הגדה של פסח (עיון תפילה)/נרצה/ויהי בחצי הלילה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (עיון תפילה) 
חסל סידור פסח • ואמרתם זבח פסח 
וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה. בְּרֹאשׁ אַשְׁמוֹרֶת זֶה הַלַּיְלָה. גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֶלַק לוֹ לַיְלָה.
דַּנְתָּ מֶלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה. הִפְחַדְתָּ אֲרַמִּי בְּאֶמֶשׁ לַיְלָה. וַיָּשַׁר יִשְׂרָאֵל לְמַלְאָךְ וַיּוּכַל לוֹ לַיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס מָחַצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּיְלָה. טִיסַת נְגִיד חֲרֹשֶׁת סִלִּיתָ בְּכוֹכְבֵי לַיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּיְלָה. כָּרַע בֵּל וּמַצָּבוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגְלָה רָז חֲזוֹת לַיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַלַּיְלָה. נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתוּתֵי לַיְלָה. שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
עוֹרַרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶדֶד שְׁנַת לַיְלָה. פּוּרָה תִדְרוֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַיְלָה, צָרַח כַּשּׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹקֶר וְגַם לַיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיּוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה. שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה. וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה:
אז רוב נסים הפלאת בלילה. הפיוט הזה חברו רבינו יוסף טוב עלם לאמרו בשבת הגדול, נוסד על מאמר רבותינו (במדבר רבה פ"כ סי' י"ב) זהו שאמר הכתוב ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה הזה, כל הנסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היה, ומסיק בתנחומא פרשת בלק סי' י"א (הוצאת בובר) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויהי בחצי הלילה ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ויחלק עליהם לילה, וכלם ליל שמורים היה:
בראש אשמורות זה הלילה. הפייטן סובר כרבי (ברכות ג' ע"ב) דארבע משמרות הוי הלילה וחצי הלילה הוא תחלת שתי משמרות שאז היתה מכת בכורות. ובמחזור רומא גריס בכל אשמורות:
גר צדק. זה אברהם הראשון לגרי הצדק:
נצחתו. עשית אותו מנצח את המלכים:
כנחלק לו לילה. שנאמר (בראשית יד טו) ויחלק עליהם לילה:
ויהי בחצי הלילה. כל זה היה בחצי ליל פסח, כדמשמע בבראשית רבה (פמ"ג סי' ג') אמר הקב"ה אביהם פעל עמי בחצי הלילה כי ע"י מסירת נפשו ברדפו את המלכים נתפרסם שמו של הקב"ה, וכן בפרקי רבי אליעזר (פרק כ"ז) שמואל הקטן אומר הוא הלילה שהיתה מקדם הוא הלילה שהכה בה אברהם את המלכים:
דנת מלך גרר. זה היה בליל פסח לפי קבלת הפייטן, וכן נראה כי הפיכת סדום היתה בפסח כמו שנאמר (בראשית יט) ומצות אפה ויאכלו, ואחר הפיכת סדום בא לוט על בנותיו ונתעברו וילדו לט' חדשים, ומפני הבושה הצפינו ילדיהם שלשה חדשים כמו במשה רבינו ע"ה שנאמר ותצפנהו שלשה ירחים, וכאשר לא יכלו עוד הצפינם ונתפרסם בקרב העם ויצא שם רע על לוט התרחק אברהם מן המקום ההוא כמפורש בבראשית רבה (פרק נ"ב סי' ד') ויסע משם אברהם פנה מפני ריח רע שהיו אומרים לוט בן אחיו בא על שתי בנותיו, אם כן היה זה בחצי חדש ניסן, ואז נלקחה שדה אמנו ונידון מלך גרר:
הפחדת ארמי באמש לילה. שנאמר (בראשית לא ב) את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש:
וישר ישראל למלאך. [עש"ה] (הושע יב ה). כתב הרב דון יצחק אברבנאל ז"ל שהפייטן למד גזרה שוה לילה לילה שזה היה בחצי ליל פסח. וצריך לומר שגזרה שוה זו קבלה היתה בידו, דאין אדם דן גזרה שוה מעצמו (פסחים ס"ו א'):
חילם לא מצאו בקומם בלילה. כשקמו המצרים בלילה לא מצאו בכוריהם בחיים, הבכור נקרא חילו של אדם כחו וראשית אונו (בראשית מט ג):
טיסת. ריצת ועפיפת בלשון ארמי. כצפרים עפות (ישעיה לא, ה) ת"י כעופא דטאיס:
נגיד חרשת. הוא סיסרא שר צבא יבין שישב בחרשת הגוים (שופטים ד ב). כל חל סיסרא אשר טסו ועפו להלחם בישראל סלית מלשון סלה כל אבירי (איכה א טו):
בכוכבי לילה. שנאמר (שופטים ה כ) הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא:
יעץ מחרף. זה סנחריב שחרף אלהים חי (מלכים ב, יט ד):
לנופף אווי. להניף ידו על ירושלים שהקב"ה אוה למושב לו (תהילים קלב יג), וכמ"ש (ישעיה י לב) ינופף ידו הר בת ציון:
הובשת פגריו בלילה. הכלמת פגרי חילו הגדול בלילה שנא' (מ"ב יט לה) בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. ובילקוט (מ"ב רמז רמ"א) הציץ רבשקה על החומה ושמע שהיו קורין את ההלל ואמר לסנחריב חזור לאחוריך כי נסים נעישם להם בזה הלילה והיה [סנחריב] מבזה את הדבר שנאמר ינופף ידו הר בת ציון, וקריאת ההלל היתה בשביל ליל פסח:
כרע בל ומצבו. עש"ה (ישעיה מו א). ומשפט בל אליל בבל נזכר (ירמיה נא מד) והפקדתי על בל בבבל, והיה זה בלילה שנהרג בו בלשצר המלך האחרון לבבל, הלילה ההוא היה ליל חשך ואפילה, כל העם היו שכורי יין כי התרחק מהם המצור וחשבו בלבם שהפרסים נלאו למור עליהם כמסופר בקורות ימי קדם, ומצב שומרי העיר עזבו את משמרתם, עד שנכנסו הפרסים והחריבוה אותה ואת אליליה. ועל זה נאמר (שם שם לט) בחמם (בחום יינם) אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלוזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו:
לאיש חמודות. לדניאל נגלה הסוד של חלום נבוכדנצר:
משתכר בכלי קדש. זה בלשצר:
נושע מבור אריות. דניאל הפותר פחדים וביעותי לילה, קרי על פתרון דניאל את החזון המחריד אשר חזה המלך בלשצר בכתוב פס יד על הקיר מנא מנא תקל ופרסין, וכמו שנאמר (דניאל ה ו) אדין מלכא זיוהי שנוהי רעיונוהי יבהלוניה וקטר חרציה משתרין וארכובתיה דא לדא נקשן:
עוררת נצחך עליו בנדד שנת לילה. עוררת נצחונך על המן הרשע על ידי נדידת שנת המלך שהיתה בליל ראשון של פסח הוא הלילה השלישי לצום שלשת הימים:
פורה תדרוך. עש"ה (ישעיה סג ג) פורה דרכתי לבדי:
לשומר מה מלילה. בשביל עמך ישראל הצועקים אליך זה כמה - שומר ישראל! מה מלילה. מה תהי אחרית הלילה הארוך הזה שאנו שוכבים למעצבה במלכות אדום? (ישעיה כא יא):
צְרַח כשומר וְשַׂח, ואתה ה' תצרח כשומר ותשיח לנו אתא בקר לישראל וגם לילה לאדון - ואין הדבר תלוי אלא בכם, אם תבעיון ממני בעיו אם תבקשוני אדרש לכם ואז שובו אתיו:
קרב יום. קרב לנו יום הגאולה האחרונה שנאמר בו (זכריה יד ז) והיה יום אחד הוא יודע לה' (היום ההוא איננו נודע אלא לה' לבדו, כמו שנאמר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי ואמרו רבותינו (סנהדרין צ"ט א') ללבי גליתי לאיברי (לצדיקים הקרובים אלי כאיברים לגוף לא גליתי) לא יום ולא לילה:
רם. אתה ה' הרם על כל גוים הודע. לכל באי עולם כי לך יום אף לך לילה. (תהילים עד טז) להוציא מלבן של תועים האומרים מי שברא זה לא ברא זה:
שומרים הפקד לעירך. כמו שנאמר (ישעיה סב ו) על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים:
ויהי בחצי הלילה. גם הגאולה האחרונה במהרה בימינו עתידה להיות בחצות ליל פסח, כדעת רבי יהושע (ראש השנה י"א א') בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל: