גליוני הש"ס/גיטין/ס/ב
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן ע"פ. נ"ב עיין שאילת יעב"ץ [ח"א] סי' פ"א צידד דרק פסוק שלם אסור לאומרו ע"פ ע"ש ועיין שו"ת חות יאיר סי' קע"ה ועיין אריכות בס' יראים סי' קכ"ח ודעתו שם דכל האיסור רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא עש"ה בארוכה ועיין כלבו סי' י"ג שכ' י"א שאין אסור לומר ע"פ אלא בניגון הטעמים ואני מצאתי בחידושים כו' שכל פרשה שנהגו לאמרו בתורה חובה כמו ק"ש רשאי אדם לאמרו ע"פ כל שעה שירצה כו' כללו של דבר כל פסוק שניתן לאמרו ע"פ למצוה או לחובה יכול אדם לאומרו כמה פעמים לרצונו ואין בכך כלום אפי' בשעה שאין בו לא מצוה ולא חובה ואין בזה משום דברים שבכתב הואיל וניתנו לאומרן פעם אחת למצוה או לחובה ע"כ ובירושלמי מפרש דברים שבכתב כו' שזהו דווקא בס"ת שמא יאמרו חסר משם כו' עכ"ל ז"ל ומ"ש דמתוך שניתן לאומרו למצוה או לחובה שרי תמיד נ' הטעם מסברא דהואיל ואישתרי אישתרי ועמ"ש דוגמת זה בגליון סנהדרין ס"ג ב' בשם השאלתות לעניין ע"ז הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה דהואיל ואישתרי לקרות בתורה אישתרי תמיד ע"ש ומ"ש שזהו דווקא בס"ת שמא יאמרו חסר כו' ע' יומא ע' א' כדי שלא להוציא לעז כו':
דברים שבע"פ אי אתה רשאי לאומרן בכתב. נ"ב עיין שו"ת מהראנ"ח סי' ע"ג דצידד לומר דהכוונה רק דאסור לכותבן אבל אחר שנכתבו אין בקריאה מתוך הכתב שום איסור ועיין תמורה י"ד ב' ועיין רי"ף מגילה דף ער"ב ע"א מדפי הרי"ף בשם הירושלמי:
מ"ט אילימא משום כבוד כו'. נ"ב עיין תוספתא עירובין פרק ה' מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום אם הי' שם רבו או אדם גדול או שהי' משיא את בנו ורצה לנהוג בו כבוד הרשות בידו וע"ש עוד דאמר מצוה על אדם לבטל רשות אם הי' אדם גדול הרשות בידו פי' דרשות בידו שלא לבטל רשותו רק שבני החצר יבטלו רשותם אליו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |