בית מאיר/אורח חיים/שעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שעד

סעיף א' ולהרמב"ם וכו'. הה"מ וקמ"ל שאעפ"י שהעירוב מונח באחד מהן וא"א לחצר שני' ליטלו עיין ס"ס שס"ה וראי' מזה לדברי המ"א שם ודלא כט"ז וע"ש:

סעיף ב או לכרמלית אסור. וכתב הב"י ומיהו איכא חומרא בנפרצה לר"ה או לרה"י מבנפרצה לכרמלית דבנפרצה לר"ה או לרה"י אסור לטלטל מהחצר להם אפילו תוך ד"א ואילו בנפרצה לכרמלית מותר תוך ד"א וכתב המ"א ואפשר דאע"פ שנפרץ שם חצר עליו ואסור לטלטל ממנו לכרמלית ועיין בגמרא דף ו' ודף כ"ד ועיינתי שם ולא מצאתי רמז ומה שבספר ת"ש כתב שאמת הכי משמע ברש"י דף כ"ד ד"ה לקולא ע"ש בסוף הדבור גם שם לענ"ד לא משמע מידי מ"ש רש"י והכא דנפרצו זה לזה הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לו י"ל דר"ל מפני שהחצר נפרץ למקום האסור לו אף הוא נעשה כרמלית ואסור לטלטל בו יותר מד"א אבל מ"מ י"ל כדכתב הב"י דשני אמות בזה ושנים בזה שרי והכי המשמעות להדיא בהטור סי' שנ"ח שכתב הזרוע מיהו שם דירה עליו ואם הוא יותר מסאתים אוסר כל החצר ואין מטלטלין בו אלא בד"א וכן הוא בש"ע שם ואם הוא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד"א משמע הא בד"א אפילו שנים בזו ושנים בזו שרי וכבר הביא נמי בעל ת"ש דברי תוס' דמס' שבת דף ט' שכתבו דכל שיש לו ג' מחיצות אע"פ שהוא רה"י גמור ד"ת מותר לטלטל ממנו לכרמלית אחר ולפ"ר רציתי לומר דודאי שרי ועיין דף צ"ד בהסוגי' המסקנא בפי' רבנן דמתני' ובהה"מ פי"ז מה"ש ה"ט ול"מ לשטת הרמב"ם הא מבואר דחצר הנפרץ מצד אחד כרמלית ד"ת הוא ופשיטא דשרי ממנו לכרמלית תוך ד"א אלא אפילו לשטת תוס' דרה"י ד"ת הוא אלא שהחכמים עשאוהו ככרמלית מ"מ מהיכי תיתי ישתנה דינו מדין קרפף שבסי' שמ"ו סעיף ג' דנמי רה"י ד"ת הוא ומ"מ התירו ממנו לכרמלית תוך ד"א כי היכי דליתקיים תקנתייהו דתוכו חוץ לד"א וכדמבו' להדיא בדברי תוס' מס' שבת הנ"ל אך ראיתי בעירובין כ"ה ע"ב סוף ד"ה וכמו כתבו התוס' שם א"נ אשמעינן דמייתר והו' כרמלית ואם נפרץ לכרמלית אחר מותר לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אבל אם לא הי' מייתר אע"ג דנפרץ למקום האסור לו לא חשוב כרמלית ואסור לטלטל הימנו לכרמלית אחר וכן פרש"י פרק כל גגות ר"ל במה דפי' ולרב וכו' דאע"ג דמשוי להו רב כרמלית מפני שפרוצין מזה לזה הנ"מ להחמיר ולאסור טלטול של כל אחד ביותר מד' אבל לא משוי לי' כרמלית גמורה. אמנם דבריהם בזה צ"ע כי מרש"י אינה ראי' כי י"ל שפי' הכי לרב דליכא לאקשוי עליו די"ל דסובר כרבא שבדף מ"ז ע"ב שאף בקרפף יותר מסאתים אוסר לטלטל אפילו לים משא"כ תוס' דפירשו הכי לנ"מ דאם מייתרו שרי לכרמלית אחר אפילו אינו ים ומשום דאזלו בשטת ר"ת בדף ס"ב ע"ב דלית' רב אשי לאו דוקא ים אלא משום דבכל מקום איכא למגזר אטו שמא יטלטלו בתוכו ומ"מ כתבו דאם אינו יותר מבית סאתים אף דאסור לטלטל בתוכו אסור נמי לטלטל ממנו לכרמלית צ"ע וע"כ לידחק בדעתם דסברו דוקא קרפף יותר מסאתים הוא דנקרא הטלטול מתוכו לכרמלית אפילו דיבשה לא שכיח וכדדייק לשון רש"י שכתב אבל הנהו תרתי כחדא יותר מסאתים ומתוכו לכרמלית אבל רשות שאינו יותר מבית סאתים ואסור לטלטל בו מצד שנפרץ למקום האסור שפיר מקרי שכיח אף מתוכו לכרמלית אבל לשונם ולשון הריטב"א שם לא משמע הכי עכ"פ דעת המ"א יש לו ראי' מתוס' עירובין הנ"ל וסתירתם עם מס' שבת אין בידי ליישב ולדינא מ"מ נראה כדעת הב"י שהוא מוסכם עם דברי תוס' מס' שבת ומשמעות הטור וש"ע סי' שנ"ח וצ"ע:

סעיף ג חצר קטנה וכו' גדולה מותרת להוציא כלי בית לחצירה מבואר הא להקטנה אף הגדולה אסורה כדאיתא דף פ"ט ע"ב לא שנו אלא יש מחיצה ראוי' לדירה וכו' ופרש"י ל"ש דנקט אסור בין לדיורי קטן בין לדיורי גדול. וזה בגג וה"ה בחצר וא"כ הטעם פשוט כדפרש"י במתני' שהגדולה יכולה לערב לעצמה מדיש לה גיפופין והוי פירצתה פתח ולו יהא כשתי חצירות הפתוחים זה לזה דרשאים לערב בפני עצמם והקטנה אסורה מפני שנפרצה במילואה למקום האסור לה וא"כ מה דאיתא בגמרא ש"מ ממתני' דיורי גדולה בקטנה ע"כ לא מדינא דמתני' נשמע זה כלל לענין הנפקיתות שבגמרא שם. ובשלמא אילו היו מותרים הגדולים אף בהקטנה שפיר הי' נשמע אבל להנ"ל ע"כ הש"מ אך כדפרש"י ד"ה ואין דקתני במתני' מפני שהיא כפתחה של גדולה אלמא כולה כחד פתחא משוה לה כלומר מיתורא דמתני' ומהלשון שהיא כפתחה שמורה דכל הקטנה נדונה כפתחה של גדולה והכי מבואר בתוס' ד"ה חציו דף צ"ג וזה נמי נראה מהטור וש"ע דלא יהבו כלל טעמא למילתייהו אך על הרמב"ם ק"ק לי שבפ"ג מה"ע הלכה כ"ד מסיים בטעמו שהדיורין של גדולה חשובין כגדולה וא"י למה צריך לטעמו לדינא אף גם ק"ק לי להאמת שהמשנה מבארת דדיורי גדולה מושלים בקטנה הכל קשיא למה לא תהא הגדולה מותרת אף בקטנה וצ"ע:

סעיף ד גג קטן שנפרץ זה שייך כשאין המחיצות ניכרות אלא שיש להגגין מעקות גבוהים י' ושל הקטן נפרץ. ובאמת בזה לא שייך מה דמסיים והוא וכו' דכשמחיצות הבית ניכרים ואין מעקה הדין פשוט בלא נפרץ דשל הקטן אין מחיצות הבית ניכרים ושל הגדולים ניכרים הגיפופים אלא שהלשון קצר והנה איתא בגמרא דף פ"ט ע"ב דאמר רב יוסף אי אמרי לכו דיורין הכי אמרי לכו לא שאנו וכו' אבל יש מחיצה ראוי' לדירה על הגדול ואין ראוי' לדירה על הקטן אפילו קטן שרי לבני גדול והפוסקים השמיטו ובזה אפשר משום דרב יוסף אך בלי ספק אמר אי אמרי לכו וכדי לקיים דבריו שאמ'לא שמיע י הא שמעתת' דשמואל ס"ל מחיצה שאינה ניכרת שמי' מחיצה אבל לאביי דאמר לא את אמרת לן וכו' מעולם לא אמר דין זה ומדחזינן סתמא דגמרא בדף צ"ב אמרה ולשמואל וכו' דהיינו כאביי שוב תפסינן דלא אמר רב יוסף מעולם דין זה אמנם איתא תו דף פ"ט הנ"ל כהא דאמר רב נחמן עשה סולם קבוע לגגו הותר בכל הגגין ונמי הטעם משום דהקטנים אחולי אחלי וזה נמי משמיטים הפוסקים ש"מ דס"ל כמשמעות פרש"י דאחולי אחיל לא מהני אלא לרבנן ולענין כלים ששבתו על הגגין ולא לענין כלים ששבתו בבית ולהכי לדידן אין נ"מ וממילא ה"ה דניחא בפשוט מה דהשמיטו אף דר' יוסף אמנם הריטב"א פוסק להלכה דינא דר"נ אף לענין כלים ששבתו בבית לדידן ומביא ראי' מירושלמי (סעיף הנ"ל) כגון שהגג בולט כתב המ"א משמע מתוס' וכ"מ מהרא"ש עיין בהרא"ש כי לא משמע מיני' וז"ל הריטב"א שם וכל שיש אויר בין הגגין אלא שנותנים בתוכו שום דבר שהוא בולט לחוץ ואין הכותל נראה כעין שאנו נוהגין לעשות בגג של רעפים כתבו בתוס' שזו מחיצה שאינה ניכרת הרי להדיא מעיד בשם תוס' להיפוך אלא אפילו שום דבר שבולט על הגג נמי כרמלית הוא ולשון התוס' שלפנינו והואיל וכן כל הגג אסור כי כל הגג נפרץ במילואה לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לר"ה שמזה הוציא המ"א ממשמעותן דצריך להיות הבליטה רחבה ד' דהיינו גדר כרמלית באמת צ"ע (ועדיין מהרש"א שדחק) דהא מיד דלא אמרינן במחיצות אינם ניכרים גוד אסיק וגם לא אמרינן במקום רחב ד' אף למעלה מעשרה שהוא מקום פטור מה"ת דלא ליהוי הוא גופי' כרמלית ודע דאף דברי תוס' הקודמים שכתבו ופי תקרה וכו' וגוד אחית נמי לא אמרינן הם קצת בקושי הבנה אצלי דמה יועיל ענין זה לתשמיש שעל הגג ויש לדחוק הכלל דברי הרא"ש וריטב"א הם פשוטים כמשמעות הש"ע ומה שמסיים המ"א אבל אם אין בולט לא דלא גרע וכו' היינו דוקא בלא בולט מידי אבל בבולט שום דבר פשיטא דגרע מצד שאין המחיצה ניכרת כתב הריטב"א אף אם אין אויר בין הגגין אלא שמחיצות הבית בולטים בין הגגין המחוברים פחות מעשרה מ"מ מחיצה הניכרת מקרי ואמרינן גוד אסיק והוי מוקף מחיצה עשרה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >
מעבר לתחילת הדף