חתם סופר/שבועות/מה/ב

חתם סופר שבועות מה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שבועת שומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה ופירש"י לשומר שכר אולי דקדק וכ' שומר שכר משום דנקט הש"ס נאנסו וזה לא שייך כ"א בש"ש והש"ס דלא נקט נגנב ונאבד בש"ח או מתה מחמת מלאכה דשואל אולי משום מה דכתב הר"ן ז"ל דהש"ס דהכא איירי ממגו בדדמי דומיא דמגו דלא שכרתיך דהוה נמי מגו בדדמי כקו' תוס' ד"ה מתוך כו' ונאנסו הוה נמי בדדמי דסבור שלא היה כח בידו להציל עי' בהר"ן:

והיותר נלע"ד בכוונת רש"י ז"ל דהנה נ"ל מה שפרש"י בסוגיא דעירוב פרשיות דבפקדון חייב כופר בכל דיכול להעיז כיון שלא עשה לו טובה היינו ש"ח דוקא משא"כ ש"ש שפיר עשה לו טובה במה ששכרו ונותן לו שכר וכדמות ראיה מש"ס דב"מ פ' ע"ב בההיא הנאה דשבק כ"ע ואוגיר ליה כו' ע"ש. ומכ"ש לשואל שעשה לו טובה מודה רש"י בכל אלו דפטור כופר בכל ובזה מתורצים כל קושית תוס' דלשם מכמה משניות שמוכח שגם בפקדון בעי מ"מ. והא"ש דכל הני מצי איירי בשארי שומרים דלאו ש"ח. והשתא מיושב נמי כו' קו' תוס' דהכא ד"ה מתוך כו' דהכא פרש"י דבש"ש איירי כדמשמע לשון הש"ס דקאמר נאנסו. ובש"ש מודה רש"י לפי' הריב"ם דהכל תליא אי חבירו מכיר בשקרו ודוק וזה ברור לפע"ד:

דאפקיד ליה בשטרא. לפי מה שהעלה הש"ך סי' ע"ה סקי"ב דשטר הוה הילך אפי' בדלית ליה קרקע כלל קשה לרב ששת דאית ליה פ"ק דב"מ הילך פטור והכי קיי"ל וע"ש מה שהקשה הש"ס התם ארב ששת והך קושיא אלימתא הוא טובא שא"א להנצל ממנה ואפשר היינו דקאמר רמי בר חמי וקרי ארב ששת ושם דוד הדברים האלה בלבו ששם אל לבו שדברי עבדי הפלשתים יזיקוהו ע"כ נתן אל לבו להפר מחשבותם ה"נ רב ששת הבין זה שדברי שמואל יזיקוהו דלדידהו לא משכחת שבועת שומרין בלא שטר ומוכח דהילך חייב לכן נכנס להשיב על דבריהם:

מיהו בלא"ה קיי"ל דלא צריכין אפקיד ליה בשטרא כאשר האריכו הראשונים ז"ל הר"י מיגאש ועי' בר"ן ובפלפול הישיבה הארכנו:

ודע לפמ"ש ה"ה פרק ב' מהל' שכירות ה' ב' דש"ש שנשבע שנאנסו נוטל שכרו משלם ופסקו הש"ך סימן ש"ג סק"ה ע"ש קשה מאי מיגו איכא לא מבעיא למאי דס"ד דלהימן נאנסו במיגו דלהד"ם דאין כאן מיגו שאינו רוצה להפסיד שכרו אלא אפי' מיגו דהחזרתי נמי ליכא שחושש אם יעיז להכחיש הבעלים שהחזיר גם הם יעיזו לומר פרענו שכירותך וא"ל כיון שתובעים פקדונם הוה כאלו אמרו לא פרענוך דשכירות אינו משתלמת אלא לבסוף ז"א דהא רבא משתעי הכא ואית ליה ריש מסכת ב"ב אדם פורע בתוך זמנו ושם מוכח דגם לענין שכירות אמרינן הכי גבי כל שפא ושפא זמניה הוא ע"ש. ואין לומר דודאי אדין תורה לק"מ דאיכא למימר כנ"ל רק שרבא הקשה לבתר דתקינו רבנן דשכיר נשבע ונוטל א"כ בטלה שבועת שומרין דמהימן נאנסו במיגו דהחזרתי דהבעלים לא יטענו שלמנו שכרך דמה להם לטעון כך כיון שישבע ויטול וכדין ישבע שעדיין לא נפרע וגם א"א לגלגל עליו שהחזיר הפקדון שהרי אין מגלגלין אשכיר כדלקמן סוף פרקין ושפיר מקשה רבא אי אמרינן מגו בכה"ג אם כן לבתר תקנת המשנה בטלה שבועות השומרין ז"א דע"כ השכיר אינו נשבע ונוטל אלא בעדים וא"כ משכחת ליה בהפקידו שלא בעדים דהשתא אינו נשבע ונוטל ולית ליה מיגו והארכנו ישב ע"ד חידוד ועדיין צ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף