ידי משה על שמות רבה/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על שמות רבה TriangleArrow-Left.png לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על שמות רבה - פרשה לא

פיסקא: א  ג  ה  ו  ח  ט  י  יב  יג  טו  יז  

א  [עריכה]

הה"ד טוב איש וגו'. פי' דייק יתירא דעמי ר"ל עשה כמו שאני עושה עמך שאני מוחל על חובתך וכדמסיק שאין בריה שאין חייב להקדוש ב"ה:

והוא מסתכל שאין עושים תשובה. קשה מאי הסתכלות שייך בזה לא הל"ל אלא וכשאין עושה תשובה ונ"ל דה"ק וה"ג שמסתכל הקב"ה וצופה עתידות שעתידין לעשות תשובה ע"כ הוא מוותר להם ומעביר ראשון כדי שלא לטורדם עכשיו מן העולם וכך צ"ל הגירסא והוא מסתכל שעושים תשובה ולפי גירסא זו קשה מה צריך לוותר ולהעביר הואיל ויעשו תשובה אלא הגירסא היא שאין עושים תשובה וה"ק שהקב"ה רואה שאין עושים תשובה וראוי' למות מיד מניח להם וכו' כדי שלא יטרדו מיד ואולי ישובו:

ג  [עריכה]

עושה רע לבעליו זה עשרו של קרח. נ"ל דה"פ ע"י העושר נתגלגל לו רעה זו לפי שלשבט לוי אינו מגיע חלק בביזה ושלל כדאי' בספרי לא יהי' לו חלק ונחלה חלק בביזה ושלל ולולי זאת שלקח קרח שלל זה היה ראוי לכהונה כמו שכתבתי בפ' קרח כי הכהן צריך להיות מסטרא דחסד ע"ד וה

ה  [עריכה]

ישב עולמך. פי' שיהיו בשוה כולם עשירים אמר הקב"ה מי ינצור חסד ואמת פי' למי יעשו צדקה אבל פי' מ"כ לא הבנתי וק"ל:

ו  [עריכה]

שהיו אלוגין שלו נקרא. פי' כי בתרגום יונתן מפרש זה הפסוק על מתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא ובר מן חד דלא קם מפני שהלוה ברבית לז"א שהיו קורין אילוגן שיחיו המתים ועל זה אמר הקדוש ברוך הוא וחי לא יחיה נשך ותרבית לקח כנ"ל:

והוליד בן ואין בידו מאומה כצ"ל כדלעיל מתחיל לדרוש הפסוק של חולי רעה ראיתי וכאן דורש סיפא דקרא והוליד בן ואין בידו מאומה פי' שלא לקח הבן רבית אמרו פי' המלאכים אמרו להקב"ה שלא יקבל אותו הבן בשביל חטא אביו והקב"ה אומר מה איכפת וכו':

ח  [עריכה]

לפיכך הוא אומר וכו'. היא תחלת המאמר פי' שמקשה המדרש למה כתיב לא תהיה לו כנושה בלשון יחיד ואח"כ אומר לא תשימון לשון רבים ומשני שזה קאי על המלוה וזה קאי על עדים ודיינין וסופר לכך נאמר בלשון רבים:

ט  [עריכה]

ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן. כי כמו שהאדם נרצה להמול לח' ימים דכתיב וביום השמיני ימול וכו' כצ"ל והוא סוף המאמר ואח"כ מתחיל המדרש בתיבת תתנו לי פי' מה שאמר הכתוב בכור בניך תתנו לי וגו' והוא תחלת המאמר ולולי פי' זה אין שחר כלל למדרש זה ואין לו שום פי':

י  [עריכה]

מה כסף נצרף. פי' שהצורף עושה כלי ונצרף באש ואח"כ לימים רבים שמשמשי' בכלי עד שנעשה בו נקב והצורף מתקן ומצרף אותו וכן כמה פעמום עד שנמאס ואי אפשר עוד לצרפו ומפרכו בידים ושוברו כי אינו ראוי עוד לכלום כך ישראל וכו':

לגרשה וכו'. פי' לגרשה מן העולם:

יב  [עריכה]

עד היכן עבד לוה לאיש מלוה. פי' שדרך המדרש כך הוא כשמביא איזו מדרש ממקום אחר ואינו רוצה להביא אותו כולו באריכות מרשים אותו רק תחלתו וסופו עד מקום המדרש מגיע וכן תמצא כמה פעמים וכן אי' סדר נשא פרשה ט' ע"ש:

יג  [עריכה]

ואתה עוקף עליו כצ"ל וכן הוא בהדיא בפרק איזהו נשך ופי' ל' עקיפין הוא ל' עלילה שמעליל עליו ליקח את שדהו:

לא תאמר שאל לך וכו'. פי' ויראת מאלהיך קדריש שלפעמים תמצא עבירה אפילו שלא לקחת רבית שתלוה לו מעות כדי שיפסיד המעות ותקח את נחלתו וכן הוא בהדיא לקמן ועל זה נאמר ויראת מאלהיך כי זה הוא דבר המסור ללב כמו שמצינו גבי ציצית ומשקולות כדאיתא בגמ':

טו  [עריכה]

וכשהקב"ה רוצה לא יוצאים. הכוכבים או הירח נמצא שלא יהיה לו במה לשלם ואפ"ה לא מדיינים אלו עם אלו וכן השמש וכו' ג"כ עמד זבולה א"כ דלא יהיה להם במה לשלם ואפ"ה אין עושים מריבה ודו"ק:

שלום זה עם זה בלא דברים. נראה סיפא דקרא קדריש שנאמר אין אומר ואין דברים פי' בחנם מלוין בלא דברים דהיינו בלא רבית ואתם לוה אחד מחבירו ומבקש לבולעו ברבית:

יז  [עריכה]

שהי' תלוי ברפיון. פי' ע"פ ההכרח הי' ברפיון דהיינו במבול כי הארץ לא רצתה לקלוט אותו לפי שנתקללה הארץ ע"י כדכתיב ארורה האדמה בעבורך אשר פצתה וגו' לפיכך לא היה לו קבורה אלא נטבע במבול. א"נ י"ל שהיה מדה כנגד מדה לפי שהוא לא נתן קבורה להבל כדאי' שנתכנסו חיות ועופות וקברו את הבל לכך לא הי' לו ג"כ קבורה:

מה היא אמר עפרון וכו'. פי' שהוקשה להם היאך אמר חוץ מעפרון הם קנטרים הלא אמרת שכל שקלים בתורה הם סלעים וכאן כתיב עובר לסוחר ולמה יהיה קנטרין ותירץ מה ששקל לו לא היה כסף אלא סחורה ולפ"ז יהי' פי' עובר שתתן לי סחורה וסחורה שוקלים במשקל קנטרין אבל שאר שקלים הכתוב בתורה הוא כסף והוא סלעים ולפ"ז יהיה דברי המדרש מה היא פי' מה היה זה המשקל שאמרת שהי' קנטרין ושינה משאר שקלים שבתורה שהם סלעים ומשני סחורת היה כנ"ל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף