גליוני הש"ס/נדרים/פ/ב

גליוני הש"ס נדרים פ ב

דף פ' ע"ב

מעיין של בני העיר כו'. נ"ב ע' בית שמואל אה"ע קכ"ח סקט"ו דתשמישי העיר מנהר הם משרה וכביסה וטחינה ע"ש וקצ"ע מדוע לא נתבארו כאן גם דיני משרה וטחינה לדמיון משרה שלהם וטחינת אחרים מי קודם וכדומה:

כביסתן קודמת לחיי אחרים. נ"ב משמע דלר' יוסי אין חייב לסבול צער עבור פ"נ חבירו ולרבנן חייב וע' מג"א סי' קנ"ו סוף סק"ב דכ' מהך דשבת ל"ג ב' נשים דעתן קלות דילמא מצערי להו ומגלו לן דמשמע שמחויב לסבול צער כדי שלא יהרג חבירו בחנם ע"ש ולא הביא הך דכאן ע"ש בס' מנחת פתים שהעיר בזה אולם שם הוא שלא יהרג חבירו על ידו ע"י שיגלהו וזה וודאי אסור לכ"ע ואין לו עניין לכאן ומה שהעיר שם עוד מסנהדרין ע"ה א' משום פגם משפחה ופירש"י שבושין בדבר ומשמע לכאורה דאין מחויב לסבול בושת עבור פ"נ דחבירו זה טעות גדול דשם פ"נ הוא דרק לפי מה שהי' משוקע בתאוה אמרו הרופאים שימות אבל וודאי אם הי' רוצה להתיישב בדעתו ולצאת ממוסרי התאוה הי' יכול ודוגמתו סוכה כ"ה ב' דאבל חייב בסוכה אע"ג דמצטער פטור דה"מ צערא דממילא אבל הכא איהו הוא דמצער נפשי' איבעי לי' ליתובי דעתי' וז"פ ועמ"ש בגליון סנהדרין ע"ג א' בשם הרדב"ז.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף