דרישה/חושן משפט/שלו

דרישה ‏ חושן משפט שלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואינו יכול לומר כו' ב"מ דף קי"ח ע"א תנן השוכר את הפועל כו' [עיין ל' הגמרא בב"ח] (ועיין עוד ל' הגמרא ע"ז בסמוך) וכתבו התוס' שם ז"ל לעשות בשלו והראה בשל חבירו משמע דוקא לעשות בשלו (פי' דהפועל סבר שהוא שלו) אז נותן לו שכרו משלם אבל סתמא (פי שהפועל ידע שאינו שלו אלא שלא א"ל שכרך על בע"ה) לא ותימא א"כ אמאי אצטריך לשנויי כאן בשל הפקר כאן בשלו לישני כאן ששכרו לעשות בשלו (פי' שסבר הפועל שהיא שלו) כאן ששכרו סתמא בשל חבירו (לשון של חבירו מדוייק כמו שכתבתי שא"ל שיעשה בשל חבירו או שהפועל ידעו מעצמו וקראוהו סתמא משום דלא א"ל שכרך על הבע"ה ומשה"נ תירצו התוס' דזהו פשיטא וכדמסיק ולאפוקי כאן בשל חבירו דמשני תחלה דר"ל דהפועל סבר שהוא שלו ולא היתה שלו אלא של חבירו וק"ל) ואומר ר"י דמש"ה לא משני הכי דהא פשיטא דאם שכרו לעשות בשל חבירו דשומעין לו עכ"ל ובזה נתבאר דברי רבינו בע"ש אם שכרו לעשות חבירו סתם כו' דר"ל בשל חבירו דהפועל יודע שהוא של חבירו וגם רש"י מודה בזה וכמ"ש בפרישה.

ג

ללקוט לי דבר של הפקר כו' שם אהא דשני ר"נ כאן בשלו כאן בשל הפקר (וכנ"ל) מסיק הגמרא וקאמר איתיביה רבא לר"נ כו' [עיין ל' הגמ' עם פרש"י בב"ח] הנה מזה מבואר דאפילו למ"ד המגביה מציאה לחבירו ל"ק חבירו בפועל מודה דמציאה לבע"ה וכמ"ש בפרישה וק"ל: וכתב הרמ"ה דוקא דעבד משיכה כו' עד לא בעי משיכה אחריתי ק"ק מ"ש מהא דתנן שם הנ"ל ז"ל מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל וא"ל פנה אבניך וא"ל הגיעוך אין שומעין לו ואם משקיבל עליו א"ל הילך את יציאתך ואני אטול את שלי אין שומעין לו עכ"ל. ומוקי לה הגמרא דפינהו בעל הגינה אבל אי לא פינהו אפי' הן בחצירו של זה וא"ל פנה אותן ויהיה שלך לא קנה חצירו שלא כיון אלא לדחותו וכתבו רבינו לעיל בסי' קס"ו ע"ש וי"ל דשאני הכא דחייב לו שכירות מש"ה כשא"ל קח זה בשכירותך קנהו וזכה לו חצירו בשכירותו משא"כ התם דלא היה חייב לו כלום ומש"ה כל זמן שלא פנינהו אמרינן שכיון לדחותו וכעין זה שם בסוגיא ע"ש: וכתב הרמ"ה ה"מ דליכא כו' עד או מידי עפ"ר מ"ש ליישב הני לישני דחיקי ולכאורה היה נראה ליישבן בענין אחר ולומר דהרמ"ה בא לומר דלא קאמר דשומעין לו ליטול מה שעשה בשכרו בלבד אף שאינו שוה כ"כ וגם הפועל צריך ליטפל בו ולמכרו אלא דוקא דליכא מידי לאשתלומי מיניה פי' להשלים לו הפחות היכא שאינו שוה מה שעשה כדי שכירותו ואף שאין לבע"ה מידי אחריני מ"מ המה מחולקים בטיפול שהפועל אמר לבע"ה שהוא יטפל למכרו וליתן לו מה שיוציא ממנו דמי' ובזה אין שומעין לו אבל אם יש בה מידי לאשתלומי והמה מחולקים בהפחת שהפועל רוצה שישלם לו מה שיש בידו דקפיץ עליו זביני בהני תרתי חילוקים אין שומעין לב"ה אלא צריך להשלים לו וליתן לו מה שבידו שקיפץ עליו זביני דכיון דיש לו משלו לאו כל כמיניה לומר טול זה ורבינו פליג אתרווייהו וקאמר ואין נראה כו' עד הלכך אפי' יש לו הרבה משלו פי' שיש לו להשלים וגם בכלל זה הוא דיש לו דברים דקפץ עליה זביני אפ"ה יכול לומר לו כן ודו"ק שבזה נתיישב הכל אלא שא"כ לא היה לקצר ולסתום דבריו לכן מ"ש בפרישה נראה עיקר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.