האלף לך שלמה/אורח חיים/רפג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האלף לך שלמה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רפג

OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סימן רפג

במ״ש בסימן תנ״ה סעיף ג׳ דאין לשין במים חמין הנה אם מועיל לחמין צונן מלשון המג״א משמע שתופס בפשיטות כדעת הרמ״א ובח״י כתב להתיר דחזינן שמים שהי׳ חמין ונצטננו יותר הם צוננין משאר מים עיי״ש ול״ג כדעת הרמ״א וטעם נכון בדבר דאף להסוברים דבמים שלא לנו מועיל צינון בזה לא מהני והיינו כיון דמוכח בש״ם דנראה ונדחה גרע מדיחוי מעיקרא ועיין בסוכה דפשיט ליה דדחוי מעיקרא לא הוי דחוי אצל מצות ונראה ונדחה לא נפשט אם ואולי יש דחוי אצל מצות א״כ ה״נ בשלמא במים שלא לנו דמתחלת שאיבתן אין ראוין הוי דחוי מעיקרא ולא הוי דחוי ובפרט אם נימא דזה נחשב בידו כיון דבידו להשהותו יב״ש לצננן ולכך הוי ראוין אבל בחמין כיון שקודם שהוחמו הוי ראוין וכשהוחמו נדחו לכך שוב הוי נראה ונדחה ושוב אולי יש דחוי אצל מצות לכך אין ראוין עוד למצת מצוה ואף אי נימא דזה נחשב ביז, שבידו לצננןמ״מ כיון דדחי׳ בידים תחלה ל״מ מה שבידו לתקןכמ״ש בחידושי ומצאתי בזבחים דף י״ב בתום, מוכח ג״כ כן ומכ״ש די״ל כמ״ש בחיבורי דזה לא נחשב בידו לתקן כיון דאין בידו להכשירן לאלתר רק לאח״ז מה לא הוי בידו ולכך הוי תורת דחוי עליו ואין חוזר ונראה ולפ״ז נראה דדוקא למצת מצוד■ אבל למצת אחרים מהגי צונן ובזה הי׳ נראה להשוות דעת הפוסקים דאותן דס״ל צינון ל"מ מיירי במצת מצור, והפוסקים דס״ל דמהני וכן מלשון הש״ע דדייק הח״י דדוקא אם עדיין הם פושרין אסורין היינו משום דבא לכלול כל המצות אף שאינן של מצוה בזה לא נפסלו רק אם עדיין פושרין אבל מצת שמירה מודים דל״מ צינון. ויוצא דין חדש עוד דדוקא אם לנו כבר המי חמין והיו כבר ראוין לשם מצה ואח״ב הוחמו בזה ל״מ צינון לכ״ע דהוי כנראה ונדחה אבל אם עדיין לא לנו א״כ בשעה שהוחמו בלא״ה לא היו ראוין הוי רק תורת דחוי מעיקרא עלה והוי כאלו לא הוחמו ומהני בהו צינון אף למצת מצוה מיהו י״ל להפוסקי׳ דס״ל דאיבעיא דעברה ולשה לא קאי אמים שלא לנו וס״ל ריש חילוק ביניהם דמים שלא לנו מותר בדיעבד ולכתחלה ג״כ בשעת הדחק כדס״ל להדא״ם ומים המין אף בדיעבד ל״מ א״כ עדיין אם הוחמו תורת דחוי עליהם דהוי כדחאן בידים שעד הנה היו מותרין בשעת הדחק ועכשיו בא והוסיף עליהן פסול יותר חמור לכך אף בזה הוי כנראה ונדחה ואינו חוזר ונראה עכ״פ זה נראה ברור להכריע דיש חילוק דבשאר מצות מועיל צינון ובמצת מצוה ל״מ צינון לחמין כנלפענ״ד :

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף