ביאור הגר"א/יורה דעה/שפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png שפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אבל כו'. פ"א דתענית ומ"ק י"ז ב' ט"ו א':

(ב) כל כו' ואחר כו' והעולם כו'. עתוס' כ"ג א' ד"ה כל כו' וביבמות מ"ג א' ד"ה שמותר כו':

(ג) אפילו במים כו'. עתוס' י"ז ב' ד"ה זאת. א"נ כו' וכ"ה בגמרא שם במים ולא כו':

(ד) וכשם כו'. עבא"ח סי' תקנ"א:

(ליקוט) וכשם שאסור לכבס כו'. תוס' כ"ד ב' ד"ה ברכת ועיי"ל ס"ז אחר ז' מותר כו' וזהו ראיה לדברי ר"י שם בתוס':

(ה) ונוהגין שאדם כו'. תוס' סד"ה הנ"ל (ע"כ):

(ו) ואצ"ל כו' וגם כו'. עבא"ח שם:

(ז) וכן מטפחת כו' וכן כל כו' אא"כ כו'. בתוספתא (פ"ב) דמ"ק כל אלו שאמרו מותר לגלח במועד מותרים לגלח בימי אבלן כל אלו שאמרו מותר לכבס כו' וכשם דההיא לגלח דוקא בשתכפוהו כמ"ש י"ז ב' ה"ה בלכבס דכחדא מיתניא ועמ"ש בא"ח סי' תקל"א בליקוטים.

(ליקוט) וכן מטפחות כו' וכן כל כו' אא"כ כו'. עתוס' כ"ג א' סד"ה כל (ע"כ):

(ח) מותר כו'. כנ"ל ס"ס שפ"ד:

(ט) אסור כו'. מדפליגי בגיהוץ שם כ"ג א' מכלל דבכיבוס לכ"ע אסור:

(י) אסור כו'. עבא"ח סי' תקנ"א:

(יא) ואם היתה כו'. ע"ל סי' ש"פ:

(יב) כל ל' כו'. כרבא כ"ג א':

(ליקוט) סעיף ה' וסעיף ז' כל כו' אחר ז' כו'. א"ר פ"ז ל' יום לגיהוץ כיצד כו' מותר להוליך כו' (ע"כ):

(ליקוט) כל כו'. הנה הראב"ד פי' דגם חדשים דוקא ביוצאין מן המכבש דאשניהם קאי וערא"ש שם ס"ק אבל הרמב"ן חלק עליו דא"כ הל"ל והוא שיוצאין כו' ומדקאמר ישנים יוצאין כו' משמע דקאי ישנים וזה שלא הזכירו בדברי רבי וראב"ש יוצאין מתחת המכבש דלדידהו דוקא בחדשין (ע"כ):

(יג) (ליקוט) והוא כו' עתוס' כ"ג א' ד"ה רבא כו' ופ' כו' (ע"כ):

(יד) ואפילו הוא כו' גיהווץ י"א כו' יש מי שאומר כו'. עיין כל זה בא"ח סי' תקנ"א מש"ש:

(ליקוט) ואפילו הוא כו'. דמ"ש (תענית כ"ט ב') כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ בישנים אמרו שאין הזיעה והטינוף יוצא מהם לגמרי משא"כ כאן בחדשים ובירושלמי (פ"ג דמ"ק) איזהו גיהוץ כלי צמר חדשים וכלי פשתן מגוהצים לבנים למדנו שאף כלי פשתן יש בהם משום גיהוץ וכן אמרינן בפרק ע"פ (ק"ט א') בכלי פשתן המגוהצין ומיהו אנן קי"ל כגמרא דידן דאף כלי צמר דוקא לבנים:

(טו) ועל אביו כו'. שאע"ג דבירושלמי (סוף מ"ק) אמרינן יב"ח סמכינן אמ"ש בא"ר (פ"ט) עד שיגיע הרגל ויגערו כו' וכמ"ש בגמ' (כ"ב ב') בתספורת וחד דינא להו אלא דבגיהוץ בלא רגל אין חבריו מכירים שיגערו בו משא"כ בתספורת. תה"א דלא כהרמב"ם שפסק כסתמא דגמ' דבגיהוץ לא חלקו כלום ופסק דאפילו על אביו ואמו עד שלשים ע"ש (ע"כ):

(טז) אחר ז' כו'. מ"ש והביאו הרא"ש סי' ק':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון