ביאור הגר"א/חושן משפט/קג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כששמין. ב"ק ז' ב' כל מילי כו' לבר מארעא כו' דלקפוץ כו' ש"מ שמטלט' מוכרין בכ"מ שירצה כנ"ל וכן בקרקע כנ"ל דלקפוץ וע"ל סק"א ס"ט:

(ב) ואם אין. כנ"ל דאי ה"ל זוזי כו':

(ג) ואח"כ. ב"מ ל"ה ב' מאימת כו' וש"מ ג"כ שהכרזה אחר השומא דאל"כ אמאי אכיל מאן שם לך:

(ד) כפי כו' ואם. כנ"ל סצ"ח:

(ה) (ליקוט) ואם רצה המלוה כו'. דלא כרש"י בב"מ ל"ה ב' בד"ה מכי. ואם בא כו' (ע"כ):

(ו) הוא קודם. ירושלמי דכתובות ואע"ג דלא קיי"ל כירו' בהא דלא מצריך הכרזה ועבסה"ת ש"ג ח"ב ובה"ג והטעם דמניה שומא הדרא משא"כ בלוקח דאדעתא דארעא כמ"ש בב"מ ל"ה א':

(ז) ואם לא. ז"ש שם ט"ז ב' שטרי חלטתא:

(ח) ויש חולקין. דס"ל שום היתומים ל"ד ועתוס' שם:

(ט) ויכולין. סנה' י"ד ב':

(י) ב"ד. סה"ת ב' רי"ף ש"ג ח"ג וכ' דדוקא יתומים שהן ברשות ב"ד אמרו שפחתו כו' אבל בלוקח הוי כשאר שלוחים וע"ש וראיה דאמרי' בכתובות ק' א' שליח כאלמנה וע"ש בתוס' ד"ה שליח וקשה כו' ולפ"ז מתורץ קושיתם דדוקא ביתומים אבל בשאר אפי' דיינים בכ"ש:

(יא) אבל אם. כ"כ מ"מ וע"ל סי' ק"ט ס"ג וי"א דכיון כו' וראיה לדברי' מדאמרינן ואלו הן דברי' שאין ואי ביתומים דוקא הא לא גבינן מיתומים אלו הדברים ולפי המ"מ כאן ניחא:

(יב) ואם אין. כנ"ל מהו מחזיר לו מעות כו':

(יג) וכופין את המלוה. דאמרי' בגטין ל"ו א' השאילו מקום כו' כותבין עליו פרוזבול. כלומר שאף הוא ראוי לגבות ממנו חובו וע"כ שישכירנו לאחרים או למשכן לו. ת' רשב"א שם:

(יד) ואין מרחמים כו'. כמ"ש בב"ק פ"ח א' ואמאי תזבין לכתובתה בטובת הנאה כו' אלמא דכייפינן לה למכור בדבר מועט:

(טו) אם היה הדבר כו'. ב"ב שם ק"ד א' ליפות כחו של מוכר אמרינן ליפות כו' והכי קי"ל במסקנא רק בהוקר והוזל וכ"ש בלוה:

(טז) אם היה טורף. כ"כ הרי"ף בפ"ק דב"מ ט"ו והביא ראיה מדאמרי' בפ"ק דב"ב זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין כו':

(יז) קרקע שעשו כו'. כתובות צ"ח א' לעולם דאכרוז ודאמר' לה מאן שם ליך וע"ש תוס' ד"ה דאמרי כו' עד ותימא ושם בגמ' כי האי כו' אייקר כו' משמע דה"ה באלמנה:

(יח) אם ירד כו'. אפי' כו'. וי"א שאם. כ"כ בע"ה בשם ר"ח מדאמרי' בפ"ב דפסחים אתמר ב"ח אביי כו' כ"פ דאקדיש מלוה וזבין מלוה כו' מ' דמכאן ולהבא אף רבא מודה ואוקים הר"ח לפלוגתייהו במשכנתא בידא דב"ח דאל"כ לה האיך קני בע"ח דא"כ למה הצריכו שומא והכרזה הרי כל בע"ח שם ומוכר לעצמו וז"ש וי"א שאם כו' לפרוע והיא משכונא כו' כצ"ל וסברא ראשונה היא דעת הרמב"ן דהא טעמא דרבא משום דיכול לסלקו והלוה לעולם יכול לסלקו עד שמחליטין ב"ד לו דאז רק משום הטוב והישר ומ"ש שם השתא ר"ל השתא כשב"ד מגבין לו ועבסה"ת שמ"ג ח"ב וז"ש אפי' היתה כו' כיון כו' דאפי' אפותיקי מפורש הלוה עצמו יכול לסלקו ולא אמרו בב"ק וב"מ אלא בלוקח דאל"כ לוקים רבא למתני' דפסחים שם באפותיקי מפורש דאזדא טעמיה:

(יט) מקום שנהגו. ע"ל סי' ס"א ס"ו:

(כ) אם נהגו. ע"ל סי' ע"א סי"ד:

(כא) אבל שומא. עסי' קע"ה סכ"ג:

(כב) בין במשועבדים. כתובות צ"א ב':

(כג) או של יורשיהם. מדאמרי' ב"מ שם בעל לוקח הוי כו' ש"מ דיורש מדרינן ליה וכמ"ש רש"י ותוס' שם ד"ה לוקח:

(כד) וי"א דלוקח. דמוקים להא דכתובות בדלא אכרוז כשטרף אפדנא ראשונה דהא לרמי ב"ח אף כשבא לטרוף אין הלוקח יכול לסלקו ע"ש וראיה ממ"ש בב"מ שם בעל בנכסי אשתו כו' ועבה"ג סק"א ב' ולקמן ס"ק נ':

(כה) ואם המלוה. כמו במוציא על נכסי אשתו. שם פ' א' אין לו אלא הוצאה כו' וכמו הכיר בה שאינו שלו שם ט"ו ב':

(כו) ואם השביח. שם וכדין מצרן בסי' קע"ה ס"ו:

(כז) ואם השביח מאליו כו' ואם הוזל. שם ב"מ ק"ח א' אייקר או זל כו' וכן בכיפי למאי דס"ד משום דשומא הדר:

(כח) וי"א. דל"ד למצרן דשם כשלוחו כמ"ש לתקוני שדרתיך וכן לענין זבנה כו' כמ"ש בנ"י כאן ובש"ע סי' קע"ה בהג"ה:

(כט) ואם קנו. כמו במצרן שם ק"ח נ"י שם בפ"ג:

(ל) הגבה. שם אגביה כפרש"י שם:

(לא) שאם שמוה. דאין זה טוב וישר דליפסיד וכמ"ש שם ק"ח זבן במאתן ושויא מאה:

(לב) או אם שמוה. דמ"ט הדר משום דלא עדיפת מגברא כו':

(לג) או ששמוה. כ"פ הרמב"ם אגביה איהו כו':

(לד) וי"א. וז"ש לוקח הוי ולא מהדר. דמפרש אורתא שכ' לא' מיורשים בחייו. והרמב"ם סבר כמ"ש בתוס' שם ד"ה לוקח כנ"ל:

(לה) אא"כ. כמ"ש בקדושין מ"ב ב' האחין שחלקו כו':

(לו) וי"א דוקא. כמ"ש שם דאריב"ח כו' ומתה כו':

(לז) והדרא. ר"ל אפי' בע"כ של לוה כמש"ל ואם ירצה כו' וכמ"ש בגמ':

(לח) אפי'. דלא הדרא דר"ן סברא דלא הדרא שומא ואעפ"כ בכה"ג הדרא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון