ידי משה על שמות רבה/ה

ידי משה על שמות רבה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על שמות רבה - פרשה ה

פיסקא: א  ב  ג  ו  ח  ט  יב  יד  יח  כא  כב  כג  

א  [עריכה]

מי יתנך כאח לי וכו' כמשה ואהרן. נראה מסיפא דקרא נפקא דכתיב בסיפא דקרא אמצאך בחוץ אשקך וכאן כתיב וישק לו:

נשיקה של פרישות. פי' כשפירש אחד מחבירו. נשיקה של פרקים פי' כשיבוא באיזו פרק אדם לחבירו בלי מתכוון מנשק לו לרוב החיבה שלא במתכוין פוגע בו:

מעשה היה וכו'. המעשה זה הובא במדרש חזית והוא ירושלמי ושם מסיק שאמרה לאחיה אין זה לי שום גנאי ובזיון מה שאני מנשק אותך מפני האהבה. וראיה מזה על דברי יש אומרים והעיקר לא הביא המדרש כאן ולא ידעתי למה:

ב  [עריכה]

לפי שיוסף מסרה לנוי וכו'. אם תרצה להבין זה עיין לעיל ותבין:

ג  [עריכה]

כל מי שנאמר בו לך לשלום וכו'. מקשה ביפ"מ מאבימלך שאמר לאברהם ותירץ כשאומרים לשלום פי' שישיג עוד שלום מה שאין כן אבימלך סבר שלא להשיג שלימות יותר ממה שהשיג אצלו א"נ י"ל כל מקום שנאמר לשלום אהליכה קפדינן משא"כ כאן שנאמר השלום על היציאה ממקום זה עכ"ל היפ"מ ולי נראה דע"כ הטעם היא כשאומר בשלום סי' רע לו פי' מכח אל תפתח פיו לשטן ובפרט כשהולך בדרך שהשטן מקטרג שם משא"כ אבימלך שאינו יודע ההפרש בין בשלום לשלום א"כ לא היתה כוונתו לסימן רע א"כ אין בו משום אל תפתח פיו לשטן וק"ל:

ו  [עריכה]

נוטריקון דצ"ך וכו'. פי' מדכתיב ראה משמע שצריך עיון ש"מ שלא היה כתיב בפי' על המטה רק בלישנא דנוטריקון ואע"פ שבמכת בכורות שלחם וכאן נאמר ואני אחזק את לבו ולא ישלח אתכם וי"ל שתיבת כל פירושו על הרוב:

ח  [עריכה]

שלא נתלה למשה וכו'. וא"ת דילמא משום שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וי"ל שזה הוא בחטא גמור משא"כ כאן שהיה התרשלות וביפ"ת מקשה מה שאמר משה אמול ואצא סכנה הוא וא"ת והלא עדיין לא נתנה התורה דכתיב בה וחי בהם וי"ל מ"מ מכח הסברא שמוטב שיחלל שבת וכו' כמו כן הכא כדי שיקיים כל המצות א"נ י"ל בשב ואל תעשה שאני:

ט  [עריכה]

ומדרום נהפך לצפון וכו'. מה שמתחיל מן הדרום לפי שכל נסיעתם היה לדרומה של א"י כמו שפי' רש"י בחומש והשכינה באה מצד א"י וק"ל לכן מביא הפסוק אלוה מתימן יבוא:

ולא היו ניזוקים. ואע"פ שכששמעו הדברות יצאה נשמתן וי"ל ע"ד שפי' הרמב"ן שזה היה לתועלת ישראל שיצא מהם הגשמיות ויהיה להם דבקות באלהים חיים ולא היה נקרא זה היזק לישראל:

דו פרצופין היה יוצא הקול. פי' בשני סיגנון הקול היה יוצא לא"ה למיתה ולישראל לחיים:

טורף אותן של ג' טפחים. פי' אם יהיה כ"כ מטר הרבה עד שיהיה די לחמשים אמות וטריף פירוש יפסיד לאותן של ג' טפחים:

נחלק הדיבור לשני קולות ונעשה דו פרצופי'. פי' מדכתיב וילך ויפגשהו ש"מ הליכה שיעור פגישה פי' שהליכתם היה בשעת חדא הלכו ומאי אתא לאורי' בזה ועוד וכי היה מהלכם שוה אלא ע"כ שהורה לנו בזה ששמעו הדיבור להלוך בפעם אחת:

יב  [עריכה]

גדולה הזקנה אם זקנים הם. פי' כשהזקן הוא זקן ממש שיש לו מעשה של זקן זה קנה חכמה ואז הוא אהוב לפני המקום אבל אם נערים פי' שהזקנים הם נערים ר"ל שהם רשעים שעושים מעשה נערות אז יטפלו להם נשים ולא הקב"ה יטפל ערים ומה שאמר זה הלשון נטפל להם ילדות פי' נשים לפי שהוא ההיפוך של חביבים כי הקב"ה שונא לזקן מנאף כדאיתא בגמרא שלשה הקב"ה שונאן זקן מנאף וכו' לא שמעתי פי' אחר על זה המדרש ואחר כך מצאתי הפירוש זה בדף קע"ז סוף ע"ד ושמחתי שכוונתי לפשוטו ושם משמעות הלשון כמו שכתבתי וק"ל:

יד  [עריכה]

אלו שאתה אומר. פי' מה שאתה מפשפש אלהינו בספרך מקום שאלהי מואב ועמון וצידון נכתבים שם לא תמצא אלהינו כי הוא חי והם מתים מה לחי בין המתים וכן מה לכהן בבית הקברות:

מהעדה מלכין. פי' משפיל מלכין ומהקים מלכין פי' מקים מלכין:

מתחלה שקר אתם אומרים. פי' שאמרתם מתחלה שכחו וגבורתו מלא עולם כי אני הוא אדון עולם:

יח  [עריכה]

לשון טינוף הוא וכו'. עי' מ"כ שעושה מנו"ן גימ"ל מנרפים עושה גרפים כלומר לשון גרף של רעי והרבה נתקשיתי בזה המדרש לפי פי' מ"כ מה אמר פרעה בזה טינוף הם ע"כ רוצים לילך ולזבוח וגם אם תעיין בזה הדף כל החרופים וגדופים של פרעה לא נאמר בו חריקות שניים אלא כאן מנליה למימר שהי' כאן חריקות שניים וגם מה שאמר ישראל קדושים הם אין זה דבר והיפוכו ואני אומר שצ"ל במקום טינוף ניאוף הוא וה"פ כי לעיל דרשו וידע אלהים זו פרישות דרך ארץ שמנעם פרעה מתשמיש המטה לז"א פרעה לא איכפת להם בעבודת פרך אלא עיקר כוונתם הם שרוצים לצאת בשביל תשמיש המטה כי נאופים הם אך שהוקשה לרשב"י והא לא אמר פרעה בפירוש נאופים ואמר נרפים לז"א מלמד שחרק שיניו ואמר נרפים דהיינו שחרק שיניו מתוך הכעס ואמר רי"ש במקום א' כי ר' מאותיות זסשר"ץ היוצא מבין השניים ונתחלף א' בר' מתוך שחרק שיניו לז"א ישתחקו עצמותיו פי' ישתברו שיניו ישראל קדושים הם כי קדושה היפך של ניאוף כמו שפי' רש"י גבי קדושים תהיו כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא לשון קדושה כנ"ל:

כא  [עריכה]

אמרו למשה ריח הי' ביד מצרים שאנחנו עתידין ליגאל. פי' שהריח היה ביד מצרים רק שלא היה ריחו נודף כמו המשל לפי שהיה מכוסה מתי יהיה הגאולה ואתם באתם וגליתם אותו פי' להריח לזה אמר ועכרתם אותו פי' להריח כמו המשל:

כב  [עריכה]

והצל לא הצלת ודאי. שדרך המדרש כשדורש הרבה דרשות על פסוק אחד ואיזו דרשה שקרוב לפשיטא נקרא ודאי פי' והצל וגומר ודאי כפשוטא שלא היו מאמינים הגאולה ור"ע אומר ח"ו לומר כן אלא היו מאמינים ואמר יודע אני שעתיד אתה לגואלם אלא מה איכפת וכו' פי' שהתנצל משה על ישראל שהם אומרים כך ובקשה מדה"ד לפגוע במשה וכיון שראה הקב"ה שבשביל ישראל הוא אומר כן פי' והצל לא הצלת ישראל אומרים כן מה איכפת וכו' ולא הוא אומר כן ודו"ק:

כג  [עריכה]

ואין אתה רואה במלחמת של ל"א מלכים. וא"ת והלא מקרא מלא דיברה התורה יען לא האמנתם בי וי"ל שאחר שנגזרה גזרה על דור המדבר נתבטל גזרת משה כדי שלא יאמרו שהיה בו ג"כ עון דור המדבר וכן כתב רש"י שם גילה הקב"ה שאם לא היה בידם חטא זה היו נכנסים לא"י כדי שלא יאמרו עליהם שנענשו בעון דור המדבר ג"כ ואין להקשות הואיל והקב"ה יודע עתידות שעתיד להתבטל גזרה זו אלולי שחטא אח"כ במי מריבה ולמה גזרה וי"ל שמ"מ הקב"ה גוזר על האדם באשר הוא שם א"נ י"ל אלולי שחטא אח"כ במי מריבה היה מועיל למשה רבינו ע"ה תפלה על חטא זה משא"כ כשחטא אח"כ במי מריבה לא הועיל תפלה שהיה שם חילול ש"ש בפרהסיא כמו שאמר יען לא האמנתם בי להקדישני פי' ברבים וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף