ידי משה על בראשית רבה/סח
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ו ז יא יב יג
א [עריכה]
אם תשכב. שהוא לשון ספק לפיכך דרשו מעשו ולבן פי' אפילו אם תשכב לא יכול לעשות לך מאומה אבל ושכבת דרשו על שכיבת הסולם כי שכב שם ונופל עליו לשון ושכבת ולא לשון אם תשכב כנ"ל:
ו [עריכה]
וכי לא יצא משם אלא הוא. פירש רש"י מדכתיב ויצא ללא צורך שלא היה לו לכתוב אלא וילך חרנה ול"נ לפי שתיבת יעקב כתיב שלא לצורך וכן גבי רות מדכתיב אשר היתה שמה קדריש. א"נ מסתמא לא יצא יחידי לדרך כי לא היתה אמו מניחתו לילך יחידי אלא להורות שעושה רושם וק"ל:
ז [עריכה]
ונמצאתי משהה בשמחת בני ז' דורות. פי' שהיה ירא שלא ישהה הקדוש ברוך הוא עוד ז' דורות כמו שאמר לעיל פרשה נ"ד אמר הקב"ה אתה נתת שבע כבשות חייך שאני משהה לבניך ז' דורות:
מבארה של ברכות. עיין מ"כ שפי' שבע לשון אלה ולי נראה דה"פ לפי שפירש רש"י בפסוק הן גביר שמתיו לך והקשה רש"י והלא זו ברכה שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא א"ל מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך וכו'. נמצא כל היום הוא זמן תפלה משא"כ בלילה אומרים שירה אף שתפלת ערבית כל הלילה מכל מקום הואיל ותפלת ערבית רשות היא ושירה של מה"ש חובה משא"כ למאן דאמר שתפלת ערבית חוב היא א"כ אינם יכולים לומר שירה אף בלילה ולפיכך אומרים שירה בעליית השחר ואית' בירושלמי ובמדרש רבה פרשת וירא גבי ויאיצו המלאכים בלוט שמן עליית השחר עד זמן זריחת השמש הוא ח' מילין והוא ב' שעות נמצא זכינו לדין שבכל יום זמן שיכולים מלאכי השרת לומר שירה הוא שיעור ב' שעות רק הואיל ואותן ב' שעות ששקעה חמה שלא בעונתה בשביל יעקב זרחה כאן קודם זמנה ב' שעות א"כ לא היה זמן כאן לומר שירה וא"כ היאך אמר הגיע פרקי לומר שירה אלא ע"כ ששירה של מה"ש הוא רק תיבה אחת כמו שאמר ר"ח שאומרים רק קדוש ולא יותר וא"כ ע"כ שהיה זמן שקיעת השמש קודם זמנה עכ"פ לא פחות מב' שעות דאל"כ היה פנאי לומר שירה ודו"ק היטב:
יא [עריכה]
אם מתאחות הן י"ב אבנים וכו'. וקשה למה עשה סי' זה עכשיו ולא קודם לזה ול"נ לפי שאי' שי"ב שעות ביום הוא נגד י"ב שבטים וכיון שראה יעקב ששקעה השמש שלא בזמנה א"כ לא היה י"ב שעות ביום וא"כ עשה סימן אחר וק"ל:
ודרך על במתי ארץ וגו' ונמסו ההרים כצ"ל. פי' מה אם נמסו ההרים רק כשיצא ה' ממקומו מכש"כ כאן שהקב"ה היה נצב עליו שנמסו האבנים:
ר"ב בשם רבי לוי אמר עד מלת וגו'. זה הוא סוף המאמר וקודם מלת צדיקים צ"ל ד"א וכן הוא בהדיא בשיר השירים בפסוק קורות בתינו וגו' וקשה מאד להבין פי' המדרש זה ואין לו שחר כלל ונ"ל ליישב שהוקשה למדרש מה שאמר ויקח מאבני המקום היה לו לומר ויקח אבנים וישם וגו' לז"א שהיה צריך לו אבנים ומקום פנוי שהיה תחת אבנים ע"ד שאחז"ל שיודע היה יעקב שעתידין בניו לבנות ב"ה ונטע ארזים ומסתמא היה נוטע אותן במקום טהור לז"א ר"ב מן האבנים עשה מטה ומהרטיבה והוא תיבה אחת פי' מן הרטיבה דהיינו הקרקע שתחת אבנים כמו לשון ברטיבה שדיה גבי בלעם קורות בתינו ארזים פירוש שנטע שם יעקב ארזים למשכן ואח"ז אמר המדרש ד"א צדיקים וצדיקות וכו' פי' לפי דברי ר"ב קאי קורות בתינו על המשכן אבל לדברי ר"א אמר שלמה על עצמו וקורא הצדיקים ונביאים שיצאו ממנו עד משיח בן דוד ארזים כנ"ל ועיין פירוש מ"כ אם ייטיב לך:
יב [עריכה]
דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. בירו' מסכת מעשרות פרק המוליך ומקשה יפ"מ והלא מצינו גבי יוסף ונ"נ שנתקיימו החלומות ותירץ שר"ל כשיחלום לאדם איזו חלום רע אל יצטער את עצמו כי הדברים אינן כפשטן אלא צריך לפתור כמו קפודקיא שהיה לכאורה שם המקום ור"י פתר אותו קורה עכ"ל:
רבי שלמוני ורבי יהושע הוציאו דבריהם מן והנה ה' נצב עליו פי' שהיה רק שני רגלים דהיינו אברהם ויצחק והקב"ה היה רגל ג' ור"י אמר שהיה יעקב רגל שלישי והשלים הקדוש ברוך הוא רגל רביעי פי' לפי שדוד יהיה רגל רביעי וביני לביני עד שיבא דוד לעולם הקב"ה נצב עליו:
ר"ב אמר עולם ושליש עולם הראת לו. ושמעתי בשם גדול אחד שז"ש יעקב אין זה כי אם בית אלהים לפי שמצינו בב"ה שעומדים צפופים ומשתחוים רווחים וא"כ כאן ג"כ אף שהמלאכים היו שליש יותר מן העולם והאיך היו יכולים לעמוד לז"א שעמדו בנס כמו בב"ה וזה מקום ב"ה הוא עכ"ל דפח"ח:
יג [עריכה]
אומללה יולדת השבעה וגו' בא שמשה:
פוקו ואתו. כל זה הוא לשון הפסוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |