הדר זקנים/דברים/לא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים דברים לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וילך משה וידבר. מכאן שאין שלטון ביום המות. שהלך בעצמו ולא קראם בחצוצרות מלמד שנגנזו בחייו. לפי שאין שלטון ליום המות. בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. לא אוכל עוד לצאת ולבוא. זהו פשוטו כי זקנתי ואף הקב"ה אמר אלי אתה לא תעבור ואתם אינכם מפסידים בזה כלום. כי ה' אלהיך הוא ההולך לפניך ואין דבר ומנהיג כמוהו. ועוד יש מפרשים לא אוכל עוד לצאת ולבא לפי שהקב"ה אמר אלי אבל לא משום חלשות. יש במדרש כשאמר הקב"ה למשה לא תעבור את הירדן הזה א"ל משה בחסדך העבירני את הירדן הזה א"ל הקב"ה הגיע זמן יהושע להיות מלך והמלכות אינה נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא. אמר משה אהיה תלמיד ויהושע יהיה רב. א"ל הקב"ה יפה אמרת מיד הלך משה השכים לפתח יהושע. וא"ל יהושע הגיע העת שאני משרתך מפי הגבורה הלך לשרתו עד שהלכו משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמוד עמוד ענן על פתח האהל אמר משה ליהושע מה דבר ה'. א"ל יהושע והלא לא שאלתיך כשהייתי משרתך מה דבר ה' נתקנא משה ואמר טוב לי שאמות ואל יכנס בי קנאה מיד ויכתוב משה את דברי השירה הזאת וכו':

ז

כי אתה תבא את העם הזה. זקנים שבדור על פיהם תעשה מה שתעשה. אבל הקב"ה אמר לקמן כי אתה תביא. ונר' דקאי ויצו יהושע לויאמר דבפרשה אחרת דאי לא תימא הכי. לא מצינו שאמר הקב"ה למשה קרא ליהושע ואצונו וזו היא הצואה כי אתה תביא בשם הג"ר מתתי"ה מבריא"ה. וה"ר יעקב מעיר אויילי"נש פי' שקרא משה אל יהושע לעיני כל ישראל וכל ישראל היו במעמד לפיכך חלק לו כבוד ואמר כי אתה תבא את העם הזה. מצינו בפ' ואתחנן שנצטוה משה לצוות את יהושע. והקב"ה אמר בעצמו ואצונו. הא דכתיב כי אתה תבא היינו ציווי של משה והא שהקב"ה צוהו שנא' ואצונו היינו דכתיב כי אתה תבא ונר' דתביא ותבא הכל אחד אלא מה שלא פי' באומרו כי אתה תבא פי' לאחריו דכתיב ואתה תנחילנה אותם אלא ואנכי אהיה עמך והני דקרא לפי דמשה שלא נתן לו הכח היה ראוי לומר ואתה תבוא עמהם ואח"ך להבטיחו שינחילנה אותם ולתלות הדבר במקום כענין שנאמר כאשר דבר ה'. אבל הקב"ה שממנו בא הכח אמר כי אתה תביא ואנכי אהיה עמך ועתה ניחא שפיר כפלות הפרשה ושינוי הלשון דתבא ותביא:

י

מקץ שבע שנים תקרא את התורה. אתה צריך שישמעו אפי' הטף לפי שהם פנויים מכל עבודת האדמה כל ימות השבת מה שאין כן בשאר השנים:

יד

הן קרבו ימיך למות. יש במדרש אמר משה להקב"ה הלא קלסתיך ושבחתיך בהן שנא' הן לה' אלהיך השמים וכו' ואתה מקניטני בהן קרבו ימיך. א"ל הקב"ה שכן רע רואה הנכנסים ואינו רואה היוצאים. כך עשית שלא דברת כהוגן על ישראל בלשון הן ולמדת קטיגוריא עליהם דכתיב הן בני ישראל לא שמעו אלי וכתיב והן לא יאמינו לי:

והסתרתי פני מהם. זו דרך חבה כאדם שחטא לו בנו. ואמר לרבו להלקותו והוא אינו יכול לראות מכת בנו מסתיר פניו מפני שרחמיו עליו:

ומצאוהו רעות. שנעשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבתא שמים צוננין יפין למי שנשכו זיבורא. וחמין לעקרבתא וחילופו סכנה. ואם עקצוהו זיבורא ועקרבתא יחד ירא ליכנס לא בחמין ולא בצונן לפי שמה שטוב לזה קשה לזה כמו כן הצרות של ישראל. כגון כשהגוי מיצר לו ירא לקבול לפניו פן ישנאהו ואם לא יקבול עליו ירגיל לעשות כך:

יח

ואנכי הסתר אסתיר פני. שלא אשמע תפלתו. על כל הרעה אשר עשה. פ"ה בדניאל אשרי המחכה ויגיע לקץ אלף ושלש מאות ושלשים וחמש. וגימ' דהסתר אסתיר שהוא תחלת אלף ושלש מאות ול"ו. אי נמי אלף של אסתר אינו מן המנין והוו אלף ושלש מאות ול"ה הרי שנרמז קץ משיח בפ' תבא כדפי'. וכאן רמז הזמן האחד שיהיו כל ישראל כובשין העולם בו ולכך כתיב אשרי המחכה. וה"ר עובדיה פי' מועד מועדים וחצי מועד לאותו זמן האחרון. ופי' מועד ראשון זמן כדפי' בפ' כי תבא ומועדים האחרים משיצאו ממצרים עד שנבנה הבית והם ת"ף והב' כמו שעמד הבית והם ת"י. ואין שני המועדים שוים. ושניהם עולים למנין ח' מאות וצ'. וחצי מועד. חצי שני מועדים הללו דהיינו תמ"ה צרף אותם תת"ץ. הרי אלף ושלש מאות ול"ה ונר' להרב בכור שור שקץ זה נרמז באלפא ביתא של תשר"ק. תשר"ק הם אלף. צפע"ס הם שלש מאות והוא עשרה שנים אחר ביאת משיח שיבוא לאלף ור"ץ ואז יהיה נמל"ך יחשב למלך. יטח"ז הם ל"ד. הרי אלף ושלש מאות ול"ד והיינו דכתיב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות ושלשים וארבע. כלומר לתחלת שנת חמשת דהיינו לאלף ושלש מאות ול"ד. ואז והד"ג ב"א. כלומר התענוג בא כמו באדג וכמו הליוסט"ן ובאדג כוורי א"נ והדג בא זה הלויתן לעשות סעודה לצדיקים:

ל

את דברי השירה. כמו האזינו כי שם כתב שהספיק להם צרכיהם במדבר ובא"י. ואיך חטאו וגלו ואיך עתידים ליגאל לימות המשיח. שמע שאמ' משה ליהושוע בשעת פטירתו כלום יש לך ספקות הלכות ואודיעם לך א"ל והלא כתבת ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש וכו' שהייתי תמיד אצלך. מיד וימת משה ואז נתעלמו מן יהושע שלש מאות הלכות ובקש הקב"ה להחזירם על ידו. אמר הקב"ה משה עבדי מת לא אגלה לך שום דבר מצוה עד שבא עתניאל בן קנז והחזירם לו ואני אומר מכאן שכל מי שממית עצמו על דברי תורה הקב"ה מחזיק לו כאלו שומע מסיני שהרי עתניאל בן קנז החזירם יען שהמית עצמו על דברי תורה כדמפרש התם שהיו בני דורו עוסקים בתורה ושוכבים ששה וששה בטלית אחד מתוך עוני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף