הון עשיר/בבא מציעא/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה]
פירות מפוזרים מעות מפוזרות כריכות וכו'. הפסיק במעות בין מיני המאכל, לסמוך מפוזרין למפוזרות:
ולשונות של ארגמן. פי' הר"ב, צמר צבוע ארגמן. והוא דהפסיק באניצי פשתן בין גיזי צמר לאלו, יש לומר משום דאניצי דמו לגיזי צמר הנזכרים שהם בלתי סרוקים, משא"כ הלשונות:
ב[עריכה]
מצא פירות וכו' מעות וכו' כריכות וכו'. ה"נ שנאם כסדר שהם שנויים במשנה א', וה"ט נמי דנקט כדי יין וכדי שמן דלא הוזכרו שם בסיפא:
הרי אלו חייב להכריז. חזר לשנותו, להפסיק בין הדברים השנויים במשנה זו לשנויים ברישא דהמשנה ג' דלא יגע בהם:
ט[עריכה]
החזירה וברחה. הוא כינוי לפרה לבד, משום דדבר התנא בהווה דכתיב (הושע ד, טז) כי כפרה סוררה. אבל חמור אדרבא כתיב ביה (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו:
אפילו ארבעה. אע"ג דבתלתא הויא חזקה ולמודה לברוח ובעליה יהיו צריכים להזהר ולשמרה שמירה מעלייא, ומכיון שברחה פעם אחרת נראה דלא שמרוה כראוי לה והוה אמינא דלא מטריחינן ליה עוד, קמ"לן:
וחמשה. אצטריך דלא תימא ארבעה דווקא, וה"ט נמי לחמשה דמתניתין:
י[עריכה]
אין חייב בה. מדלא קתני אין זו אבדה כמו במתניתין דלעיל, נראה לומר דאפילו לנעול בפניה אינו חייב, דאמרינן בעליה הניחוה שם לכתחילה כי יודעים שאינה רגילה לברוח, ואגב דתני ברישא אין חייב תני נמי סיפא חייב:
אפילו ארבעה. ה"נ לאפוקי מדר"י הגלילי דאמר אם היה עליו יותר ממשאו אין זקוק לו, ודבר זה ניכר בג' פעמים שרובץ תחתיה, דאפילו הכי חייב עדיין:
יא[עריכה]
שלו קודמת. וברישא לגבי האב לא קתני שלו אלא אבדתו, וטעמא נ"ל משום דאינו מן הראוי להקרא הממון שברשותו בחיי אביו שלו, כי כלו משועבד הוא מדרבנן להאכילו ולהשקותו (עי' קדושין לב.):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |