גליוני הש"ס/יבמות/לו/ב
גליוני הש"ס 
יבמות לו ב
קניין פירות לאו כקה"ג דמי. נ"ב ע' ס' מקח וממכר לר' האי שער ב' דאחרי שכ' דאין מכר חל רק על דבר שיש בו ממש כגון שיאמר מכור לי מקום עמידה מכור לי מקום ישיבה כו' אבל לא שיאמר מכור לי עמידה מכור לי ישיבה כו' כ' אח"ז וז"ל ואם נפשך לומר הא קיי"ל קניין פירות לאו כקה"ג דמי ואם לא נקנה הגוף היאך קנה פירות יכילנא לשנויי לך דמקום הפירות מכור לו כדגרסי' הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כו' ה"ק גופא קני לך מהיום פירא לאחר מיתה ואוקימנא דקניין פירות לאו כקה"ג דמי ומנא אמינא לך שמקום הפירות מכר לו כ"ז שהפירות משועבדים לו כדגרסי' מכר דקל ושייר פירות לפניו שייר מקום פירות עכ"ל וע' תוס' ב"ב קמ"ח א' ד"ה איבעי' וע"ש עוד בס' מקח וממכר דכ' גדר דבר שיש בו ממש שיהי' לו ג' מרחקים אורך ורוחב ועומק וצע"ק מביצה ל"ט א' וב"ק כ"ב א' דשלהבת חשיב דבר שאין בו ממש ואף שיש לו ג' מרחקים ויש ליישב ואין להאריך:
יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר' מאיר. נ"ב כל' זה נדה י"ב ב':
הא לא שהה ספיקא הוי. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ב, רנ"ז, רפ"ה, רפ"ו, ומש"ש בסי' רפ"ה דתצא מיבמה וצריכה חליצה להתירה לשוק שמפני בעילה אסורה לא הופקעה חליצתה וכן נראה מפרק החולץ עכ"ל לא ידעתי כוונתו במ"ש וכן נראה כו' וגוף הדין צ"ע דרק ביאה שאחר מאמר וגט דכבר איקלשא זיקא הוא דהוי ביאה פסולה ואין בכחה לפטור הזיקה וצריכה גט וחליצה כמבואר פ' ר"ג אבל זו דממ"נ פטורה דאם הולד בר קיימא הולד פוטרה ומתירה לשוק וביאתה מן היבם ביאת זנות ואין צריכה ממנו כלל ואם אין הולד בן קיימא הרי ביאתה מן היבם כשיר' וא"כ מה עניין חליצה לכאן הרי ממ"נ הופקעה זיקתה או ע"י הולד לחוד או ע"י הביאה לחוד וצ"ע וע"ע שו"ת תשב"ץ שם ח"ג סי' שכ"ז:
תוד"ה הא כ' אע"ג דשמא התם משום ערוה החמירו. נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קע"ג דה"ה משום חומרא דשבת מחמרי' לחוש למיעוט כי היכא דמחמרינן במים שאין להם סוף משום חומר אשת איש ע"ש:
[שם] כ' והא דתנן כו' נראה כו' דגנאי הדבר כו'. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רע"א דכ' קושי' זו ותירוצה מסברא דנפשי' ובמחכת"ה ז"ל אישתמיטתי' דקדמוהו בזה בעלי התוס' בכאן וע' בה"ג ה' טומאה דמסתימות לשונו שם מוכח לכאורה דגם בספק גרידא יש חיוב אבילות ע"ש וכן משמע ברוקח סי' שט"ו ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |