בית מאיר/אורח חיים/שמב

בית מאיר ‏ אורח חיים שמב

כתב המ"א צ"ע אם במ"ש נמי לא גזרו משום שבות דשאני אפוקי יומא מעיולה יומא דמספיקא לא פקעה קדושה כמ"ש סי' שפ"ו ועיין ריש סימן תקס"ב ויראה לי דהכ' אף בה"ש דמוצאי שבת נמי לא גזרו עליו בה"ש וכסתמ' דלישנ' לא גזרו עליו בה"ש שהרי רש"י ז"ל פי' עירובין ל"ב ע"ב הטעם דלא גזרו דכיון דבה"ש ספיקא הוא ושבות דרבנן הוא לא גזרו ר"ל ע"פ הכלל ספק דרבנן לקולא והרי איתא סוכה דף מ"ז בהרשב"א ור"ן דלהכי שאני לולב מסוכ' ואפי' לא נטל לולב כל יום שבע' ומתרמי ליה לולב בה"ש שפטור משום דהוי ספק דרבנן לקולא והרי שם נמי אפוקי יומא הוא א"ו דלא נאמרו דברים אלו בגמרא לגבי דינא דסי' שפ"ו אלא משום הקדש וקונם מילי דאורייתא וספקייהו לחומרא ולהכי באפוקי יומא דהככר אתחזיק באיסור מספיקא לא פקע קדושתיה משא"כ בעיולי יומא דהככר אתחזיק בהיתר מספיקא לא נחית בקדושה (שוב מצאתי בספר ב"י סי' קכ"א מסיק נמי להלכה כדעתי] ועיין בספרי צ"ה סי' ב' שם בהג"ה בארתי דברי הרשב"א והר"ן הנ"ל אפילו לר' יוסי דס"ל ספק דרבנן באיתחזק איסורא לחומרא ע"ש וק"ל ומה שמביא לעיין בסימן תקס"ב המעיין בב"י שם עיקרא דההוא דינא לצום עד צאת הכוכבים אינו אלא מכח מנהג דאין אנו בקיאין בבה"ש שמתחיל מיד בתר גמר השקיעה והוא שעור קצר עד צאת הכוכבים כ"ז מבואר בריש דברי הסמ"ק גופייהו תחילת דבריו וכן הוא ברא"ש וכדמוכח מדברי ר' חסדא גופייהו שהרי לא קאמר אלא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו תענית הוא מבואר הא בה"ש שרי ומה דדחק למוקים מה דמוכח דשאר תעניות חוץ מט' באב שרי בה"ש דידהו הוא מטעם עיולי יומא ע"כ רצה ליתן טעם למה דמשמע מזה דבעיולי יומא אף אין מנהג להחמיר ונקיט התירוץ מן ההבדל שבין עיולא יומא לאפוקי יומא אבל ודאי מעיקרא דדינא אף באפוקי יומא אין צריך להחמיר בדרבנן כדמוכח מרשב"א ור"ן הנ"ל ואפשר לידחק נמי דהסמ"ק איירי בתירוץ זה להיכי דקיבל עליו התענית בנדר גמור ועיין סי' תק"ע דהוי נמי ענין דאורייתא ודו"ק ואולם מדבאמת אנן אין בקיאין בגוף בה"ש יש תמיד להחמיר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף