דרישה/אורח חיים/שב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אבל לא בחוץ דדמי לליבון וכתב בשבולי הלקט פי' ר"ת דאשל פשתן קאי דמיחזי כמלבן אבל של צמר או של משי מותר. נ"ל דזהו סברת מהר"ם דלקמן והביא רבינו בסמוך שחילק בין צמר לפשתן ומש"ה לא פסק הש"ע סברא זו:

ב[עריכה]

ומגרדו בציפורן כו' ר"ל או מגרדו בציפורן ואפילו בחוץ:

ג[עריכה]

וה"מ לח כו' פירוש הא דמותר לגרדו בציפורן אפילו בחוץ היינו דוקא בלח כו' אבל לא קאי על כשמכסכסו בפנים דאפשר לומר כיון שעושה שינוי ס"ל להר"פ דמותר אפי' יבש. ואינו מוכרח אלא אפשר לומר דקאי גם כשמשכשכו בפנים:

ד[עריכה]

ור"ת כתב דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו כו' יש להקשות דרך לכלוך מאן דכר שמיה וא"כ למה כתב ור"ת כתב כו' בל' פלוגתא וי"ל דכוונת רבינו להביא פי' ר"ת שמפרש דהא דאסור לשכשכו היינו דווקא כשאינו דרך לכלוך. והא דכתב ור"ת כו' כבר כתב ב"י כמה פעמים שאין דרכו של רבינו לדקדק בזה. והא דמשמע מדברי רבינו דאם אינו דרך לכלוך אז אסור אפי' אם אין עליו צואה אע"פ שהתו' כתבו דדוקא היכא דאיכא טיפת דם או צואה אמרינן שרייתו זהו כבוסו היינו משום דרבינו אזיל לטעמיה דס"ל דאע"פ שאין בבגד שום טינוף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו כמ"ש בסי' שי"ט ובסי' של"ד. כתב הגהת מרדכי פ' אלו דברים והא דאמרינן בפ' דם חטאת שרייתו זהו כיבוסו כו' עד וכן התיר ר"ת לאשה כו' ולכאורה תמוה מאי וכן התיר ר"ת דקאמר. וצ"ל דכוונתו לומר כמו ועוד התיר ר"ת לאשה כו' וק"ל. ומיהו יש לתמוה על ב"י איך מביא ראייה מן הגהות מרדכי ומשמע מדבריו דרבינו ס"ל דלדעת ר"ת אינו מותר ליטול ידיה על מקום מי רגלים. והלא כ' רבינו ג"כ שתטול ידיה ותקנח כו' כמו שכתוב בהגהות מרדכי וי"ל דבהג"מ מוכח להדיא דמ"ש ליטול ידיה על מקום המי רגלים. דמדכתב ולקנח בשבת מקום כו' ולא כתב ולקנחם בשבת במקום הטינוף כמ"ש רבינו ועוד דהא אין דרך בני אדם לקנח ידיהם בטינוף אלא ע"כ צ"ל דמ"ש ולקנחו בשבת ר"ל כמו או לקנח במפה בשבת מקום הטינוף או ר"ל לקנח במפה תחלה ואח"כ יטול ידיו עליו וכמ"ש הכלבו לעיל וס"ל להכלבו והגהות מרדכי דלענין להתבטל המי רגלים סגי במה שתטול ידיה על מקום המי רגלים בלבד. וא"צ קינוח ידיה אלא כדי להעביר המי רגלים מהבגד שלא יתקלקל הבגד אבל רבינו שכתב שתטול ידיה ותקנחם באותו מקום לבטל המי רגלים ע"כ צ"ל דר"ל שתטול ידיה במקום אחר ואחר כך תקנח ידיה במקום המי רגלים דאל"כ ל"ל הקינוח לבטל הלא בהטלת מי ידים עליו סגי וכמ"ש הכלבו והגמרא גם ב"י כתב והייתי סבור לפרש דר"ת מתיר ליטול ידיה על מקום מי רגלים ובזה הם מתבטלים ועוד התיר לקנח כו' הרי שכתב שבהטלת ידים לחוד הם מתבטלים ומ"ש ב"י ועוד התיר ר"ל עוד קולא אחרת התיר ולא חש שיבא ע"י קינוח לאיסור סחיטה או שנראה יותר לכבוס והראייה שב"י כתב שאפשר שר"י חולק על העברה ולא על הנטילה. עוד כתב שם ב"י דרבינו לא כתב ברמזים דומיא דבגד שאין בו טינוף לא אמרינן ביה שרייתו זהו כיבוסו אלא שקשה דכיון שדברי הרא"ש מקצר באותו הספר ה"ל לכתוב דבריו אע"פ שהוא לא יסבור כן. ול"נ דלק"מ דהא כבר כתב ב"י עצמו שטעמו של רבינו משום דכשכתבו התוס' ומצא ר"י מוגה בספר הישר דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו בדבר שאינה כ"א לכלוך בטל ליה תירוצא קמא ואפי' בדבר שאין בו טינוף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו לכך אפשר לפרש דברי הרא"ש דכשכתב ומצא ר"י מוגה כו' בטל ליה תירוצא קמא. ומפני טעם זה לא הביאו ברמזים ואע"ג דהרא"ש כתב דאפילו הושחר הבגד מחמת לבישה או תשמיש כיון שאין עליו טינוף לא אמרינן שרייתו זה כיבוסו. זהו כתב כתירוץ קמא ע"ש ותמצא כן באשר"י בריש יומא אבל כשכתב אח"כ ומצא ר"י מוגה אפשר לומר דגם הרא"ש ס"ל ששינויא בתרא עיקר:

ה[עריכה]

והיה מפקפק לנגב הידים בבגד פשתן כו' יש להקשות דהא אמרינן בגמ' וב"י הביאו בסוף סי' ש"א דעשרה בני אדם מסתפגים באלונתית אחת פניהם ידיהם ורגליהם כו' וגם התשב"ץ כתב בשם מהר"ם עצמו שאסור לנגב כוס שהיה במים כו' ולא דמי למה שמנגב ידו במפה או בחלוק כו' משמע דס"ל דשרי לנגב ידים במפה. ואפשר לומר דמיירי באלונתית של צמר והא דמקשה ולא דמי למנגב ידיו במפה כו' קאי על סחיטה ולא על ליבון וקאמר לפי שידיו מלוכלכין הילכך אין בו משום סחיטה דפלוגתא היא בין התוס' והערוך אם יש משום סתיטה בדבר שאינו ניחא ליה בסחיטתו כגון זה דבר מלוכלך שאינו נהנה ממנו:

ו[עריכה]

כיון שאין בו אלא דבר מועט אפשר לומר דכתב טעם זה לאשמועינן דאפי' לסברת מהר"ם דלא ס"ל דהיכא שהוא דרך לכלוך לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו אפ"ה מותר כיון שאין בו אלא דבר מועט וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.