גליוני הש"ס/יבמות/פו/ב
גליוני הש"ס 
יבמות פו ב
ואי אכיל לי' בטומאת הגוף לא לקי. נ"ב אף שנאמר בכל מקום ואכילתו בטהרה אינו דבר התלוי במקום נ' דגם איכות ואופן ג"כ נקרא מקום והכוונה דנאכל בכל דרך ואופן ואף בטומאה וכזה בברכות ס"ב א' איזהו צנוע זה הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום ומסיק שם לא תימא במקום אלא אימא כדרך שנפנה ביום ואין הכוונה להגיה רק לפרש דכדרך קרי לי' במקום ע' ע"ז מ"ז ב' דמשמע שם כך דהאי במקום מפרשי' לי' בכדרך וע' בית האוצר ערך אלא אימא וע"ע ב"מ מ"ה ב' מאי בכל מקום שהוא כמות שהוא והיינו ג"כ בכל מהות ואופן שהוא וקרינן לה מהות מקום ע"ש וכך כאן ואכלתם אותו בכל מקום היינו בכל מהות ואפי' במהות טומאה:
ר' יונתן וסביא. נ"ב נ' דצ"ל ר' יוחנן וסביא כמו לעיל ט"ז א' דשם ההכרח לגרוס ר' יוחנן ע"ש וכן שם ב' פליגי בה ר' יוחנן וסביא חד אמר כו' וחד אמר כו' והוא כלישנא דכאן וכן מצאתי בשאלתות פ' קרח דגריס כאן ר' יוחנן וסביא:
מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ט דבמקומות שיש קהלות חלוקות בתקנותיהם אזי אשה הנישאת מקהלה זו לאחרת נגררת אחר בעלה דאשתו כגופו ואם מת הבעל אם יש לה ממנו זרע עדיין דינה כקהלתו כי היכי דזרע ישראלית מכהן מאכילה בתרומה בכה"ג ע"ש וצ"ל טעמו דאע"ג דאין האשה כגוף זרעה עכ"ז כיון דחזינן דאם יש לה זרע מכהן עדיין אוכלת בתרומה וע"כ אין הכוונה שהבן עצמו מפאת היותו כהן מאכיל גם את אמו שהרי אפי' ממזר מאכיל אם אמו בתרומה כמבואר לעיל ס"ט ב' ואעפ"י שאין הממזר אוכל וע"כ הכוונה דאם יש לה זרע מכהן עי"ז עדיין חיבור לה עם אותו הכהן ואוכלת וא"כ ה"נ כיון שיש לה זרע מבעלה עדיין היא כגוף הבעל ונגררת עדיין אחריו כמו שהית' נגררת אחריו בחייו מיהו היכא דהית' מעוברת ממנו במיתתו דעובר הרי אינו מאכיל וא"כ ה"נ בעודה מעוברת הרי שבה לדין קהלתה אזי בהולידה אח"כ נ' לכאורה מסברא דאחרי שכבר פסק התייחסותה וחיבורה לבעל וכבר נפסקה מלהיות גופו אינה חוזרת להחשב גופו עתה אחרי מיתתו ע"י הלידה ואף דבתרומה אוכלת בכה"ג אולם בתשב"ץ שם משמע דגם בזה כ"ז העיבור דינה כדין קהלתה ובהולידה שב להיות דינה כדין קהלתו עש"ה ויש לדון בזה עוד בכמה אנפי ואכ"מ:
תוד"ה ומבני כ' וקרא נמי כתי' ויקומו וגו'. נ"ב ע' פסיקתא פרשא ל"א המתחלת ותאמר ציון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |