יפה תואר על ויקרא רבה/לא

יפה תואר על ויקרא רבה לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על ויקרא רבה - פרשה לא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  

א  [עריכה]

הה"ד וצדקתך אלהים עד מרום. בא לדרוש כי מה שצונו להאיר נר לא לאורה הוא צריך אך לזכותנו כי צדקתו עמנו עד מרום:

מהו וצדקתך אלהים עד מרום. ולמה לא כתיב מעל מרום. [וכאן לא שייך התירוץ מה שמתרץ הגמ' בפסחים הקושיא מן כי גדול מעל שמים חסדך ופעם כתיב עד שמים] ומשני כי מה דכתיב וצדקתך איננו הכוונה הצדקה אשר ה' משפיע על הארץ כי לצדקה זו אין קצה אבל הכוונה הצדקה אשר יצוה ה' ליצוריו לעשות אלו עם אלו מתפשטת עד מרום כי גם העליונים אף כי נבראו יותר בשלימות מ"מ צריכים צדקה אלו מאלו:

אלו שני המאורות הגדולים. זה הובא הנה להשלים את האמור לפני זה אף כי גם העליונים צריכים צדקה אלו מאלו אבל מי כמוך בצדקתך בעליונים ובתחתונים כי הוא עובר על פשע וכובש את מדת הדין ומאיר לעליונים ותחתונים ומזכה את בריותיו במצותיו במה שצוה שיאירו לפניו ולא לאורה הוא צריך כי הוא ברא את שני המאורות:

ב  [עריכה]

כך פרשה זו נאמרה כו'. פי' כמו הצורף המזקק שבעתים כדי שיצא מזוקק היטב כן שנה הכתוב פרשה זו והשתלש כדי שיוסר מהם כל ספק ויצאו הדברים מבוררים היטב:

ג  [עריכה]

למעשה ידיך תתחמד נפשך. גם בזה בא לתת טעם על מצות המאור שאינה אלא לזכות את ישראל במצות אשר בזה יחמוד אבל אין צורך לו בזה כי כולם הם מעשה ידיו:

ד  [עריכה]

הה"ד ראשך עליך ככרמל. משום דמסיים בסוף הסימן צו את בני ישראל אני מניתיך מלך כו' מביא זו הדרשה בשביל הדרש על מלך אסור ברהטים דמשה אקרי מלך ויהי בישורון מלך דמתפרש על משה וחזינן דמשה אקרי מלך:

הרשים שבכם כו'. הנה זה אין צריך ראיה כי ה' לא יבזה את הרשים. הלא קרוב ה' לנשברי לב. אבל אם יתפרש על רשים ודלים בממון בא לנחמם כי לא יאמרו ה' הסתיר פניו מאתנו ונדחים אנחנו ממנו וידינו קצרה להתקרב אליו בעולות וזבחים ומעשה צדקה. לכן אמר כי חביבין הרשים לה' כאליהו אשר הצטער מאד במזונו כי העורבים ואשה אלמנה כלכלוהו. ובכ"ז הביא גשם על הארץ בתפלתו וכלכל את כל הארץ כי כן גזר ה' בחכמתו אשר הצדיקים לאחריני מהנו לדידהו לא מהנו. ויש עוד עניים המשועבדים כעבדים ולא יאמרו הם אבדה תקותנו כי לעבדים נמכרנו לכן לנחמם אמר כי הם חביבים כדוד אשר מאחרי הצאן עלה למלוך ואף כי היה רועה מקנה כמקנת כסף התקרב ה' אליו או כדניאל שהיה סריס ועבד בכל זאת בתם לבבו נצל ועלה לגדולה. ואם נפרש רשים ודלים במעשים טובים ובתורה בא לנחמם מאליהו אשר ה' נעתר לו כאשר שם פניו בין ברכיו ונזכר לפניו זכות ברית מילה. והזכות הזה יש לכל ישראל. ואם יש בידו חטא יבטח בתשובה המועלת וכדוד אשר הוא אות נאמן לכל בעלי תשובה או ישים לנגד עיניו את דניאל אשר התפלל לה' בלב טהור נעתר ה' אליו וכן יהיה לכל קורא לאלהיו כי לא יבזה ולא ישקץ ענות עני:

משלו משל למה"ד. הובא המשל פה כי יפלא בעינינו איך יתפרש מלך אסור ברהטים על משה במי מריבה מי יכנה את המלך בחטאו הלא חרפה הוא לו ומביא ר"י המשל כי זה כבודו אשר לא היה בו רק חטא הזה ולכ"ש במשלו יתארהו בתאר זה להתאונן ולצער על שבר משה:

ג' פעמים מי מריבה. א' במיתת אהרן (במדבר ב' כ"ד) ושתי פעמי' במיתת משה (שם כ י"ד) (דברים ל"ב נ"א) ומה דכתיב המה מי מריבה וגו' (במדבר כ' י"ג) לא נחשב במספר כי זה הוא גוף המעשה:

כאן הרגתי את מרים. ואע"ג דלפי שיטת הגמ' והמדרשים מתה מרים לפני מי מריבה וכ"ה פשטי' דקרא והיכי קאמר הכא כי מתה בשביל חטא מי מריבה. אמנם כי במות מרים נסתלק הבאר וחזר בשביל משה ונסתלק אחרי מותו כדאמרינן בפ"ק דתענית על הפסוק ואכחיד את שלשה הרועים ביום אחד לכן לא נחשבת מיתת מרים לבני ישראל למיתה גמורה רק אחרי מות משה שמת בשביל מי מריבה:

ה  [עריכה]

שכלם גבורים. פי' זריזים וחרוצים במעשיהם. ולא כנשים העצלניות:

ומתן שכרה בצדה. דכתיב בה כי היא חייך ואורך ימיך [ולא כרוב המצות שלא נתפרש בהם שכרם העקרי] וגם מת"ת אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז ולכן בטחונה בה:

ו  [עריכה]

מי בא מכל באי עולם ואומר לא האיר לי חמה כו'. ומפרש על מי לא יקום אורהו הוא האור אשר האציל לחמה ולבנה ולא אור ה' כי מאורו אין נהנין רק הקרובים אליו:

ז  [עריכה]

היו מקטינות מפנים. ומפרש שקופים רחבים אטומים קצרים וזה רחבים לצד חוץ וצרים לצד פנים:

ח  [עריכה]

ר' אבינא אמר תרתי. פי' תרי ראיות כי אלהי הצבאות אינו צריך לאורנו וכן ר' ברכיה ורבנן:

ט  [עריכה]

עיניהם כהות. פי' מראיהן:

י  [עריכה]

ולא שמן צנונות ולא שמן שקדים. זה הוא קושיא למה בחר ה' דוקא שמן זית ולא אינך שמנים ומתרץ ר' אבין במשל ומשום דהזית לא קלקל דרכיו לפני המבול וכמ"ש בב"ר פ' כ"ח אף הארץ זנתה חוץ מן הזית לכן נבחר שמנה לד':

יא  [עריכה]

בזכות יערוך. בא לתרץ למה שנה פה הכתוב בלשונו לכתוב יערוך ולא להעלות או להדליק לכן אמר כי בא לרמז לו כי בזכות זה ינצל מגיהנם או יזכה לראות את משיח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף