הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי)/ורחץ

הגדה של פסח || הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי)     קדש • כרפס

קדש • כרפס ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה מעשה נסים מרבה לספר קמחא דאבשונא רבי טעבעלה באנדי

הגדה של פסח   ורחץוּרְחַץ

ויטול ידיו ואינו מברך על נטילת ידים. ולהגר"א מברך:

---

---

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ורחץ אחר שתקנת והזמנת את עצמך לדבר לפני קדוש ב"ה וב"ש תצטרך לרחיצה מקודם שתכנס לטרקלין. משל למהד"ד לאחד שבא לאודיענן למלך בשר ודם הלביש בתחלה מלבושים נעים ורחץ פניו וידיו שלא יראה וימצא בו שום שמץ דופי ואם לפני מלך בו"ד כך על אחת כמה וכמה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה מלא כל הארץ כבודו כשיבוא לדבר לפניו להזכיר ולספר את הנפלאות והנסים והחסד שעשה עמנו וליתן לו שבח והודיה מכש"כ שצריך בתחילה לרחיצה ולהלביש עצמו בבגדים נאים. ועוד יש טעם לרחיצה. לרמז זכר לחירות בזה הלילה. ואנו נוהגים כמלך שהוא מפונק ואיסטניס שלא אוכל שום דבר בלא רחיצה. ומטעם זה הוא ג"כ הרחיצה ע"י אחר ולא בעצמו להראות שהוא כמלך ועבדיו משמשים אותו. ואל תתמה על אותו אחר האיך הוא מתקן את רבו ואת עצמו לא תקן כי מראה בעצמו היפך מן הראוי שהוא כעבד ובאמת צריך גם להראות בעצמו נוהג כמלך כי כל ישראל מחוייבין לעשות כסדר הזה:

אך באמת לא קשה כי שניהם מראין גדולת הש' ב"ה וב"ש הגדול. ושפלות כח גדולת בו"ד אשר כל גדולתו תליא בזה ע"י מי שישמש שאותו היינו לא גדולתו מצד עצמו רק מזה שאנו רואים כי אדם אחר זולתו משמש אותו מה שא"כ הש' ב"ה וב"ש הגדול כדאיתא במדרש רבה שמות פ' כ' וכ"ה על פסוק אין כמוך באלקים ד' שאין מי שיעשה כמעשיך: מה בין מדות בו"ד למדת הקב"ה מדת מלך בו"ד מה היא כבודו וע"י מה מראה את גדולתו ע"י שעבדיו משרתין אותו משא"כ הקב"ה הוא משמש את בניו. מלך בו"ד עבדיו מרחיצין אותו אבל הקב"ה לא עשה כן אלא שהוא רוחץ את ישראל. שנאמר וארחצך במים, וסך אותו שנאמר ואסכך בשמן, והלבישו שנאמר ואלבשך רקמה, מלך בו"ד עושה לו שביל בארץ, והב"ה עושה לו שביל בתוך הים, מלך בו"ד העבד טוען את רבו והקב"ה אינו כן, שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים. מלך בו"ד עבדיו מנעילים אותו, והקב"ה אינו עושה כן שנאמר ואנעלך תחש. מלך בו"ד המלך ישן והעבדים עומדים על גבו לשמרו והקב"ה אינו כן אלא הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. עוד ורחץ כדאמר ר' אלעזר כל שטיבלו במשקים צריך נטילת ידים דחכמים גזרו טומאה על הידים להיות שניות ומטמאין את המשקין להיות תחילה. וכתב ט"ז סי' תע"ג דמה שנזהרין בזה הלילה טפי מכל השנה כדי לטהר עצמו יותר בזה הלילה. וע"כ כמו שנזהרין בזה, בזה הלילה לתוספת טהרה כן ראוי להיות נזהרין לא פחות בעשי"ת ג"כ בזה כמו אפי' מי שלא נזהר בכל ימות השנה מפת פלטר עכ"ז יהיו נזהר בעשי"ת ובשבתות ומועדים כן לנידון דידן. וזאת הזהירות מרמז בהמשך סימני התיבות, קדש ורחץ ר"ל כי הני שייכי להדדי אחר שרוצה ומזמין לקדש את עצמו הרי הוא צריך לרחיצה לשון רחצו הזכר שלא יהיו כטובל ושרץ בידו לכן אמר שגם זאת לא די לבד כי אם גם.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·