ט"ז/אורח חיים/מג
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואם אוחזן. משמע מלשונו דבידו לחוד סגי ולא עמדתי על דעתו דאמאי לא חייש גם בזה שמא יפנה וכבר קי"ל דאין היתר לפנות אלא כשהן כרוכין בימינו ובבגדו כמ"ש בס"ה וגם בב"י כתב וז"ל ואהא דאמרי' דתפילין בידו שרי בב"ה קבוע כתב הרא"ש וא"ת היאך אפשר בלא ניצוצות כו' עכ"ל ג"ז תמוה הוא דהא בפרק מי שמתו ובה"ק הזכיר הרא"ש דוק' בבגדו וידו וז"ל ואע"ג דשרי בב"ה קבוע כדאמרינן לעיל אוחזן בבגדו בידו ונכנס כו' וע"ז כ' שם מה שהעתיק ב"י בשמו:
שוב ראיתי בד"מ וז"ל כ' ר"י פרק מ"ש דאם התפילין בידו מותר ליכנס בהם לב"ה קבוע ולא חוששין שמא יפנה בהן בעודן בידו עכ"ל ג"ז תמוה דהא ב"י כ' בפי' כיון שאוחז אותם בבגדו ובידו עכ"ל ור"ל אפילו יפנה בהן אין איסור בזה אבל אם הם בידו לחוד נהי דאין חוששין שמא יקנח הניצוצות שעל רגליו משום שמשתין מיושב מ"מ חיישי' שמא יפנה בהם. וכן יש הג"ה בדברי ר"י נדפסת ע"פ מהר"מ טיקטין וז"ל ולא איכפת לן אפילו ודאי יפנה כיון שהם מכונסים בבגדו ואחוזין בידו כ"מ מתו' האשר"י וה"מ בהדיא בסה"ת עכ"ל. וע"כ לו' מ"ש כאן אוחזן בידו ר"ל בבגדו ובידו כנגד לבו ואם הכוונה כן הרי מכשול לפני המעיינים כי לענין דינא אין לנו אלא בבגדו ובידו וכנגד לבו:
(ב) אלא דב"ה קבוע. פי' דבמ"ש להתיר להשתין בב"ה קבוע רצו בזה כאלו אמרו מיושב אבל אה"נ דלהשתין מעומד ודאי אסור אפילו בקבוע שמא יקנח הניצוצות:
(ג) אלא חולצן כו'. כ"כ הטור וקאי ארישא דהיינו בב"ה קבוע דאסור להשתין כשהם בראשו אלא חולצן וכו' וממילא שמעינן בב"ה עראי דאסו' כשהם בידו אין תקנה רק שיתנם לחבירו אבל מ"מ א"צ להסירם מידו ברחוק ד' אמות וכדאי' בהדיא בגמ' שמבי' בסעיף זה ובב"י כתוב על דברי הטור בזה שלא חילק בין קבוע לאינו קבוע וכ"כ הרמב"ם כו'. ותמוהין דבריו דשאני להרמב"ם דמחמיר באינו קבוע כמו בקבוע כמ"ש הש"ע בסמוך אבל להטור דמותר להשתין בעראי כשהם בראשו למה יחלוץ ברחוק ד' אמות אלא כדפי':
(ד) או בבגדו בידו. זה תמוה דהא בס"א כתב אפילו אם תפס אותם בבגדו חיישי' שמא יקנח ניצוצות. ולבוש כתוב בזה דמיירי בבית הכסא קבוע אבל בעראי אסור באמת משום ניצוצות ותמהני שלא עיין בב"י דסיים על זה דהא ליכא למיחש לניצוצות בשביל שהם בחיקו וכו'. ונ"ל דהך בבגדו בידו פי' לענין הפסק והכי קאמר אם הם בחיקו ומפסיק בין חיקו לערוה בחגורה או שמפסיק בידו התפילין שהם בבגדו דהיינו שהתפילין תחת בגדו והוא אוחזן בחוץ על בגדו שלא יפלו למטה ואז לא יקח ידו משם לקנח ניצוצות כנ"ל שצריך לדחוק ולפרש כן:
(ה) חולצן כו'. בגמ' פ' מ"ש אי' ע"ז א"ר אחא א"ר ששת ל"ש אלא ב"ה קבוע אבל ב"ה עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא מניחן מרחיק ד"א מפני שעשאו ב"ה קבוע. וכב"י מדלא הביא זה בטור ורי"ף ורא"ש ש"מ דלא קי"ל הכי וצ"ע למה עכ"ל. ותמהני על דבריו דעל הטור פשיט' דלק"מ דהא כתוב בהדי' בטור ואחריו בש"ע בזה דמיירי בב"ה קבוע ממילא ידעינן דבעראי א"צ לחלוץ ברחוק ד"א ולא הוצרך בגמ' לחלק בזה אלא אברייתא דתנ' שם סתם הנכנס לב"ה חולץ ברחוק ד"א ואע"ג דהרי"ף והרא"ש לא הזכירו קבוע בבריית' ואפ"ה לא הביאו הך דרב ששת ג"ז לק"מ דלדידהו גם בקבוע א"צ לחלוץ ברחוק ד"א דהא הביאו במסקנ' להלכ' דברי ב"ה שאמרו אוחזן בידו ונכנס ור"ע שאומר אוחזן בבגדו ובידו ונכנס וכדמסיק ר' מיאשה בריה דריב"ל הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כו' ש"מ דא"צ לחלוץ ברחוק ד"א דאל"כ הי' לו לומר הלכ' חולצן ברחוק ד"א וגוללן כו' כדי להכריע דלא כב"ה וכר"ע בזה אלא ברור דלא בא לחלוק על הכנסה כלל דא"צ להרחיק ד"א קודם הכניס' אלא דהטור חש להחמיר גם בהרחק' ד"א תחלה כאידך סתם ברייתא דשם ואיהו מפרש בהדיא דדוק' בקבוע הוה כן:
(ו) ואוחזן בימינו. הטעם בב"י בשם נ"י ומ"ע דבשמאל מקנח עצמו אחר עשיית צרכיו כדלעיל סי' ג' ומ"ה אסור לאחוז התפילין בשמאל וא"ל היאך אפשר בב"ה בלא ניצוצות והלא א"א לגדולים בלא קטנים י"ל כיון שמיירי בב"ה קבוע עושה צרכיו מיושב וכלים מי רגלים מהגוף וליכא ניצוצות כ"כ הרא"ש למדנו דלהשתין מעומד חמיר טפי מעשיית צרכיו לגדולים:
(ז) שלא תהא רצועה כו'. שיש בהן קדושה שהרי בהם הוא קושרן ובקשר נראה בעשייתו כמין דל"ת ע"ש א' מאותיות שד"י והשי"ן עשוי' בכותלי הקציצה החיצונה והיו"ד עשויה בראש רצועה תש"י כ"כ רש"י:
(ח) עמוד הראשון דאם יפסיק מיד יבא לידי חולי הדרוקן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |