ברית משה/לא תעשה/רכא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברית משה לא תעשה רכא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לא (א) תוכל לתת עליך איש נכרי כו'. מרבינו ז"ל נראה דמהפסוק לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא דפ' שופטים פ' י"ז פט"ו ילפינן דאין מעמידין שום שררה ולא דיין על ישראל אלא מישראל דמדכ' רבינו מכאן שאין מעמידין כו' ע"כ מוכח כמו שכתבנו וזה באמת ליתא אלא מרישא דקרא מקרב אחיך תשים עליך מלך יליף הגמ' יבמות דף מ"ה ע"ב וקידושין דף ע"ו ע"ב כל משימות שאתה משים לא יהי' אלא מקרב אחיך פרש"י ז"ל בקידושין שם ד"ה כל וז"ל מרבויא דמשמעות דקרא קא יליף משום תשים מקרב אחיך תשים כל משימות ואפי' סנהדרי קטנה עכ"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל הל' מלכים פ"א הל"ד וא"כ לכאורה היכי כתב רבינו מכאן שאין מעמידין כו' אעכצ"ל דכוונתו מכאן כו' כלומר מרישא דקרא זה דהיינו מקרב אחיך כמובן, אבל עדיין ק"ל על רבינו כיון דעיקר אזהרת לאו זה על שימת מלך היא אלא מקרב אחיך וגו' ילפינן דכל שימות נכלל בהן אבל עיקר אזהרתה על שימת מלך כמו שאיתא בספרי ובפסיקתא זוטרתא פ' שופטים וז"ל שום תשים עליך מלך זו מ"ע לא תוכל לתת עליך איש נכרי זו מל"ת עכ"ל וכן נראה מכל המוני מצות ז"ל כיון דלא מייחסו את עיקר אזהרת לאו זה אלא על שימת מלך הסה"מ מל"ת שס"ב החינוך העי"מ האה"ע המצה"ש ומהר"ש מצ' תצ"ח הזוה"ר מל"ת רמ"ה אות צ"ו הפוע"צ מל"ת רצ"ג הכ"ת מל"ת ש"ס הדה"מ שער ב' פע"א המעיי"ח דף קע"ב ע"ב אות י"ח ובפרט ברמזיהם לא מייחסו אלא מלך גרידא וא"כ צריך טעם מדוע מייחס רבינו בחיבורו וברמזיו וגם בקיצור הסמ"ג שלו את אזהרת לאו זה על כל שימות ולא על המלך גרידא, ואפשר דרבינו סובר כיון דלא כתיב גם בהלאו מלת מלך כמו דכתיב בהעשה דהול"ל לא תוכל לתת עליך מלך נכרי כמו דכתיב שום תשים עליך מלך ומדלא כתיב אלא איש נכרי ע"כ מוכח גם מפשטות הקרא דאזהרת לאו זה על כל שימות קאי וע"כ מייחסה על כל שימות וזה היא דכתב רבינו מכאן שאין מעמידין שום שררה כו' כוונתו מדכתיב איש נכרי וממילא ל"ק על רבינו גם הדקדוק ראשון הנ"ל ודו"ק:

ב

אבל (ב) במלכות תניא בתוספתא כו' והטעם כו' ולכך נתחייבו כו', עי' בדינא דחיי שהאריך לפרש ולכך נתחייבו כו' שכ' רבינו וגם והטעם כו' שכ' רבינו צריך ביאור כיון דדבר פשוט היא דזה היא הטעם של התוספתא וע"כ נ"ל בס"ד בכוונת רבינו דהתוספות ביבמות שם ד"ה כיון סובר דמה דקאמר הגמ' שם כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה זה קאי על מלך ג"כ כיון דמה"ת גם מלך שרי אם אמו מישראל ומה שאיתא בתוספתא דאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה זה אינו אלא מדרבנן ואח"כ הקשה התו' על זה מהא דאגריפס המלך דתימא היא לומר דמשום איסור דרבנן נתחייבו כלייה עי"ש מה שתירץ חזינן מהתו' דכשהוה אמרינן דטעמא דתוספתא כיון דבמלך מה"ת בעינן שיהא אביו ואמו מישראל אז לא הי' קשה מהא דאגריפס המלך כלום וא"כ י"ל כיון דרבינו באמת סובר בהתוספתא כן ע"כ כתב והטעם כו' כלומר אין הטעם בהתוספתא דמדרבנן אסור אלא הטעם משום שנ' מקרב אחיך כו' היינו מה"ת וע"כ כתב אח"כ ולכך נתחייבו כו' כוונתו כיון דמה"ת אסור ע"כ שפיר נתחייבו כלייה ול"ק מאגריפס המלך כמו שהקשה התו' ודו"ק. עכ"פ זה מוכח בפי' מרבינו דבמלך מה"ת בעינן שיהא אביו ואמו מישראל ודלא כהתו' יבמות וכן באמת סובר התו' סוטה דף מ"א ע"ב ד"ה אותו וא"כ איכא לכאורה סתירה בתוספות וגם המעיי"ח עמד ע"ז אבל לפי הכלל שכ' היד מלאכי בכללי התוספות אות כ' ל"ק מידי עי"ש ותבין, אבל הרמב"ם הלכה הנ"ל סובר כהתו' יבמות וכ"כ הגמי"י שם אות א' שרבינו והרמב"ם נחלקו בזה וא"כ נשארה על רבינו קושיית הכ"מ שם דהיאך מלך רחבעם ולא הית' אמו מישראל אבל לפמ"ש הנב"י מ"ק חו"מ סי' א' באמת ל"ק מידי ועי' בשעה"מ שם ובכנה"ג חו"מ סי' ז' ובנר מצוה סי' י"א אות קנ"ג ובארעא דרבנן סי' פ"ב ובמנ"ח מצ' תצ"ח מה שכתבו בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף