דרישה/אורח חיים/תרמ

דרישה ‏ אורח חיים תרמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וא"א כתב דשושבינין לא מקרי עוסקין במצות כו' עד וחתן אעפ"י שפטור מכל המצות חייב בסוכה שאפשר לו לשמח בסוכה עיין באשר"י בפרק הישן דף ס"א ע"ג וב"י הביאו אלא שנפל ט"ס שכתב בשם רבי זירא שאמר אנא אכלית בסוכה וחדאי בסוכה וצ"ל וחדאי בסוכה וכן הוא בהדיא שם בהרא"ש וכמ"ש כ"כ רבינו בשמו כמ"ש שחתן חייב בסוכה מפני שאפשר לו לשמוח בסוכה וק"ל. ועיין בלשון הרא"ש שם והביאו ב"י ג"כ בענין זה דצריכין בר נגר להולמו הוא כמ"ש ז"ל ור' שילא ל"ק דשושבינין חייבין אלא בק"ש אבל בתפלה ותפילין מודה דפטורין ולא משום דעסקי במצות נינהו דא"כ אפי' בק"ש נמי נפטרו כו' וק' דילמא לעולם ס"ל דעוסקי במצוה נינהו והא דחייבין בק"ש דאין צריך כונה אלא פסוק ראשון וכמ"ש לפני זה דמה"ט מחייב הת"ק אפי' להחתן בק"ש אלא שרבי שילא פליג עליו בהא אבל בשושבינים מודה לו דלא גרע שושבינין לר"ש מחתן לת"ק. ונלע"ד משום דס"ל להרא"ש דדוקא חתן שאינו טרוד בשום מלאכה אלא שהוא טרוד בדעתו בשמחת הנשואין בזה דוקא ס"ל לת"ק שבפסוק אחד שהוא שיעור מעט יכול לפנות מחשבתו ולכווין משא"כ השושבינין שהם מסרסרין ועוסקים בסרסרות שמחת הנשואין כל זמן שהן עוסקין בסרסרותן א"א להן לכווין אפי' פסוק אחד וא"כ כשחייבן ר' שילא בק"ש ע"כ צ"ל דה"ק דיפסקו מסרסרותן ויקרו קריאת שמע ואם כן דייק הרא"ש שפיר למה זקוקין לפסוק מסרסרותן ולא אמרי' העוסק במצוה פטור ש"מ דלא עוסקי במצוה נקראו. וממילא חייבים בכל המצות חוץ מתפלה ותפילין מטעם שמחה וקלות אעפ"י שבגמרא שלנו כתב דר' זירא חדאי בחופה נראה דהרא"ש ורבינו לא גרסי בגמ' הכי ואינהו הוו בקיאי בגירסא טפי מינן וכן משמע קצת לשון ירושלמי שהביא הרא"ש שהשיב ר"א לשושבן דמוך בגו מטולתך משמע דלא אכילה בלבד יהיה בסוכה אלא כל דברים וכתב שם הרא"ש דאתיא כר' זירא. וכמ"ש הרא"ש דחייבים בסוכה דאף שכתב הרא"ש שם דפטורין משום דהוי כמצטערין היינו דוקא א"א שחתן פטור מהסוכה אבל לפי מ"ש הרא"ש דיש לנהוג כר' זירא שהיה אוכל וחדי שמחת החתונה בסוכה א"כ השושבינין יהיו ג"כ עמו בחופה וא"כ רבינו שכתב ז"ל וא"א כתב דשושבינים לא מיקרי עוסקים במצוה וחייבין בכל המצות לא כ"כ כאן ללמדינו שהשושבינים חייבים בסוכה דמהיכא תיתי לא יחייבו כיון שחתן עצמו חייב וכדמסיק ולא כ"כ רבינו לשון הרא"ש אלא לאפוקי מל' הרמב"ם שמתחיל וכתב שחתן ושושביניו פטורין ומשמע שבחדא מחתא מחתא להו כמו שחתן פטור משום דהעוסק במצוה פטור ממצוה כן מה"ט פוטר ג"כ השושבינים וממילא הם פטורין מכל המצות ומש"ה כתב רבינו שהרא"ש לא ס"ל הכי ומסיק וכתב וחתן חייב בסוכה וכ"ש השושבינים דהרי אין כאן שום צער וק"ל ובזה נסתלק תמיהת ב"י על רבינו ע"ש ומ"ש הרא"ש לפני זה וז"ל הני תנאי ס"ל דהעוסק במצוה פטור מהמצוה ר"ל החתן שעוסק במצוה לד"ה ועיין בתוס' ריש ד' כ"ו שדייקו כן מדפטר בסיעא ע"ש:

כתב בתרומת הדשן דמי שצר לו לישן בסוכה בענין שאין יכול לפשוט ידיו ורגליו נראה דלא מקרי מצטער לפטור מן הסוכה והביא ראיה לדבריו ע"ש עוד כתב אם בליל שבת בחג הסוכות כבו לו הנרות ויש לו נר בביתו הדעת נוטה דשרי לצאת מן הסוכה כדי לאכול בביתו במקום נר ואין אומרים לו לזה לך הבא סעודתך לסוכת חבירך ואכול שם לאור הנר דהא נמי חשיב צער דאין ערב לאדם אלא בשלו אם לא שבלא טורח גמור אפשר לו לבא לסוכת חבירו דאז אין להקל ע"כ ומזה הוכחתי דג"כ מותר לאדם לבנות לו סוכה מיוחדת בח"ה לעת הצורך וא"צ להביא סעודתו לסוכה אחרת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.