האלף לך שלמה/אורח חיים/מג
|
< הקודם · הבא > |
מה שהעיר ע"מ שאנו אומרים בנוסח יה"ר שבתהלים ה' ה' אל ארך אפים והוי חצי פסוק וכן הרבה בנוסח התפלה בפסוק וחנותי את אשר אחון וכו'. ולפענד"נ דע"כ לא אמרינן דפסוקי דלא פסקי' משה באורייתא אנן לא פסקינן רק אם מכוון דרך קריאת הפסוק ביחוד אבל אם אינו אומרו רק דרך ראי' מן המקרא זה מותר לומר אף חצי פסוק והרי חז"ל בש"ס הביאו ראי' מכמה מקראות והביאו רק חצי מקרא ובע"כ דדרך ראי' אין צריך להביא רק מה שצריך לו וכן ה"נ מסדרי התפלות הביאו להם ראי' מן המקרא ודי בזה אף בחצי מקרא. ומה שקורין בצבור י"ג מדות ומתחילין ה' ה' הוא כך דהרי כתב המג"א בסי' מ"ט דהיכא דנאמרה בתחלה פסקי פסקי מותר להפסיק והרי בכתוב ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' וכו' הרי הכתוב אומר בפירוש שהוא ית' קרא רק ה' ה' אל ארך אפים א"כ התחיל הוא ית' בחצי פסוק ומכ"ש לדעת הר"ן גאון הובא בתוס' ורא"ש פ"ק דר"ה דמפרש דהתחלת י"ג מדות הוי מן הוי' השני' ומ"ש ויקרא ה' נמשך לדלעיל מינה שהשם קרא ה' אל ארך אפים א"כ אומר מפורש שהוא ית' קרא רק מכאן ואילך גם לדידן מותר להתחיל כן ועיין ברא"ש שם דהמנהג דהצבור אין מתחילין רק מן ה' והיינו מטעמא דאמרן.
ומה שמוזכר כמה פעמים בפיוט חצי פסוק שלא דרך ראיה ולא נאמרו פסקי פסקי גם זה א"ש. דכלל זה דכל פסוקי דלא פסקי' משה באורייתא אנן לא פסקינן הוי רק אם בא לומר כתוב זה בפ"ע ואינו מעורב בדברים אחרים בזה נראה שהוא מכוין לומר הפסוק של תנ"ך בזה אסור לו לשנות מסידורו. אבל אם נאמר מערבא בנוסח התפלה ושבח שסדרו הראשונים מדעתן ולא בלשון המקרא בזה יכול להזכיר גם לשון המקרא מעורב בו אף דהוי חצי כתוב דבזה אין נראה כאלו מכוין לומר המקרא שכתוב בתורה רק כאומר כן מדעתא דנפשי' וכשאר התפלה ושבח שאומר ואטו בשביל זה שנאמר במקרא לשון כזה לא יהי' רשאין לכוין גם מדעתו לכתוב כן זה לא מצינו איסור רק אם ניכר שמכוין לומר את המקרא אסור לשנות לומר חציו אבל אם אינו ניכר שמכוין לקרוא מקרא רק שאומרו דרך עירוב עם שאר נוסח התפלה אין קפידא. כנ"ל להמליץ בעד הפייטנים ומנהג העולם: