חידושי הרי"מ/גיטין/עח/ב

חידושי הרי"מ גיטין עח ב

דף ע"ח ע"ב

[ותתגרש] מאוירא דד' אמות כו'. והקשו תוס' הא לא מינטר ותירצו חד תירוצא דכמו שאינו רשותו של אדם ועשאו חכמים רשותו שיקנה כן אף דלא מינטר עשאו שיועיל ע"ש. וע"ז קשה כמ"ש לעיל נהי דהפקר ב"ד הפקר ומועיל מה"ת קנין דרבנן אבל הא אינה ידה מה"ת רק קנין כמו אגב וכה"ג שאינו מועיל בגט. וצ"ל דהתקנה על הרשות כנ"ל. וא"כ כיון דלא מינטר וחצר שאינו משתמר לא הוי ידה מה"ת. א"כ מאי מהני התקנה שיהי' מה"ת ידה כיון שבאמת אינו משתמר ואף חצר שלה לא הוי ידה לא שייך לענין זה הפקר ב"ד כו' שיהי' נעשה ידה המשתמר. וא"כ אינו אלא תקנה שמ"מ תתגרש אף דלא מינטר וזה אין כח ביד חכמים:

ובזה יש ליישב מה שהקשה הרשב"א ז"ל אי נימא דגם בד' אמות לא תעביד עובדא כו'. א"כ מאי פריך גבי קטפרס כי נפיל בד"א קא נפיל ע"ש. ולמ"ש י"ל הטעם דלא עבדינן עובדא אף דד"א קונה בכל מקום. די"ל להיפך דכיון שבא לאויר ד"א כבר קנתה הגט מדרבנן להתגרש כנ"ל ואעפ"כ לא נתגרשה לגמרי שתהי' מותרת דהוי חצר שאינה משתמרת עדיין ואף שעשאו חכמים כאלו מינטר מ"מ לא הוי ידה מה"ת כנ"ל. וממילא גם כשנפל אח"כ לארץ ג"כ לא נתגרשה אף דאז מינטר דהא כבר קנתה הגט באויר מדרבנן ואז כשנעשה ידה כבר אין הגט שלו וכמו בקנאתו ליפסול מכהונה דצריך שיטלנו ממנה כנ"ל. ולכך לא עבדינן עובדא אבל כאן לס"ד דד' אמות אין להם אויר כלל שוב אמרי' להיפך דעבדינן עובדא משא"כ למסקנא כנ"ל:

הרשב"א פי' דברי הרמב"ם ז"ל. דהא דכדי שתשוח ותטלנו הוא כשעמדה היא מקודם בד' אמות ואח"כ בא הוא לשם אבל כשלא בא לשם מהני וכן עמד הוא מקודם זכה בד"א ולא מהני שתשוח אח"כ ותמוה מה חילוק הא כיון דעמדה היא קודם זכתה ומה יועיל שבא הוא אח"כ וכמו שאינו מועיל כשעמד הבעל וזכה קודם כנ"ל. וי"ל למ"ש לעיל דע"כ התקנה מד' אמות הי' על הרשות דאל"ה לא הי' מהני בגט שהי' כמו אגב וכה"ג. ולכאורה קשה כמ"ש לעיל דהא אינו חצירה דמה שקנתה אשה קנה בעלה ובפרט דכל הקנין של הד' אמות אינם חצירו לשום דבר רק לקנות מה שבתוכו מציאה וכה"ג. וכיון דמציאת אשה לבעלה ויהי' שלו מה שתקנה ע"י הד' אמות אלו ועדיף מיש לו קנין פירות בחצר ולמה תהי' מגורשת ע"י הד"א. רק מטעם גיטה וחצירה באין כא' כו'. וא"כ כל זה כשלא נכנס הוא אח"כ לתוך הד' אמות אבל אם נכנס גם הוא להד"א רק דנימא שכבר זכתה היא שעמדה קודם ע"ז שייך כנ"ל. הא מה שקנתה אשה קנה בעלה ולא שייך באין כא' דאז בשעת גט אינה יכולה לזכות בהד' אמות שכבר עומד הבעל אז והן ד"א שלו ג"כ לכך בעינן שתשוח ותטלנו כשנכנס הוא אח"כ משא"כ בלא נכנס הבעל כלל לתוכן מהני הד' אמות שלה מטעם גיטה וחצירה באין כא':

או י"ל דגם במציאה לא הי' התקנה שתקנה בד"א רק הי' התקנה על הרשות שהד"א הם חצירו של אדם וקונה ממילא והיינו שתיקנו שיהי' חצירו של אדם לקנות מה שבתוכו ויש לו קנין הגוף זה בהד' אמות לקנות ולכך קונה וכמו שואל מקום לקנות מה שבתוכו דמהני כנ"ל וא"כ י"ל דלא שייך קושיא הנ"ל דנימא מה שקנתה כו' דהמציאה לבעלה. דז"א דאי נימא דהמציאה לבעלה ולא שלה. א"כ אין הד"א חצר שלה כלל שאינה יכולה לקנות כו' וא"כ לא תקנה כלל ולא יהי' של הבעל ג"כ ושוב הוי שלה דלא שייך משום איבה כיון שאם יהי' לבעלה לא יהי' שלו כלל. וכמ"ש המפרשים גבי ע"מ שאין לבעלה רשות בה דכיון שאין לו הפסד שאם יהי' לו רשות לא יהי' שלו זכתה היא ע"ש. ולכך הוי חצירה בגט ג"כ. אבל כשבא הבעל אח"כ לתוך הד"א שפיר לא שייך דזכתה היא קודם דאמרינן מה שקנתה כו' דכאן הוי הפסד לו דאם לא תקנה גם היא אז יקנה הבעל מחמת הד' אמות שלו ולכך לא מהני כנ"ל. ולכך בעינן שתשוח דמהני בלא ד' אמות משא"כ כשלא נכנס לתוכן כנ"ל:

או י"ל דהא לכאורה בד' אמות י"ל להיפך דבאמת לא הי' התקנה רק לקנות המציאה ולא שיהי' חצירו של אדם כנ"ל. רק דמהני בגט ממילא דכיון שיכול לקנות מה שבתוכו משום התקנה שוב הוי חצירו מדינא כיון שהוא נקנה לזה לענין לקנות וכמו חצר השאול כנ"ל. וא"כ דלכאורה י"ל דד"א לא מינטר מאדם דיכול גם אדם אחר ליטלו וא"כ הוי אינו משתמר ולא יועיל בגט. אך י"ל דהוי משתמר מטעם זה נגד אדם כיון שקונה. דבשלמא בחצר שאינו משתמר דנימא שיקנה בשביל זה ויהי' משתמר אמרינן להיפך דכיון שאינו משתמר אינו קונה. אבל בד"א כיון שהתקנה הי' שיקנה אף שאינו משתמר א"כ ממילא שוב מהני בגט דהוי שוב משתמר דכיון שקונה לה אין אדם אחר רשאי ליטלו כנ"ל:

אך בגט כיון דאינה מתגרשת לא קנתה הגט ג"כ. וא"כ כיון דבעינן משתמר עכ"פ נגד המוכר והמקנה. א"כ הוי שוב אינו משתמר דהא יכול גם הבעל ליטלו משם דלא שייך טעם הנ"ל כיון שהוא קונה אינו יכול ליטלו דז"א דאף שקנתה מ"מ אי אינו משתמר אינה מגורשת וממילא לא קנתה כלל ויכול ליטלו. וזה שלא יוכל ליטלו הוא רק אם משתמר ונתגרשה. וא"כ כיון שאינו משתמר לא נתגרשה ולא הוי משתמר כנ"ל. אך אם אין הוא עומד כלל בתוך הד"א של הגט י"ל שפיר דהוי משתמר נגדו דהא אינו יכול ליטלו. אבל כשנכנס הבעל ג"כ אח"כ לתוך הד"א שוב אף שעמדה היא קודם וזכתה. מ"מ לא הוי משתמר כנ"ל ולא מהני כיון שגם הוא עומד אח"כ בתוך הד"א כנ"ל. ולכך בעינן כדי שתשוח ותטלנו דאז הוי שפיר משתמר נגדו ומהני כנ"ל. משא"כ עמד הבעל קודם וזכה בהד' אמות לא מהני שתשוח אח"כ כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף