חתם סופר/נדרים/נד/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הנודר מן הירק מותר בדלועין. הרמב"ם והרע"ב כתבו הלכה כחכמים ונתעורר בזה התי"ט. והרמב"ם בחיבורו פסק כר"ע אך לא כתב דאין לוקין. ולפע"ד הרמב"ם לא גרס אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה אלא גרס אביי אמר וכו' והוא פליג אשינויא וס"ל דאין שום חילוק בין אומר ירקי קדרה עלי או המתבשל בקדרה או שום לשון. ואי משום קושית הש"ס הא מן ירק נדר ובאמת ר"ע לא אסר מן התורה אלא משום חומרא דרבנן בעלמא כיון דבעלמא ס"ל ממלך עליה שליח בר מיניה הוא ולקי מן התורה. משום הכי החמיר הכא לאסור מדרבנן מיהת כיון דמימלך שליח אע"ג דלשון ירק אינו סובל דילועין בשום אופן וכמ"ש ג"כ הר"ן. ונמצא לפ"ז רבנן ור"ע בתרתי פליגי חדא בעלמא במימלך עליה שליח דלר"ע לקי מן התורה וסתם רבי כוותיה ר"פ כל הבשר והלכתא כוותי'. אע"ג דרשב"ג פליג בברייתא לקמן. ותו פליגי בנודר מן הירק רבי עקיבא אוסר בדלועין מדרבנן ובזה ראה רבי דבריהם של רבנן וסתם משנתנו כוותייהו ושנאן בלשון חכמים בלשון דהלכתא כוותייהו בהא מש"ה פסק הרמב"ם בעלמא מידי דמימלך עליו שליח הוה נדר מן התורה ובירק מותר בדלועין כרבנן ואינו מחלק מידי בין אומר ירק המתבשל וכדומה וכשינויא דאביי וזה נ"ל ברור בעזה"י:
והנה הרמב"ם פסק דעוף בשר מעליא הוא ודגים תליא באתרא דמימליך עליה שליח. ומה שתי' בזה הכ"מ ולח"מ צע"ג מר"פ כל הבשר דמנ"ל לאוקמי סיפא כר"ע הא הך תנא ס"ל בשר עוף בחלב אסור וא"כ איקרי בשר אפילו במקום דלא מימליך עליה שליח כלל לדעת לח"מ ומכ"ש לכ"מ דאבשר עוף לא מימליך שליח בסוף אלא בתחלה אע"כ ליתא. והנלע"ד לפמ"ש הראב"ד ומייתיה בחי' רשב"א ס"פ ג"ה דחלב ובשר הוה מב"מ בשמא מדחייב על החלב על אמה"ח ובשר מן החי א"כ רחמנא קריה בשר. וא"כ לפמ"ש התוס' ר"פ הערל גבי הני מוהלין נינהו וכו' דהיכא דאין לשון ב"א מבורר אזלינן בתר לשון תורה וא"כ ה"נ למאי דקי"ל אמה"ח ובשר מן החי נוהג בעוף כבהמה וא"כ רחמנא קריה בשר א"כ לענין נדר בשר הוא. ולא תליא במימלך שליח. וצ"ל ת"ק דרשב"ג דשמעתין דמשמע מיניה דעוף מטעם מימלך הוא ולרשב"ג באמת לאו בשר הוא אינהו ס"ל כר"מ פג"ה דס"ל אין אמה"ח ולא בשר מן החי נוהג בעוף אבל למאי דקי"ל דנוהג בעוף א"כ בשר מעליא הוא ואע"ג דכבד ובני מעים בודאי אמה"ח נוהג בהם ומ"מ תליא במימליך שליח החילוק קל להבין. מ"מ בעוף ברור אצלי דכמ"ש הלח"מ דהואיל ובשר עוף אסור בחלב ה"נ ה"ל בכלל בשר לענין נדר ה"נ לדידי מטעם בשר מה"ח נוהג בעוף. והשתא לק"מ מסוגיא דחולין. דבלא"ה יש להבין התם דקחשיב במתני' כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים ואגב תנן נמי כנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים ה"ל למיתני נמי כל הבשר אסור באמה"ח ובמה"ח חוץ מדגים וחגבים. בשלמא הא לא קשיא דה"ל למתני כל הבשר טעון מליחה חוץ מדגים וחגבים די"ל הא איכא בני מעים שהם בכלל בשול בב"ח ואינם בכלל מליחה דאין מחזיקים דם בבני מעים. אבל מאמה"ח קשיא ועכצ"ל מתני' ר"מ היא דס"ל אין אמה"ח נוהג בעוף וא"כ שפיר פריך מסיפא דע"כ ר"ע היא ובשר עוף אסור מטעם מימלך שליח. ודגים מותרים ביומא דהקזה. וא"ש. מיהו התם בלא עופות נמי הוה יכול להקשות מכבד וראש ורגלים ובני מעים דלא מיתסרי אלא מטעם מימלך שליח כדמשמע מפלוגתא דרשב"ג ות"ק ורישא בבב"ח ודאי אינהו נמי אסורים לבשל בחלב. וא"כ סיפא הנודר מן הבשר אינהו נמי בכלל וע"כ כר"ע אתיא דהא בשר דסיפא דנדר דומיא דרישא אפילו בכבד ובני מעים. וקשיא רישא דלא כר"ע וסיפא כר"ע ולא צריך לומר דק' דהתם מדיוקא דעוף בסיפא וא"כ א"ש דברי כ"מ ודברי לח"מ וק"ל. אלא דצ"ע הא הרמב"ם אוסר קרבים נמי בכל מקום. וצ"ע ועיין בחי' למס' חולין:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |