה וכו' אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו וכו' והייתם קדושים עכ"ל, וכתב קשל"ה בדיני ציצית בהגהה דף ט"ל ע"ד בהסתכלות בכנף הציצית טוב להסיר הכעס וכן כנף בגי' כעס עכ"ל, וכ"כ בס' שומר אמונים פ' ויגש וז"ל אל תרגזו בדרך גי' ארבע ציצית מבואר במקובלים שתיקון לכעס הוא שיאחוז בכנף הציצית וע"י זה יסיר הכעס ממנו, שכן כנף גי' כעס ויוסף מסר לאחיו סוד הנ"ל עכ"ל, והביאו א"ר אות ג' והרח"פ בכף החיים סי' יו"ד אות ו'. איתא בתיקונים תיקון ח"י דציצית הוא סגולה להיות מכוסה מכל מזיקין ומלאכי חבלה, והכי איתא בזוה"ק פ' שלח, ובס' דבש לפי מע' הצ' אות כ"ז הביא דזוכה להנצל מעין הרע יעו"ש וה"ד כף החיים שם, וכתב דכ"ז הוא אם הטלית כתיקונו אך אם היא פסול אינו מועיל לו, אדרבא יחשוב ה' לו עון וכו' עכ"ל. והוא פשוט, ורבינו בחיי פ' שלח לך כתב דמצות ציצית רומזת לתחה"מ ויתיצבו כמו לבוש יעו"ש, והביא דבריו כף החיים שם, וכתב וז"ל ולפ"ז המקיים ציצית כתיקונו יזכה בעבורה לתחה"מ, ויתכן דרמוז בר"ת ו'עשיתם א'ת כ'ל מ'צותי עם הכולל גי' חיים וגם ס"ת ועשית"ם א"ת מתים תחיה עכ"ל. ול"נ עוד רמז לזה לכ"ם לציצי"ת ס"ת מתי"ם תחי"ה, וגם ר"ת והי"ה לכ"ם לציצי"ת עם שני כוללים גי' חיים ור"ל שיהיה שמחה (דוהיה לשון שמחה) לכם בזכות מצות ציצית שתהיו חיים  :

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---