חתם סופר/בבא בתרא/ח/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מנדה בלו והלך וכו' יל"ד מנ"ל דדינא הכי דלמא מחסדי כורש הכי הוה. ובאמת הרמב"ם לא מייתי מהאי קרא אעפ"י שהוא פשוט יותר מקרא דגם כי יתנו בגוי' ועי' לח"מ ונ"ל כיון שכורש כל מה שעשה הי' ע"י השתדלותו של עזרא א"כ הי' מחוייבי' ליתן חלקם להציבור כמ"ש רבינו שמחה דמייתי הרא"ש בב"ק קי"ו עיי"ש היטיב ומדלא הזכיר בקרא שנתנו חלקם להצבור ש"מ דינא הוא שלא יתנו ת"ח או עוסקי' בבנין בהמ"ק להתוספות ומכ"ש עוסקי תורה דעדופי כמבואר ספ"ק דמגילה. והא"ש דמייתי עלה הא דאר"י מנדה זה מנות המלך דלא נימא דהתם גלגולת הוה דאינו על כלל הציבור אלא אקרקפתא דכל גברא ובהא ל"א רבינו שמחה ומשו"ה לא נתנו חלקם בציבור משו"ה מייתי מנדה זו מנות המלך ובלו זה גלגולתא א"כ עכ"פ במנת המלך ה"ל ליתן חלקם לציבור וא"ש וק"ל דעד כאן לא קפטרו רבנן אלא ממס וחומה שהם מצד גלות ישראל וכדמשמע מקרא כל קדושיו בידיך אבל שמירה כדרך שמלכות נשמרים ממלכיות אחרים גם ת"ח חייב כדמוכח ממרדכי דמייתי מירושלמי ושירי לישכה עיי"ש וקשה הרי ת"ח נותנים מחצת השקל אע"כ חומות העיר ממלחמת מלכיות גם ת"ח חייבם וכן משמע מלשון פירש"י ד"ה רמא דשורא וכו' וק"ל:
רבנן לאו בני מיפק באוכלזא נינהו. [מה שנוגיע לכאן עיי' ליקוטי שו"ת חת"ס סי' כ"ט ד"ה וע"ד]:
פרנסינו ככלב וכעורב. פי' אע"ג שלא קרא ולא שנה מ"מ אם פעם אחת החזיק לומדי תורה הרי הוא כעורב שזכה על שפרנס אלי' ועפירש"י בחומש פ' נח אפסיק יצא ושוב עד יבושת המים ואפי' מי שלא החזיק ת"ח מעולם רק לא הרע לו מעולם כדרכי ע"ה דמבזו רבנן ומצערו להו כדאי' בנדרים בעובדא דכובס דשכיחי דמצערי רבנן אם זה לא ציער רבנן ראוי להיטיב עמו ככלב שזכו על לא יחרץ כלב לשונו כמבואר בפסוק לכלב תשליכון אותו. וא"כ הי' ראוי להקדים עורב לכלב דהשתא הוה זו ואצ"ל זו אלא בקרא נותן לבהמה לחמה הקדים כלב כמ"ש תוס' ד"ה ככלב ע"כ גם הוא הקדים כלב לעורב:
שדיוהו אכובס וכו' הנה הסכימו הפוסקי' דוקא מי שתורתו אומנתו אבל שארי לומדים צריכי' לישא בעול עיי' שעי"ד וח"מ וצל"ע אי ערק כובס והשאיר אחריו אותו שאין תורתם אומנתם ועדיין לא פקע דמי כלילא אי יאמר רבי אין פורעני' באה אלא בשביל לומדי תורה שאין תורתם אומנתם או נימא נהי אי איכא ע"ה אע"ג דפטורי' הת"ח אין פוטרי' אותן הלומדי' אבל כשליכא ע"ה ואפ"ה גוזר המלכות יתנו כולם בשוה כיון דלא שייך אין פורעני' באה אלא בשביל אלו וצ"ע:
שדרי' ארנקו דדינרי קמי דרב יוסף. כ' תוס' ד"ה יתיב וכו' דצדקה אין מקבלי' משום ביבוש קצירה ושרגא לבי כנישתא מקבלין דהוה כמו קרבן נדבה שאינו מכפר וכמ"ש בהג"א בפרקין ומ"מ לבנין בה"כ אין מקבלין דלא ולכם ולנו לבנות. ובמומר כ' מג"א סי' קנ"ד סקי"ח פלוגתת מהרי"ו וס"ח דמהרי"ו מדמה נר לבה"כ דקרבן דממעטי' מכם להוציא את המומר וס"ח לא מדמי לי' להא וכן הסכמת מג"א. אבל צדקה בודאי מקבלי' ממנו דאעפ"י שחטא ישראל הוא ולא שייך בי' ביבוש קצירה תשברנה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |