גליוני הש"ס על הירושלמי/ביצה/ה/ו

גליוני הש"ס על הירושלמי ביצה ה ו

ה"ו (שם) א"ר יודן החמירו בדבריהן כו', נ"ב נ' דמן א"ר יודן כו' עד כדברי תורה צריך להיות אחר הלכה ד' אחר המשנה מיד וקאי על המשנה האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה כו' דק' דליבטיל מים ומלח לגבי עיסה וכדמקשה בבבלי וע"ז א"ר יודן דחומרא היא שהחמירו כאן בעירובי תחומין דלא נימא ביטול והחמירו כאן בדבריהם יותר מדברי תורה ור' חנינה אמר דהחמירו רק כדברי תורה כיון דהוא מין במינו וכמ"ש התוס' בסוגיין בבבלי דכיון דהכשר העיסה רק ע"י מים ומלח חשיב מין במינו] ומב"מ מה"ת לא בטל וע"ז בא אח"ז המאמר דלעיל ה"ד א"ר בא תחומין עשו אותו כמדת הדין והיינו דהיא בא ג"כ לתרץ מדוע לא בטילי מים ומלח לגבי עיסה ומשני דתחומין עשו אותו כדין ממון דממונא לא בטל דמי שנתערב קב שלו בט' קבין של חבירו אטו יאכל הלה וחדי וכך גם איסור תחומין התלוי בבעלים ג"כ לא בטל וכדמשני בבבלי ג"כ ככה וע"ז מייתי ראי' דתמן אמרין כו' דאפי' עצים היינו דאפי' אשה ששאלה מחברתה עצים לאפות עיסתה העיסה ג"כ כרגלי שתיהן וסברינן מימר עצים אין בהן ממש היינו דלעניין איסור סבירא לן דאין שבח עצים בפת וע"כ דדין תחומין אינו כדין איסור רק כדין ממין דלעניין דין ממון יש שבח עצים בפת [והטעם נ' ג"כ דשבח עצים בפת חשוב משהו מיהת ולעניין איסור בטל ומשא"כ לעניין ממון לא שייך ביטול וכבר כתבתי מזה באתוון דאוריתא]:

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.