ביאור הגר"א/יורה דעה/קעה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אפילו אם כו'. כמש"ש ס' ב' במתני' עמדו כו' וערש"י שם ד"ה א"ל כו':
(ב) ואפילו כו'. כמש"ש ס"ב וכי אין לו כו':
(ג) וי"א כו'. כפי' תוס' ס"ג ב' ד"ה ופוסקין כו' וכרבא קי"ל דהוא בתרא אבל סברא ראשונה ס"ל כפירש"י שם ורשב"א פי' דמש"ש אמרינן מ"ל דמיהן כו' ופוסקין כו' דה"פ כמו אם יש לו מעות פוסקין על שער שבשוק ה"נ אם מביא פירות אחרים פוסקין ג"כ כמו שיכול לפסוק בדמיהן וז"ש מ"ל דמיהן מ"ל הן ולפ"ז לא שייכי הא דרבא להא דר' יוחנן ול"פ עליה כלל:
(ד) (ליקוט) היו כו'. כגי' שלנו בגמ' אבל רש"י שם כתב ה"ג בתוספתא כו' אין פוסקין על החדשות כו' אבל לגי' שלנו אין פוסקין כלל בין לחדש בין לישן כיון שאינו שער קבוע. מ"מ (ע"כ):
(ליקוט) היו כו'. כגי' שלנו וגי' רי"ף וש"פ ומשמע אפי' ליתן לו אח"ז הרשות מד' דלא כרש"י שלפ"ד מותר בכה"ג. מ"מ וסה"ת וש"פ. ב"י (ע"כ):
(ה) (ליקוט) אע"פ כו'. סתם כדעת רש"י במתני' ד"ה פוסק עמו באיזה כו' והרא"ש שם ותוס' ס"ג ב' ד"ה מהו דתימא כ' דוקא כשער לקוטות (ע"כ):
(ו) וצריך שינכה כו'. למד ממה שקדם:
(ז) הפוסק כו'. שם ס"ג א' וש"מ איתיה לדר"י כו':
(ח) אבל כו' ויש כו'. עתוס' שם ד"ה דאר"י כו' ורא"ש יישב דברי רשב"ם והסכים עמו ודבריו דחוקים ובב"ק שם כתב כר"ת:
(ט) ויכול לפסוק כו'. כמש"ש ס"ב ב' וכי אין לו יין כו':
(י) ודוקא כו'. ערש"י ס"ג א' ד"ה מאי לקח כו' אבל כל הגאונים כ' ומאי לקח כו' וגרסי אמר רבא בבא לחוב בדמיהן עסקינן וכדתני ר"א כו' ופי' הרשב"א דגם יין אין אסור בשאין לו אא"כ בא בתחלה בהלואה כמש"ש הרי שהיה נושה כו' ואף משום יין דוקא בנושה דלא כרש"י וז"ש ומאי לקח כו' ואמר בבא לחוב כו' אפילו בא בתחלה באיסרו אם דמי החטין זקפן עליו במלוה ואח"כ שם בהן יין אסור ג"כ באין לו. וצ"ל לפי' הרשב"א מ"ש בבא לחוב כו' וכדתני כו' ר"ל או כדתני כו' והם שני אוקימתות ועל אוקימתא שניה פריך ומאי כו' וענ"י שם:
(יא) (ליקוט) ואם היה שליח כו'. כפירש"י שם אבל רי"ף ור"ח והגאונים פירשו שם בענין אחר וז"ל במלחמות שם וכן פיר"ח דהאי גברא יהיב זוזי לחמוה או לאינש אחרינא למזבן נדוניא לביה חמוה וזל ורצה הנותן לחזור והשליח אומר שלא יחזור בו ודן ר"פ שא"י לחזור עד שיקבל מי שפרע ופריך ותיפוק ליה כו' דא"י לחזור כלל דכל מה שעשה שליח יקבל עליו החתן בע"כ ול"ל לתקוני שדרתיך כו' שאין לו להתנות תנאים מדעתו ול"ד לההוא דזבין שלא באחריות (ב"ב קס"ט ב') דפושע הוא וכ"כ הרשב"א בשיטת הגאונים אבל הר"נ כתב דבשעה שקנה השליח עדיין לא זל ואח"כ זל ולא רצה החתן לקבל בשעת הנישואין אלא כשער של עכשיו ופריך ותיפוק כו' והלא משעה שלקחה קנאה דשלוחו של אדם כמותו כו' ולפ"ז אפשר שבעיקר דינא ל"פ על רש"י (ע"כ):
(יב) מקח כו'. עבח"מ סי' ר"ח וע"ל סי' רכ"ח (ע"ש בס"ק ק"א) ומש"ש:
(יג) (ליקוט) והוא כו'. וכ"כ ברא"ש שם בשם הגאון שנתקיים המקח בקנין וכ"כ בש"פ משם הגאון (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |