הפלאה שבערכין/חבית
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
· מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
אות חבית שבת ד' ע"ד: מאן דעביד חביתא חייב ז' חטאות, פירוש משום חופר החרסית וכששוחקו משום טוחן וכשמשליך צרורות וחרסין שבו משום בורר וכשלשו היינו הלש וכשמחתך היינו מחתך ועיקר מלאכה היינו לבנין וגמר מלאכה והשוואתה מכה בפטיש, עכ"ל, וז"ל רש"י שבע חטאות טוחן הרגבים ושוחקן הדק היינו טוחן ובורר צרורות הגסין מתוכן הרי שתים ומרקידן בנפה ומגבל הטיט דהיינו לש וממרח הטיט כעושה הגולם שיהא חלק הרי ממחק ומבעיר האור בכבשן ומצרפו בתוכו הרי מבשל חיובא דחופר ליכא דאינו צריך אלא לעפרה, עכ"ל ובכן דברי הערוך צל"ע.