גבורת ארי/מכות/ה/א
ור"מ הכרזה מישמעו ויראו נפקא. פרש"י ולא יוסיפו עוד לאזהרה אתיא משמע דלרבנן כוליה קרא דישמעו והאי ולא יוסיפו עוד להכרזה לחוד אתא ולא נפקא להו אזהרה מהכא, וקשה לי דבפ"ז דסנהדרין (דף ס"ג) תנן לא ישמע על פיך אזהרה למסית ולמדיח ופריך מסית בהדיא כתיב ביה וכל ישראל ישמעו ויראו פי' וסיפא דקרא ולא יוסיפו עוד לעשות אלא אזהרה למדיח והשתא למה משבש הברייתא לימא דאתיא כרבנן וכמו דאמרי רבנן דלא יוסיפו לעשות עוד דגבי עדים זוממין ארישא דקרא דוישמעו ויראו קאי וכוליה קרא להכרזה אתיא ולא לאזהרה ה"נ איכא למימר דהאי לא יוסיפו דגבי מסית ארישא דישמעו ויראו קאי וכוליה קרא להכרזה אתיא ולא לאזהרה דהא מסית נמי בעי הכרזה כדתניא סוף פרק הנחנקין (דף פ"ט) ד' צריכין הכרזה מסית ובן סורר ומורה וזקן ממרא ועדים זוממין ומהאי קרא דישמעו ויראו נפקא ליה הכרזה דמסית וא"כ לרבנן אזהרה דמסית בע"כ מלא ישמע על פיך נפקא והשתא א"צ לשבש הברייתא דכרבנן אתיא:
משלשין בממון. לעיל (דף ג') פרש"י משלשין אם ג' עדים הן או ד' בית דין נעשים שליש ביניהם להשוותן בפירעון איש לפי חלקו. וק"ל דמאי לשון שלישי שייך בזה. עוד פירש"י האי משלשין לישנא בעלמא הוא מחלקין הפרעון בין שלשתן והוא הדין אם ד' הן מרבעים. מ"מ קשה אמאי נקט תנא למילתיה בג' עדים הוה ליה למתני בסתם עדים דסגי בשנים דמחצין ביניהם וכל אחד משלם מחצה וממילא ידענו דבין ג' משלשין.
וי"ל משום דתנן לקמן לא בא השלישי להקל עליו אלא להחמיר מפני שנטפל לעוברי עבירה אע"ג דבלאו דידיה היה העדות מתקיים דינו כיוצא בהן והוה אמינא ה"מ בעונשים שבגופו כגון מיתה ומלקות קנס רחמנא להשלישי מפני שנטפל לעוברי עבירה לענשו במיתה ומלקות כיוצא דעוברי עבירה עצמן דהא ע"י קנסא דנטפל אין העוברי עבירה עצמן נשכרין דהא כל אחד ואחד נענש במיתה ומלקות שלם בפני עצמו דהא אין משלשין במכות כדמסיק אבל בממון אי אמרינן משלשין ביניהם עי"ז חוטא שהן עוברי עבירה עצמן נשכרין דבלא דידיה היה כל אחד ואחד מהן משלם מחצה וע"י הצירוף הנטפל עמהן אין משלמין אלא שליש והוה אמינא דלא קניס רחמנא לנטפל כיוצא בעוברי עבירה דא"כ עוברי עבירה נשכרין ע"י כך קמ"ל דאפ"ה משלשין:
נהרגין דבעידנא דקמסהדי גברא לאו בר קטלא. פי' קודם שנגמר דינו דשמא לא יבואו עדים ואם יבואו לא יהא עדותן קיימת ועוד שאסור להורגו עד שיגמר דינו וכשנגמר דינו כבר ודאי בר חיובא הוא הואיל וכבר באו עדים שנתקבל עדותן וההורגו פטור כן פירשו התוס'. ומש"ה בהעידו על גמ"ד והוזמו כיון שהזוממין מעידין נמי שנגמר דינו למיתה אלא שהגמ"ד היה ביום אחר אפילו מאוחר ליום שהעידו הניזומין אין נהרגין דבעידנא דקא מסהדי גברא בר קטלא הוא כיון דכבר נגמר דינו וכדמסיק ואזיל.
ואני תמה מה בכך שגם המזימין מעידין נמי שנגמר דינו אפ"ה אמאי הזוממין [אין] נהרגין הא תנן בפ"ט דסנהדרין (דף פ"א) מי שנתחייב בשתי מיתות ב"ד נידון בחמורה ופריך בגמרא פשיטא אלא איתגורי איתגר ואמר רבא הב"ע כגון שעבר עבירה קלה ונגמר דינו על עבירה קלה וחזר ועבר עבירה חמורה סד"א כיון דנגמר דינו לעבירה קלה הא גברא קטילא הוא קמ"ל. והקשו התוס' שם ואמאי נידון בחמורה הא הו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה דאי מיתזמי סהדי בתראי לא מיקטלו כיון דבלא סהדותייהו גברא בר קטלא הוא כדמוכח בפ"ק דמכות גבי באו שנים ואמרו בחד בשבתא נגמר דינו של פלוני ותירצו כיון דאי מתזמי קמאי או מתכחשי מהני סהדותי דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן ביה אלמא אע"פ שנגמר דינו כבר למיתה קלה לא אמרינן גברא בר קטלא הוא ואי אתו עדים והעידו שעבר עבירה חמורה מקבלינן עדותן ולא הו"ל עדות שאאי"ל דודאי נהרגין אם הוזמו דהא מהני עדות בתראי אי מיתזמי או מתכחשי קמאי לפיכך אם הוזמו בתראי נהרגין וא"כ ה"נ ל"ל ברישא לה"ט דנהרגין משום כיון דלא נגמר הדין עדיין גברא לאו בר קטלא הוא וה"נ בסיפא במעידין על גמ"ד והוזמו אין נהרגין משום דבעידנא דמסהדי בר קטלא הוא הא מ"מ מהני עדותן דקמאי הניזומין ע"י בתראי אי מיתזמי או מתכחשי בתראי בהא מלתא לחוד מה שמעידין שפלוני הרג ביום אחר ולא בו ביום שאמרו קמאי נמצא ברישא בהעידו שהרג בלא גמ"ד עדיין א"צ לומר הא דנהרגין מה"ט דבעידנא דמסהדי לאו בר קטלא הוא הא אפילו אי הוי בר קטלא מ"מ חייבין דומיא דמסהדי אמיתה חמורה בתר שנגמ"ד על מיתה קלה דהו"ל עדות שאתה י"ל ונהרגין מה"ט ובהעידו על גמ"ד והוזמו אמאי אין נהרגין מטעמא דגברא בר קטלא הוא נמי ע"י עדות המזימין שמעידין נמי שנגמ"ד ביום ב' הא מ"מ אי מיתזמי המזימין על הא דאמרו שנגמר דינו ביום פ' אבל לא על הזמתן לקמאי במאי שאמרו עמנו הייתם ב"ב שאתם מעידין שהרג נמצא אהני סהדותן דקמאי לחוד להורגו. וק"ו הדברים מה התם עדי בתראי המעידים על מיתה חמורה באו אחר שכבר נגמ"ד למיתה קלה ואפ"ה ה"ל עדות שא"י להזימה ונהרגין אם הוזמו אע"ג דבעידנא דמסהדי גברא ודאי בר קטלא הוא ע"י עדי מיתה קלה שנגמ"ד ע"פ אפ"ה עדי מ"ח הבאים אח"ז נהרגין אם הוזמו מה"ט אלו מתזמו קמאי עדי מיתה קלה וכש"כ הכא באותו שעה שהעידו קמאי אגמ"ד אכתי לא נתחייב הנידון שום מיתה בבית דין זו אלא ע"פ אלו דלא אתי עדות המזימין אח"ז שמעידין ג"כ על גמ"ד להגין ולהציל לקמאי לפוטרן מה"ט דגברא קטילא הוא בתר גמ"ד דהא אם לא העידו המזימין ג"כ על גמ"ד היו הניזומין נהרגין אף עכשיו שמעידין יהרגו מה"ט דאמרן: