הר המוריה/פסולי המוקדשין/טו

הר המוריה ‏ פסולי המוקדשין טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בקרבנות

צבור וכו'. זבחים ב' א' ועיי"ש כל הסוגייא וריש מנחות יעו"ש היטב ומש"כ דגם בקרבנות צבור כן הדין כן מבואר בפסחים ס"א א' ושם ס"ב ב' ובזבחים ד' א' וכ"מ ג"כ במנחות ד' א' גבי עומר יעו"ש וע"ע שם גבי ב' כבשים שם מ"ז א' ב' מ"ח א' יעו"ש היטב וע"ע בתוספתא שם פ"ה ואיתא שם עוד וז"ל עולת צבור ששחטה בשבת שלא לשמה ה"ז חייב ויקטיר אימורין לערב עכ"ל ועיין לקמן הלכה י"ט ובפ"ב מהל' שגגות הי"ג יעו"ש וע"ע בתוספתא פ"ה דפסחים יעו"ש והנה רבינו כתב בפירוש המשניות בריש זבחים וז"ל וממה שאמר לבעלים תבין שאינו מדבר אלא על הקרבנות שיש להן בעלים ידועים אמנם קרבנות הצבור אין פוסלת אותן שחיטה שלא לשמן שכך אמרו רז"ל קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן עכ"ל וכ"כ הרע"ב שם ואחריהם נמשך הרש"א בביצה כ' ב' יעו"ש היטב ונראה דמאותה ברייתא גופא מוכח דלא כוותי' מדאמר שם ואם היתה שבת לא יזרוק וכו' ואי כדבריו הא שחיטת שלא לשמן לא מגרע מידי ואמאי לא יזרק בשבת והתימה שנעלם ממנו כל הנך סוגיות שהבאתי. והא דקרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן עיין בזבחים ו' ב' ובשבועות י"ב ב' עיי"ש ברש"י ותוס' מש"כ בזה יעו"ש היטב וע"ע בירושלמי יומא פ"ה ה"א יעו"ש והנה כעת מצאתי בחי' פנים מאירות לזבחים שהרגיש בזה שהרגשתי על רבינו והרע"ב יעו"ש שוב מצאתי כן בתוס' רע"ק על משניות בריש זבחים יעו"ש ועיין בפסחים י"ג ב' וביד דוד שם ושם בביצה. ונפלאתי על הפני יהושע שם בביצה שתפס במוחלט כשיטת רבינו שבפי' המשניות והרע"ב ומתוך כך תמה על הברייתא יעו"ש איך לא שם לבו לכל מש"כ ועל דברי רבינו אלה שלא בסתר דיבר שגם בקרבן צבור הדין כן יעו"ש וע"ע מנחות מ"ט א' יעו"ש ועיין לקמן הלכה י"ח וי"ט (וע"ע בספר שער המלך בזה).

החטאת

והפסח וכו'. שם בריש זבחים ושם בתוספתא ודלא כר"א דס"ל דגם האשם ישנו בדין חטאת ועיין תמורה י"ח ב' כ' ב' דגם שם ס"ל דאשם כחטאת יעו"ש ועיין במכילתא בא פרשה י"א יעו"ש.

שינוי

השם וכו'. ובכלל זה ג"כ שינוי בעלים שגם זה נכלל בשינוי השם לרבינו בפי"ג ה"א יעו"ש היטב.

כמו

שביארנו. לעיל פי"ג ה"ד ציינתי מקומו יעו"ש.

בזדון

אבל וכו'. מנחות מ"ט א' ועיי"ש בתוס' ד"ה עקירה וכו' ועיין בפסחים ע"ב א' ובירושלמי שם פ"ו ה"ה יעו"ש ולקמן פ"ו מהל' בכורות הי"א יעו"ש ולקמן אי"ה יבואר עוד מזה ועיין אור זרוע ח"ב סימן רכ"ב יעו"ש היטב.

עולת

העוף וכו'. זבחים ס"ד ב' שם ס"ו א' ותוס' מנחות ב' א' ד"ה כל המנחות וכו' ועיין תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ח.

ב

כשרות ולא וכו'. ריש מנחות.

באחד

מארבע וכו'. שם ריש מנחות נתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן ועיי"ש בתוס' ועיין לעיל פי"ג ה"ו ועיין במל"מ מש"כ בשם הרא"ם ומה שהשיג עליו והתימה עליו שלא הביא משנה זו המפורשת במקומה אמנם מ"מ התימה עליו על המל"מ שלא הביא סוף דברי הרא"ם שהם ממש כדברי המל"מ יעו"ש היטב.

מנחת

נדבה וכו'. שם ריש מנחות.

מרחשת

לשם וכו'. עיין זבחים ט' ב' מנחות ב' ב' מ"ט א' ובתוספתא פ"ק דמנחות יעו"ש.

ג

כמו שיתבאר. לקמן ריש פי"ח יעו"ש.

שאר

עבודות וכו'. זבחים ב' א' ז' ב' מנחות ב' א'.

וקבל

והוליך וכו'. כן מוכח מכל הנך שציינתי בס"ק י"ב דאב"א קרא ואיבעית אימא סברא. ועוד דלכן אמר רבא עולה ששחטה שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה ולא נקט עבודות דמקמי זריקה אלא הא קמ"ל דאפילו העבודה האחרונה אסור לעשות שלא לשמה אפילו אם עבד כל העבודות עד האחרונה שלא לשמה מ"מ אסור לעשות האחרונה שלא לשמה ואולי זה כוונת מרן וק"ל.

אותה

לחטאת וכו'. זבחים ז' ב' ועיי"ש בתוס' ה' ב' ד"ה מיעט וכו' י' ב' ד"ה חטאת וכו' ובמנחות ד' א' ד"ה חטאת וכו' ועיין בתוספתא פ"ק דזבחים יעו"ש היטב ועיין תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"א יעו"ש היטב.

שאר

עבודותיה וכו'. שם בזבחים ח' א' וי"ג א' ובתו"כ שם.

אותו

החטא. בא לאפוקי הא דלקמן סעיף ו' דחטאת חלב ששחט על חטאת דם אבל יש לעיין קצת דהא בזבחים ט' ב' נפקא ליה מדכתיב ושחט אותה לחטאת שישחטנו לשם אותה חטאת וכ"כ רבינו בעצמו בפי' המשניות יעו"ש והרע"ב כתב שם דנפקא ליה מדכתיב מחטאתו אשר חטא יעו"ש ובאמת לא מצאתי פסוק כזה ועל כרחך הוא ט"ס וצ"ל על חטאתו אשר חטא וכדברי רבינו כאן אבל מ"מ דבריהם צ"ע כי הם נגד דברי הש"ס ועיין כריתות כ"ז ב' ולקמן הלכה ו' במרן ויתיישב קצת.

לשם

בעליה וכו'. זבחים ג' ב' ד' ב' ז' א' ח' א' פסחים ס"ב א' ועיין תו"כ שם פ"ט פרשה ו' ואע"פ שזה אינו רק בזריקה מ"מ ילפינן משלמים מה בשלמים לא חלקת בין זריקה לשאר עבודות למצוה ה"נ לא תחלוק בין זריקה לשאר עבודות לעכובא עיי"ש ח' א' וברש"י שם.

ועשית

פסח וכו'. שם בזבחים ז' ב' ועל כרחך לעכב דלמצוה ידעינן משלמים יעו"ש היטב.

שתהיה

זביחתו וכו'. אם אינו ענין לשינוי קדש תנהו ענין לשינוי בעלים ולמצוה לא בעינן דידעינן משלמים ועל כרחך לעכב יעו"ש היטב ועיין ספרי ראה פיסקא קכ"ח וקכ"ט יעו"ש היטב ועיין בתוס' זבחים שם ד"ה וזבחת וכו' (והתימה על הזרע אברהם שהגיה שם בספרי יעו"ש ולמה לא הביא סיוע לדבריו מהתוס' הנ"ל) ועיין בזבחים י' ב' ובתוספתא פ"ק דזבחים יעו"ש היטב וע"ע ירושלמי פ"ה דפסחים ה"ב ובשיירי קרבן שם.

מנחה

היא וכו'. זבחים י"א א' ובמנחות ד' א' ועיין תו"כ שם פי"ט ועיין בגליון הש"ס ריש מנחות שהקשה למה לא נלמד מהא דכתיב כחטאת כאשם ואי משום שכתבו התוס' דעיקר מילתא אתי דאי בעי לעובדה ביד עובדה בימין כחטאת וכו' כדאיתא בזבחים י"א א' (ועיי"ש בתוס' ד"ה ה"ג וכו' ועיין בתוס' מנחות ב' ב' בד"ה מכדי וכו' יעו"ש היטב) הא אנן לא קי"ל כר"ש בהא ואנן ס"ל דגם אשם בעי ימין וכו' וע"כ להאי מילתא איתקש יעו"ש היטב והנה בתו"כ צו פ"ג אי' וז"ל כחטאת מה חטאת מן החולין וביום ובידו הימנית אף זו מן החולין וביום ובידו הימנית אי מה חטאת שנשחטה שלא לשמה פסולה אף זו אם נקמצה שלא לשמה כשרה ר"ש אומר יש מהם כחטאת ויש מהן כאשם מנחת חוטא הרי היא כחטאת לפיכך אם נקמצה שלא לשמה פסולה מנחת נדבה הרי היא כאשם לפיכך אם נקמצה שלא לשמה תהא כשרה עכ"ל וא"כ לדעת הת"ק איתקש מנחה בהאי קרא דלא יפסל בשלא לשמה אך יש לעיין דהא הקישא דלא אתי אלא מחולין וביום ובידו הימנית נפקא לה מדכתיב זאת התורה לעולה וכו' בזבחים צ"ח ובמנחות פ"ג ועיין בתוס' ריש מנחות שהאריכו בזה ועיין בתוס' חולין כ"א ב' ד"ה אי מה חטאת וכו' ויש להתיישב בזה.

ד

עולה או וכו'. עיין זבחים ג' א' י"ג א' מ"ו ב'.

כשרה

ולא וכו'. עיי"ש מ"ו ב' ועיין לקמן פ"א מהל' פרה אדומה ה"ט יעו"ש היטב.

ה

השמועה למדו וכו'. שם ג' א' מ"ו ב'.

ו

חטא אחר וכו'. עיין זבחים ג' ב' ז' א' ט' ב' מנחות ג' ב' יעו"ש היטב וע"ע במרן וכ"ש אם שחטה לשם חטאת נזיר ומצורע או לשם חטאת דמטמא מקדש דפסולה יעו"ש בש"ס (וע"ע בנזיר כ"ז ב' תוס' ד"ה שהרי אדם וכו').

ז

מחוייב חטאת וכו'. זבחים ג' ב' ז' א' ט' ב' מנחות ג' ב' יעו"ש.

שאינה

קבועה וכו'. שם בעיא דלא איפשיטא וצ"ע דלא כתב דאינו פסולה רק מספק ועיין מרן ולא נהלם לי יפה מש"כ ביישובו וצ"ע קצת בזה.

ח

כשרה ולא וכו'. הא דכשר מבואר במקומות שציינתי בס"ק כ"ה והא דמסיק דלא עלתה לבעלים וכו' כן מוכח מהא דזבחים מ"ו ב' דדווקא בשחט סתם כשר ועולה הא שוחט לשם המחוייב עולה כשר ואינו עולה יעו"ש היטב ודו"ק.

וכפר

עליו וכו'. שם בכל המקומות שציינתי בה"ז ד"ה מחוייב חטאת ועיין בפסחים ס"ב יעו"ש.

ודע דבשחט לשם המחוייב חטאת מצורע ונזיר מבואר בפשיטות בזבחים ט' ב' דכשר דקאמר התם ומאי ניהו חטאת נזיר ומצורע הני עולות נינהו אלא אי איתמר וכו' ועוד שם ולימא חטאת נזיר וחטאת מצורע עיקר חטאת נקט ועוד שם על מי שמחוייב חטאת נזיר וחטאת מצורע כשרה וכו' ומרן תמה על רבינו בהלכה ז' שלא כתב זה יעו"ש שכתב שגירסא אחרת היה לו לרבינו בזה יעו"ש היטב אך לא ידעתי מה יענה על כל המימרות שהבאתי ולכן נ"ל יותר שלכן כתב בהלכה ז' אפילו חטאת שאינה קבועה ומ"מ על חטא קאתי משא"כ חטאת נזיר ומצורע דלא על חטא קאתי ודינם כעולות ועדיין יש לעיין בזה וע"ע תוס' מנחות ג' ב' ד"ה לשם חטאת וכו'.

ט

כשרה. זבחים ט' ב' ומפרש שם הטעם דאין כפרה למתים ועי' הוריות ו' א' כריתות כ"ו א' ספרי שופטים פיסקא ר"י דיש כפרה למתים מ"מ המת אינו מחויב להביא כפרה דאין חטאת לאחר מיתה וא"כ אינו נקרא מחוייב כפרה כמותו.

ולא

עלתה לבעלים וכו'. הכל מטעם דכן מוכח בזבחים מ"ו ב' (עי' לעיל ה"ח ד"ה כשרה).

ה"ז

פסולה וכו'. זבחים ז' א' ועיי"ש תוס' ד"ה על מי וכו' ומ"מ דין זה איתא לכו"ע דוק והבן ועיי"ש ט' ב' ד"ה על מי וכו' וע"ע לקמן הלכה י"ד.

י

לזרוק דמה וכו'. עיין פסחים ס' א' וזבחים ט' ב' י' א' ובחולין ל"ט ב' יעו"ש היטב והלכה כרבי יוחנן וגם רבה הדר ביה לגביה דרב נחמן שם בזבחים יעו"ש ועיי"ש בתוס' ט' ב' ד"ה מחשבין וכו' דכתב דדווקא בחשב משחיטה לזריקה אבל לא בחשב לקבלה והולכה יעו"ש והובא ג"כ במל"מ. ועיין ירושלמי פ"ה דפסחים ה"ב ובקרבן העדה ובשיירי קרבן שם שינוי נוסחאות והגהות יעו"ש היטב.

ומוכח מתוך הך סוגיא דשינוי בעלים אינו רק בזריקה ועיי"ש בתוס' ד"ה מחשבין וכו' ושם ד' א' ועיי"ש תוס' ב' א' ד"ה כל וכו' ועיין לעיל הלכה א' במל"מ מש"כ בזה יעו"ש היטב וע"ע פסחים ס"א א' ברש"י ותוס' שם ד"ה ואיתקש וכו' ובזבחים ד' א' ד"ה מה וכו' וע"ב ד"ה מחשבה וכו' ועיין בפסחים ס"א ב' וברש"א שם בד"ה ומאי וכ"ת חומריה וכו' יעו"ש היטב ועיין זבחים ט' ב' תוס' ד"ה מחשבין וכו' ויש ליישב קצת שיטת רבינו אם תעיין היטב בכל מקומות הללו דוק והבן, וע"ע בירושלמי פסחים פ"ה ה"ב יעו"ש היטב (ובגי' הש"ס שם).

יא

זבח אחר. זבחים י"ג א' ופסחים נ"ט ב' ס"ג א' ע"א ב'.

לשם

חולין וכו'. עיין מרן ולא ידעתי מ"מ מניין למד רבינו כן ועיין תוס' זבחים ב' א' ד"ה לשם גבוה וכו' לא משמע כן רק דפסח וחטאת דין אחד להם ובזבחים י"ג א' ובפסחים נ"ט ב' משמע נמי דלא כרבינו וע"ע בפסחים ס' ב' דהתם קאמר לא אם אמרת בשלא לשמו שכן נוהג בכל הזבחים יעו"ש ואם איתא הא יש שלא לשמו דהיינו בשוחט לשם חולין דאינו נוהג בכל הזבחים והנה י"ל דמ"מ אף שאינו פסול גמור מ"מ שם פסול אית ביה דאינו מרצה מיהת וכמש"כ בהלכה ד' בחטאת וה"ה בכל הזבחים דבזבחים מ"ו ב' משמע דבכולהו אינו מרצה (ועוד יש לדחות דמ"מ שם שלא לשמו נוהג בכל הזבחים) אמנם בתוס' זבחים ב' א' ד"ה לשם וכו' משמע דהא דאין חולין מחללין קדשים נוהג בכל הקדשים וז"ל ואע"ג דדרשינן בגמרא קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים ולא מיפסלו שאר קדשים שלא לשמן מ"מ שייך בהן חילול משום פסח וחטאת דמיפסלו עכ"ל מבואר מזה דקאי ג"כ על אינך קדשים ולפ"ז הא דאין חולין מחללין קדשים היינו דעלו לשם בעליהן ג"כ וצ"ע בדין זה שאם שחט שאר קדשים לשם חולין אם עלו לבעלים לשם חובה ועיין צל"ח פסחים ע"א ב' מש"כ לחלק כעין זה בין עולה דעלה לבעלים ובין חטאת דלא עלה לבעלים יעו"ש היטב.

שוב מצאתי בספר אור חדש על פסחים ס' ב' שכתב כן קצת בדברי רבינו (וכסברתו כן הוא בתוס' יומא ס"ג א' ד"ה טעמא וכו') יעו"ש היטב ועיין לקמן ס"ק ל"ו. ועיין מרן מש"כ מהיכן דייק לה רבינו. ולענ"ד אפ"ל כי לפי מש"כ חוקרי הלשון לחלק בין שרש זבח לשרש טבח (עי' בפי' הכתב והקבלה שמות ל"ד כ"ה) והעולה שם שזבח הונח על זביחת קדש וטבח על שחיטת חולין יעו"ש היטב והנה הו"ל לכתוב ואמרת פסח הוא לה' כמש"כ ועשית פסח אלא ודאי בא לומר ואמרת זבח לאפוקי חולין פסח לאפוקי זבח אחר כנ"ל קצת בזה ומ"מ יאיר ה' עיני למצוא מקום מוכרח בדרז"ל לדין רבינו. שוב פקח ה' עיני וראיתי במל"מ שהביא בשם ס' ברכת הזבח שתמה על רבינו אך מה אעשה ולא זכיתי עדיין לראות הספר הזה.

בשחרית

במחשבת וכו'. כבן בתירא דזבחים י"א ב' והטעם דבתוספתא דפסחים פ"ד והובא שם בזבחים י"ב א' דגם רבי ס"ל כוותיה והשיב על דברי ר' יהושע וכן שם בש"ס שקלו וטרו אמוראי אליביה וכמש"כ מרן וע"ע בפסחים ק"ח א' משמע שם קצת דאי היה מכשיר בן בתירא שחרית שפיר הוי ר"ש פוסק כמותו ולא היה קשה איך שביק ר' יהושע ועביד כבן בתירא אבל הראב"ד פוסק כרבי יהושע ועיין מנחות מ"ז ב' משמע כהראב"ד דהלכה כרבי יהושע יעו"ש היטב ועיין צל"ח פסחים ס' ב' מש"כ ראיה לדברי רבינו יעו"ש היטב.

שלא

בזמנו. פסחים ס' ב' ס"ב ב' ס"ג א' זבחים י"א א' ב' קט"ו א' יומא ס"ג א' מנחות מ"ז ב' ומשמע מכאן לכאורה שאם שחט לשם חולין נמי כשר ודוק היטב ועיין לעיל ס"ק ל"ד.

ופסול. פסחים ס"א א' ועיי"ש בתוס' ד"ה נעשה וכו' יעו"ש היטב.

יב

ששחטו לשמו וכו'. כ"ה עיקר הגירסא וכמש"כ מרן וכמסקנת הש"ס דזבחים י"ב א' ועיין בפסחים ק"ח א' ועיין בצל"ח בפסחים ס' ב' מש"כ בזה.

ושחטו

בזמנו וכו'. פסחים ס"ב ב' ועיי"ש ע"ג ב' ובזבחים ב' א' ושם י"א א' ובתוספתא פ"ד דפסחים והלכה כר' יהושע לגבי ר' אליעזר.

יג

עלתה לבעלים. זבחים ד' א' ז' א'.

יד

על מי וכו'. זבחים ז' א' תוספות ד"ה על מי וכו' יעו"ש דזהו גירסת רבינו ועיין מרן כאן.

טו

עלתה לבעלים וכו'. פסחים ס"א א' זבחים ז' ב' יעו"ש.

טז

לשם אלים וכו'. עיין מנחות מ"ט א' (ועיין לעיל הלכה א') ועיי"ש בתוס' ד"ה עקירה וכו' מה שהביאו בשם התוספתא פ"ק דזבחים יעו"ש היטב ועיין בירושלמי פ"ו דפסחים ה"ה יעו"ש היטב ובשיירי קרבן מש"כ שם.

יז

שלא לשמו וכו'. יומא ס"א ב' מנחות ה' א' צ' א' ותוספתא דנגעים ריש פ"ט.

יח

הבא עם וכו'. עיין מנחות פ"ט ב' ושם יש גורסין רבא אמר בשלמא הנך עולות וכו' וכ"ה שם בתוס' ד"ה שאם וכו' ולכן פסק רבינו כמותו לגבי דאביי והבן.

יט

הדם יזרק וכו'. ביצה כ' א' נזיר כ"ח ב' מנחות מ"ח א' ומבואר בתוס' בביצה ד"ה מאי בינייהו וכו' דהדם יזרק והבשר יאכל תיכף דהו"ל כנטמאו או שאבדו האימורים דהבשר מתאכיל יעו"ש אמנם שם בנזיר ד"ה כבשי וכו' כתבו בפשיטות דה"ק הדם יזרק תיכף והבשר יאכל לערב אחר הקטרת האימורין יעו"ש (ועיין בצל"ח בביצה שם מה שהאריך בעניינים אלו יעו"ש) ומרש"י נזיר משמע כסברת התוס' דביצה שם וכ"ה ברש"י בביצה שם ועי' בתוספתא פ"ה דמנחות יעו"ש.

לא

יזרוק וכו'. עיין רש"י מנחות שם שכתב דקאי אשלא לשמן יעו"ש ולא ידעתי אמאי לא קאי נמי אקודם זמנו ואלאחר זמנו וכדמשמע מרש"י בביצה יעו"ש.

כ

שלא לשמן וכו'. נזיר כ"ד ב' מנחות מ"ח ב' תוספתא דנזיר פ"ד ורבינו מפרש כפרש"י דשלא כמצותן היינו שלא לשמן עיי"ש בתוס' שם ושם וע"ע בתוס' מנחות ד' ב' בד"ה ואין טעונין וכו'.

ואינן

טעונין וכו'. וה"ה דאין טעון זרוע כדאיתא שם ושם ועיי"ש תוס' ד' ב' ד"ה ואין טעונין וכו' דמשמע דהא דהתם טעונין זרוע יעו"ש ולא משמע כן לכאורה בתוספות נזיר כ"ד ב' ד"ה ואין טעונין לא לחם וכו' ויש לעיין בזה ואולי ס"ל לרבינו כדעת התוס' התם דשלא כמצותן היינו במחוסר זמן הא בשלא לשמה בעי זרוע ועיי"ש פ"ט ב' ד"ה שאם וכו'.

נזיר

ואשם וכו'. שם במנחות ובזבחים קט"ו א' ועיין לעיל הלכה י"ז יעו"ש היטב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.