יפה ענף על רות רבה/ד/ה
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג' דברים גזרו ב"ד של מטה כו'. הן להוסיף על דברי תורה אין כח ביד ב"ד של מטה אף בהסכמת ב"ד של מעלה כי לא בשמים היא. ולתקן תקנות ולעשות סייגים לד"ת אינם צריכים להסכמת ב"ד של מעלה ורבים המה התקנות והסייגים אשר תקנו ב"ד של מטה בלי הסכמת ב"ד של מעלה. אבל פה נמנו שלשה דברים אשר יש בהם טעם לבלי לתקנם. ובכל זאת תקנו ב"ד של מטה בשביל שראו צורך בהם וע"ז בעו הסכמת ב"ד של מעלה. והנה לשאול שלום בשם יש טעם שלא להזכיר שם שמים תמיד פן יבואו להוציאו לבטלה. וגם נכון הוא להזכירו ביראה ורעדה. ופן יוציאו את השם בקלות ראש. או פן יוציאו במקום בלתי טהור. אמנם ב"ד של מטה ראו שקמו אנשי בליעל אשר בקשו להשכיח שם ה' מפי ישראל. ולהציל את העם מהמתעים האלה תפסו את הרע במיעוטו ולא הביטו על הרע אשר בתקנה זו. ותקנו שחייב כל אחד לשאול בשם ה' כדי שיהיה ש"ש שגור בפיהם. וכן מגלת אסתר כבר אמרו רז"ל ע"ז כי אמרו אשר בזה תתעורר השנאה עלינו בין העמים או משום דאין נביא רשאי לחדש דבר. אבל ב"ד של מטה ראו שלא נכון הוא להשכיח הנס הזה מישראל וכמ"ש רז"ל בפ"ק דמגילה ומה משעבוד לגאולה אמרו שירה ממות לחיים לא כ"ש. ומעשרות סובר כר"א בירושלמי פ"ו דשביעית דמשגלו גלות ראשונה נפטרו מן המעשרות ושוב לא נתחייבו בהן מן התורה וכ"ה בתנחומא פ' ויחי בשעה שעלה מבבל כו' ע"ש היטב אלא שהם קבלו עליהם בימי עזרא וכמ"ש לקמן והיה טעם לבלי לתקנו כי כבד הוא על העם לתת מעשר תבואתם וחמדת הממון גדולה בלב כל האדם וכמו שקנתר ה' ליהושע שנתן מכשול בחרמו של יריחו וכמו שאמרו רז"ל שהקב"ה אמר ליהושע שהוא גרם בעשותו דבר אשר לא צוהו אך ב"ד של מטה ראו שנכון הוא לחדש ולהחזיק במצות התורה. ועל שלשה אלה הסכים עמהם ב"ד של מעלה:
בימי עתליהו כו'. פי' הדברים כי גם בימי בועז קמו אנשי רשע כמו בימי עתליהו ובימי חמו"ע ובימי מרדכי ואסתר ולכן תקן בועז גם בימיו. אבל זה אין סברא דבועז תקן על הקלקול שהיה בדורות אלו המאוחרין לו. וכן מ"ש ירמיה החושבים להשכיח את שמי וגו' ע"כ לא קאי על חמו"ע ומרדכי ואסתר המאוחרין לו אבל גם יתפרש כי גם בימיו פשה הנגע בין נביאי השקר כמו שהיה בימי עתליה חמו"ע ומו"א שקמו נבוכדנאצר והמן להעבירם על דת כי לא יקראו עוד בשם אלהי ישראל:
אף חרמה של יריחו. כבר כתב למעלה בזה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |