דרישה/יורה דעה/צד

דרישה ‏ יורה דעה צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואם תחב הכף בקדרה ב' פעמים ולא נודע בנתיים צריך ב' פעמים ס' והא דלא אמרינן דע"י תחיבה ראשונה נקלש טעם הכף ואינו אוסר שוב כמ"ש רבינו סימן צ"ג בשם הרשב"א שאם בישל ירקות בקדרה של בשר שמותר לבשל בה חלב לכתחילה דהטעם משום דאמרינן ע"י בישול הירק נקלש האיסור י"ל כמ"ש ב"י בס"ס צ"ג דשאני הכא כיון שהאיסור הוא בשר בחלב אינו בדין שיהא הוא הגורם היתר א"נ דדוקא במים אמר הרשב"א שיש כח להקליש ולהחליש טעם האיסור אבל לא בחלב:

ב

אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן כיון שאינו נהנה מגוף האיסור ולא דמי לכלים בפסח דאסורים להשתמש בהן כמו שנתבאר בא"ח סימן ת"ן משום דרוצה בקיומו של איסור על ידי דבר אחר דיש לומר דשאני התם דרוצה ליהנות מן האיסור אחר פסח מה שאין כן כאן (ע"ל ר"ס צ"א בדרישה מ"ש שם עכ"ה):

ג

כתב בעל התרומות אע"ג דבשאר איסורין כו' בבשר וחלב אינו כן כו' מותר אע"פ שהוא בתוך מעת לעת לחימום המים ב"י בס"ס נ"ג כתב דמכאן משמע דרבינו לית ליה דרשב"א דא"כ דעדיפא מינה ה"ל לאשמעינן דמותר לבשל בה חלב לכתחילה אחר שהורתחו המים וכמ"ש לעיל ס"ס צ"ג ועוד דאי ס"ל כהרשב"א מאי איריא לאחר ששהתה מעת לעת לבישול הבשר בשלו בה חלב מותר דהא אפי' תוך מעת לעת נמי שרי דע"י המים שהוחמו נקלש ונחלש טעם הבשר דלא שנא מים ול"ש ירקות כמ"ש ב"י. וקשה על רבינו שכתב הכא דברי סה"ת ולעיל דברי הרשב"א בלא מחלוקת ביניהם. וי"ל דהא ע"כ רבינו לא כתב דברי סה"ת אליבא דהלכתא לדידיה דס"ל כרבי' אפרים דלא אמרינן חנ"נ כ"א בבשר בחלב וסה"ת דאוסר בחמימת מים בכלי איסור טעמו משום דחתיכה נעשה נבילה. עי"ל דסה"ת איירי בכלי חרס דכה"ג הרשב"א מודה דלא אמרינן נקלש כיון דאינו יוצא מדופיו לעולם נחשב תמיד כגוף האיסור ואף שגם הכלי שטף אינו נגעל כדינו ויש בו מגופו נ"ל בלע ואפ"ה אמרינן ביה נקלש מ"מ אינו דומה לכלי חרס שאינו יוצא מדפנו לעולם וכמ"ש ב"י האי חילוקא ס"ס צ"ג ע"ש וכתבתיהו ג"כ שם. ואין ליישב קושיא זו דמש"ה הביאו רבינו משום דיש נ"מ בדין זה אם נבלע הכל באיסור בשר בחלב דגם לרבי' אפרים המים נאסרין ונעשו נבילה. דז"א דמ"ש בלוע באיסור בשר בחלב משאר איסורים דלא החמיר ר"א בבשר בחלב כ"א בתחילת בישול יחד משום דכל אחד הוא היתר בפני עצמו ובהצטרפם נעשה האיסור משניהן והוו בגוף האיסור. והעיקר נראה בזה דרבינו לא רצה לפסוק הלכה למעשה בשאר איסורים דלא אמרינן בהם אין חענ"נ ומש"ה סתם ג"כ בסי' צ"ו כדעת ר"ת גם לעיל סימן פ"ז לא כתב בשם הרא"ש שפסקינן הלכה למעשה אלא שהסכים עם ר' אפרים וי"ל דהיינו לדינא ולא להלכה:

ד

ודוקא כשהסכין בן יומו כו' עד אבל קליפה בעי צ"ט למה דוקא קליפה ממ"נ אם יש בחתיכה ס' נגד שמנונית הנדבק בסכין א"כ אפילו קליפה לא בעי דהא נתבטל השמנונית בכל החתיכה ואם אין ס' נגדו בכל החתיכה א"כ כל החתיכה נאסור דהא החתיכה רותחת היא והלך פיעפוע בכולה כמו שאמרינן כשהיא בן יומו ושוב מצאתי בהג"ה סמ"ק בשם ר"פ ס"ס ר"ה בהדיא כדברי שהרי כתב דין זה דוקא אסכין טריפה ששחט בה ולפני זה כתב חילוק זה דבית השחיטה אינה רותחת אלא כדי קליפה וכמ"ש רבינו כאן בשמו. ודוחק לומר דמ"ש רבינו כאן אבל קליפה בעי ר"ל לכל הפחות קליפה היכא ששחט בה אבל אם חתך בה רותח לפעמים כולם נאסר כשאין ס' בחתיכה נגד השמנונית שהוא על הסכין. ורבינו כתב בסימן י' בשם הרא"ש דבסכין שאין ידוע אם הוא בן יומו א"צ קליפה לשחיטה. ולפי זה צ"ל דהר"פ לא ס"ל כן ודברים אלו כולם דברי הר"פ הם. אבל צ"ע דבש"ע כתבו אחתיכה בשר רותח ולא בשחיטה ואפ"ה בעי קליפה וצ"ל דס"ל לרבינו דנהי דלחומרא אמרינן הרתיחה מוליכה הבליעה בכולה ואי ליכא ס' כולה אסורה מ"מ לקולא לא אמרינן הכי ועכ"פ צריך קליפה (וכתב רמ"א ודוקא שהוא רותח בכלי ראשון אז אם הסכין בן יומא ואין ס' בבשר נגד הסכין הכל אסור והסכין צריך הגעלה אבל אם הוא בכלי שני הבשר צריך קליפה והסכין נעיצה בקרקע וכן נוהגין וכ"כ בת"ה כלל ס"א דין י"ג ע"ש עכ"ה):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.