בנין ציון/ב/מו
|
< הקודם · הבא > |
- להנ"ל
מה שהקשית על תירוץ הבעה"מ דלכך לא מברכין על אכילת מצה כל ז' ועל סוכה מברכין דאי אפשר ג' ימים בלא שינה משא"כ במצה שיוכל לאכול פירות או מצה עשירה דא"כ מי שאין יכול לישן בסוכה לא יברך. אין זה קושיא דקביעת הברכה היא ע"פ עיקר המצוה וודאי כשצוה הכתוב לישב בסוכה דהיינו לאכול ולישן נתנה המצוה למי שיכול לקיים אותה וא"כ כיון שלא יכול להיות ג' ימים בלא שינה ע"כ הי' כוונת הכתוב שיקיים מצות סוכה כל ז'. משא"כ בפסח שאין הוכחה לזה כיון שיכול להיות כל ז' בלא מצה וליחידים היוצאים מן הכלל לא נתקנו ברכות לפי עניניהם אלא ע"פ עיקר המצוה אכן לולא דברי הבעה"מ הי' אפשר ג"כ לחלק עוד דבמצה הציווי לבד שלא לאכול חמץ וכמש"כ רש"י (בפ' ראה) ע"פ הספרי וא"כ כשאוכל מצה בשאר ימי הפסח לא מקיים מצוה כלל אבל בסוכה המצוה אינה שלילות אלא חיוב לישב בסוכה דבכל זמן שאוכל בסוכה מקיים המצוה ולכן אף דפטור מלאכול מכ"מ כיון שבשעה שאוכל מקיים המצוה לפיכך צריך לברך אבל במצה בשעה שאוכל אינו מקיים מצוה דהציווי לא הי' רק בשלילות שלא לאכול חמץ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |