הגדה של פסח (עיון תפילה)/מגיד/כמה מעלות טובות

הגדה של פסח || הגדה של פסח (עיון תפילה)     מדרש עשרת המכות • מימרא דרבן גמליאל

מדרש עשרת המכות • מימרא דרבן גמליאל ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אפוד בד טעמא דקרא כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה קמחא דאבשונא רבי טעבעלה באנדי שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגידכַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ:

אִלּוּ	הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בְּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	נַתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל		דַּיֵּנוּ:
אִלּוּ	הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה		דַּיֵּנוּ:

עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ. וְסִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן. וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ:

---

---

עיון תפילה

---

כמה מעלות טובות וכו' ולא עשה בהם שפטים דיינו. שהיה נס גדול והיה די לנו כמפורש באגדה (בשיר השירים רבה פסוק כשושנה בין החוחים ועוד במקומות הרבה בשנוים) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי כזה שמושך העובר ממעי אמות בלא זמני שהיתה מדת הדין מקטרגת עליהם אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות (והא דאמרינן בויקרא רבה (פל"ב סי' ה') שלא נמצא אחד מהם פרוץ בערוה העתקנו לעיל על דרשת שהיו ישראל מצוינים שם? היינו בעריות החמורות כאשרת איש וקרובים כאמו ובתו) וברבה שם גוי מקרב עם ועם מקרב גוי אין כתיב כאן אלא גוי מקרב גוי שהיו אלו ערלים ואלו ערלים אלו מגדלין בלורית ואלו מגדלין בלורית אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים (מכאן סתירה להאומרים שבמצרים לא שנו מלבושיהם, ואפשר שאופן המלבוש היה משונה משל המצרים) דרשו זה על פי הוראת מלת גוי שהבאנו לעיל בד"ה ויהי שם לגוי גדול בשם הגר"א ז"ל המורה על הנימוסים המיוחדים לכל גוי, ומאחר שכתוב גוי מקרב גוי משמע שהיו שוין בנימוסיהם, ומ"מ היו מצוינים בנימוסים הרבה כדדרשינן לעיל מלמד שהיו ישראל מצוינים שם), והקב"ה בחסדו כפל לנו הנס להוציאנו ממצרים וגם לעשות בהם שפטים לא על פי מעשינו הטובים, והיא מעלה גדולה למקום ברוך הוא שאין כמוה (שבלי הלקט):

אלו עשה רק בהם שפטים ולא עשה שפטים באלהיהם דיינו. כי לא היה שום תועלת בביעור אלילי מצריך בלבד אחרי שלא נתבערו אז כל אלילי הגוים מן הטעם שאמרו רבותינו (עבודה זרה נ"ד ב') עולם כמנהגו נוהג והולך והשוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין, ולא עשה זאת רק להגדיל נקמת עמו אשר אהב נדבה:

ולא הרג את בכוריהם. הזכיר עשה דין באלהיהם אצל בכוריהם לפי שבלילה אחד היו שתי המכות והיתה מכתם שוה כדכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים ואמרו רבותינו של עץ נרקבת של מתכת נמסת ושל אבן נשברת, וכן במכת בכורות שהיה מנהגן של מצרים כשמת בכורו של אחד מהם היה צר צורתו על הכותל או על הטבלא ובו בלילה נמחקו ונטשטשו כלם. והקב"ה כפל את הנס לעשות דין באלהיהם ולהרוג את בכוריהם לפי שנשתעבדו בישראל שנקראו בכורו של מקום ב"ה, וזה היה די לנו, והוסיף לנו הקב"ה עוד להעמידנו במקומם לנחלה וליתן לנו את ממונם בשכר עבודה שנשתעבדו בנו כמו שהבטיחנו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (שבלי הלקט):

ולא קרע לנו את הים. שהיה יכול להצילנו ולא לשנות בשבילנו סדרי בראשית, והלשון קריעת הים לא נמצא בכתבי הקדש אלא גזירת הים לגוזר ים סוף לגזרים (תהילים קלו יג) או בקיעת הים, נטה את ידך על הים ובקעהו (שמות יד טז), וחז"ל השתמשו בלשון קריעה, קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קי"ח א'), קשה לזווגן כקריעת ים סוף (סנהדרין כ"ב ע"א):

ולא העבירנו בתוכו בחרבה. שהיינו יכולים לעבור במעט מים או במעט טיט ואנחנו עברנו בחרבה (רשב"ם):

ועוד יתרה עשה ששקע צרינו בתוכו והראנו נקמתם, שהיה רואה כל אחד ממנו את נוגשו ושמחנו על מפלתם (שבלי הלקט):

ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה. כלומר בלתי הוצאותינו, שהיה לנו כמה בהמות והוא נתן לנו בשר, ועוד שהיה לנו אז ממון הרבה והיינו יכולים לקנות צרכינו מן הגוים הקרובים (רשב"ם וכל בו). והרדי"א פירש שהיה אפשר להוליכנו דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא והיא ארץ נושבת למצוא די מאכל:

ולא האכילנו את המן. לחם אבירים, אלא לחם פשוט שבני אדם אוכלים אותו:

ולא נתן לנו את השבת. המתנה הטובה שהיתה לו להקב"ה (שבת י' ע"ב):

אלו נתן לנו את השבת במרה ולא קרבנו אליו לפני הר סיני להראות לכל באי עולם התקרבותו אלינו כבר היינו מסתפקים במתנה זו:

אלו קרבנו לפני הר סיני. והגדיל השגתנו כהשגת האבות שהשיגו מדעתם כל התורה כולה וקיימו אותה כאינם מצווים ועושים:

ולא נתן לנו את התורה. אותה חמדה גנוזה שגנוזה לו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם (שם פ"ח ע"ב) כדי לְזַכּוֹתֵנוּ ולעשותנו למצווים ועושים - דיינו:

אלו נתן לנו את התורה. ומכאן ואילך היתה פוסקת ההנהגה הנסיית והיה מעמידנו על הנהגה טבעית ונכנסנו לארץ ישראל מעצמנו, לא שהוא ית' יכניסנו בכבודו כמו שעשה לנו באמת וכמו שאמר יהושע לישראל בסוף מלחמותיו (יהושע כג ג) ואתם ראיתם את כל אשר עשה ה' אלהיכם לכל הגוים האלה מפניכם כי ה' אלהיכם הוא הנלחם לכם - כבר היה די לנו:

אלו הכניסנו וכו' ולא בנה לנו את בית הבחירה. כמו שהיה בבית המקדש אשר בנה שלמה שנאמר (מלכים א, ו ז) והבית בהבנותו ואמרו רבותינו (שמות רבה סו"פ נ"ב) הכל היו מסייעין אותו כשבנה את בית האלהים וכו' מעצמו היה נבנה לפיכך במעשה נסים נבנה, ואלו לא היה עושה כן אלא היה מניח אותנו לבנותו בעצמנו גם כן היה די לנו. וכתב במדרש שכל טוב לרבינו מנחם בר שלמה (חי ד"א תתצ"ט; בחלק א' דף 129) וצריך שיאמר כמה מעלות טובות ולא יפחות מחמש עשרה דהיינו ט"ו גמולות טובות שגמל הקב"ה עמנו משיצאנו ממצרים עד שנבנה בית המקדש. והני ט"ו מעלות כנגד ט"ו מעלות שאמר דוד עכ"ל:

מעבר לתחילת הדף ·