בינת אדם/בית הנשים/ב
|
< הקודם · הבא > |
[ב] ע"ש ביבמות דף ס"ג טעם לזה למדתי מן הלבוש ובזה ניחא לי דהא מוכח שם דמשום מצות עונה אסור בסמוך לוסתה מדאמר ריב"ל חייב לפקדה דכתיב וידעת כו' ופריך מהתם נפקא ואל אישך כו' מלמד כו' וקשה ומה בכך שהיא משתוקקת לבעלה והא בכל עונה היא משתוקקת לבעלה וכי נימא דבכל עונה מותר סמוך לוסתה א"כ בטיילין ליכא אזהרה זו דוהזרתם כו' אלא ע"כ דבאמת ס"ד דגמרא דטעמא דריב"ל הוא משום דכיון דמשתוקקת אזי חייב בעונה כדאמר רבא בפסחים פרק אלו דברים חייב אדם לשמח את אשתו אפי' שלא בזמן עונתה והיינו משום שמתאוה וע"כ א"צ ללמוד מוידעת דכיון דידענו מיאליך תשוקתך שהיא משתוקקת ידענו שהוא חייב לפקדה וע"ז משני דל"צ אלא לסמוך לוסתה דחסור בכל עונה ובזה מותר וע"כ באמת מ"ש וצ"ל דכיון שיוצא לדרך והיא מתאוה הרבה תזנה משא"כ בשאר עונה ואף דמשמע בפסחים שם דמשני מעיקרא דפריך והא איכא שמחת עונה ומשני שלא בשעת עונתה ופריך והא"ר חייב לשמח אשתו אפי' שלא בזמן עונה ומשני סמוך משמע אבל בזמן עונה מותר אפי' בסמוך לוסתה דאל"כ לישני תיכף סמוך לוסתה י"ל דבלא"ה מתרץ שפיר ואמנם נ"ל די"ל עוד טעם לחלק בין יוצא לדרך לשאר עונה דבשאר עונה אף עפ"י שמתאוה מ"מ כמו שהוא מוזהר לפרוש סמוך לוסתה גם היא מוזהרת ואם כן אין עליו כלל החוב של עונה (ובזה ניחא נמי מש"כ המ"א בסי' תקע"ד דבשני רעבון אסור לשמש אפי' בליל טבילה דאע"ג דהיא ליל עונה מ"מ כיון שגם היא אסורה כמו הוא ולכן אין כאן עונה כלל) משא"כ ביוצא לדרך שהוא מחוייב לקיים העונה שהוא משועבד לה ורוצה לצאת לדבר הרשות ומה איכפת לה שהוא רוצה לצאת לדרך ואם כן במה נפטור מחיובה ולכן התירו חכמים כיון שהמניעה ממנו ולפ"ז בין לטעם הלבוש ובין לטעמא דידי אסור לבעול סמוך לוסתה אפי' בליל טבילה או כשבא מן הדרך דבודאי כמו שהאיש משתוקק לאשתו כדדרשינן ונגע וכו' באהליך ואמרו חז"ל שלא תבא מן הדרך כו' כן היא משתוקקת לבעלה כ"ז לא מהני דמטעם השתוקקת לא התירן דאין כאן אלא מצות עונה אפי' אם וסתות אינו אלא מדרבנן (וכן מוכח להדיא בנדה דף ט"ו ע"א מקו' תוס' ד"ה אפי' הגיע) אלא הטעם הוא או משום שמא תזנה כיון שאינו בעיר או שהמניעה אינו ממנו ואז גם היא חייבת ואסורה ואין כאן עליו מצוה כלל ועיין בס"ט שאוסר ג"כ) ואם אפשר להמתין עד למחר דממ"נ אם תראה תהיה נדה ואם לא תראה הואיל ועבר עונת הוסת מותר לכ"ע ימתין כיון די"א דאסור לבעול וי"א דאם אדם רוצה לילך לדרך ואשתו נדה ותטבול תוך עונה א' צריך להמתין וכ"ז כשהולך לדבר רשות אבל אם הולך לדבר מצוה א"נ להמתין שלא יתבטל מן המצוה. ונ"ל דאם אירע ליל טבילה והוא סמוך לוסתה אסור לכ"ע וכ"פ בס"ט וכו"פ בססי' קפ"ז וסברות המתירין הוא כצחוק בעיניהם דא"כ בליל שבת שהוא ליל עונה יהיה מותר א"ו דליתא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |