גליוני הש"ס/סנהדרין/קיב/א

גליוני הש"ס סנהדרין קיב א

דף קי"ב ע"א

בהמה כמאן דלא פליגא דמיא. נ"ב ע' חידושי הרמ"ה דפי' פי' אחר מפירש"י עיין עליו:

אי דמחובר בגופה כגופה דמיא. נ"ב מבואר כאן דמלבוש של האדם חשיב גוף וכזה בתוס' חולין ע"א ב' ד"ה למאי הילכתא דמלבושי האדם בטילים לגופו ומכחו בא להם הטומאה בהיותו בבית המנוגע ולכן צריכים שהי' ע"ש וע"ע ירושלמי שבת פ"כ ה"ה אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו הוא ובק"ע כאילו הוא מלבושו של אדם כו' ומבואר ג"כ דהמלבוש קרוי גוף וע"ע חולין קכ"ה ב' מת בכסותו מבטל לי' כו' ומוכח לכאורה דהמלבוש נחשב גוף רק כשמבטלו לגופו טומאות נמי בעי' שיגע בגופו ממש לא במלבושו כמבואר ברש"י עירובין ל"ה א' ד"ה טמאים ותוס' ב"מ ק"ה ב' ד"ה על אדם ועוד בכמה דוכתי וע"ע רש"י, ב"מ ט' א' ד"ה ובית פגי' דכ' מה שבראש החמור וכחמור דמי והיינו ג"כ משום דהוא מלבוש לו ובטל לגופו וע"ע ב"מ ק' ב' סד"א כסות עבד כעבד דמי עש"ה וע' רש"י ב"ב ט' ב' ד"ה טומאה בחיבורין דכ' כגון בגדי לבושו הרי הן כמוהו וע"ש בתוס' והנה סברא דאמרי' כאן א"ד כיון דעיילה ונפקה כלבושה דמי דהיינו דכיון דרגילה ללבש לכן גם בשעה שאינה לבושה. נחשב כאילו הי' לבושה בו ולעניין מגע והוא על גופה ולכן ניצול גם אז בכלל גופה ע' יומא ז' ב' פלוגתא אי ציץ מרצה כשאין עודהו על מצחו דחד מ"ד דריש על מצח ונשא הא אינו על מצח אינו מרצה ואידך מ"ד דריש תיבת תמיד דתמיד מרצה עש"ה וי"ל דאלו ואלו דא"ח דבאמת רק על מצח ונשא ואך כיון דרגיל ללבשו על מצחו ואינו מסירו משם רק בשינה והליכה לביה"כ וכדומה. לכן גם בשעה שאינו על מצחו נחשב שהוא על מצחו וכהך דכאן ודו"ק היטיב ויש להאריך בזה שם ואכ"מ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף