בית מאיר/עירובין/פט/א
אלא ר"מ מאי קסבר וכו'. ואי קסבר אין חלוקין דכל למעלה מעשרה חדא רשותא היא. צ"ע למה הוכרח לטעם זה דכל למעלה מי' ולא בפשוט כדפרש״י במתני' בגגות שאין תשמישן תדיר וכו'. ואולי מש"ה דלמה דלא ידע טעמא דר"מ משום גזירה דתל. הי' פשיטא לי'. כמו דבאמת לטעם רש״י לר"מ ה"ה חצירות נמי רשות אחד הן. ומדלא ידע טעמא דר"מ סבר נמי אלו כפרש״י אף גגין וחצירות יחד מהראוי להיות רשות אחת. ואלו כן הוקשה לו אמאי תנא ר״מ אך גגין לשמיענן חידוש יותר דאפילו גגין וחצירות רשות אחד והוכיח מזה דבאמת אין טעמא דר"מ כדפרש״י. אלא משום דכל למעלה מי' חדא רשותא. ובאמת דלא כרב אלא דאפילו חצירות לחודייהו לא הוי חדא רשותא. אלא דשאל טעם לר"מ בגג הנמיך אבל להאמת דטעמא דר"מ משום גזירה ס״ל לר' יהודא דטעמא דר״מ בפשוט כדפרש״י במתני' ובאמת ה"ה חצירות לחודייהו לר״מ חדא רשותא. וזה נשמע ממילא מדין גנות וגגות וחצירות באמת אסורים. ונשמע מדין דגג הנמוך וק"ל.
תוס' ד״ה כל גגות וכותל וכו׳. שרי ר״י לעיל. לשונם תמוה מאוד דמדר״י לא נשמע מידי שהרי דבריו נאמרו על כותל שאינה רחבה ד'. ועיין בד״ה מאי לאו ומן המתני' דפ' חלון שם הוי להו לאתויי ראיה דלא כר"מ שאיירי בכותל רחבה ד' ומ"ע אלו מעלין ואלו מעלין. ובזה אפילו רב מודה. ולפ"ר זה באמת צ״ע דסתם מתני' דלא כר״מ.