הלכות קטנות/ב/רסה
< הקודם · הבא > |
רס"ה רס"ו) שם (בס"ס ס"א) הביא הב"י מתשובות הר"ן דכשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אינו יכול למחול דבר שלא בא לעולם וקשה דאיך נוהגים בשטרות לכתוב שכל מין טענה וערעור שיפול באותו דבר עד סוף העולם הכל מחול לו מעכשיו. ועוד קשה על דבריו דבשלמא מקנה משום דקונה צריך שכנגד מה שנותן יחול כנגדו דבר הנקנה ואם אינו בעולם היאך יקנה אבל מוחל הוא מפקיע עצמו ומפקיד דבדיבורא בעלמא סגי ואין צריך קנין כמו שהוכיח בתוס' פ"ק דסנהדרין (דף ו'. ד"ה צריכה) ואיך מדמה מחילה לקנין. והא דפשרה צריכה קנין משום דלא ידע כמה מחיל כמש"כ התוס' וא"כ שפיר כתיבנן האידנא מחילה על מה שלא בא לעולם ולמאי דלא ידע במה מחיל קונין בשטר והוא דומיא דפשרה אבל להר"ן קשיא:
וכדי לצאת לדעת הר"ן אפשר לתקן במה שהביא בתוס' פ' יש נוחלין דף קל"א (ד"ה וש"מ) בשם רש"י משום דמפיק בלשון ירתון ואין זה מקנה לדבר שאין בעולם כיון שאין המתנה באה אלא לאחר מיתה ואז הבנים כבר בעולם ע"כ. משמע דהא דאין מתנה למי שלא בא לעולם כשרוצה שתחול המתנה מעכשיו אבל באומר שלא תחול אלא לכשיבא חיילא ה"נ לדעת הר"ן אם יכתוב לכשיבא דבר טענה הרי מחולה לו בלא מעכשיו מהני והתוס' הקשו שם על פרש"י:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |