ביאור הגר"א/אורח חיים/תרכו

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תרכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א י"א שאם כו'. תוס' שם והוכיחו ממ"ש שם ד' א' היתה גבוה מעשרים כו' אלמא דאין סכך שגבוה מעשרים פוסלתו הואיל והוצין צילתה מרובה מחמתה וכן שם ט"ו המקרה סוכתו בשפודין כו' אם יש כו'. ואע"ג דשם חבטה לא מהני כיון שניכרין כ"א בפ"ע. ומ ש שאם האילן כו' בכל ענין כו' כ"מ בתוס' שם שאמרו שם והא דלא משני כגון כו' וכ"מ מהגמ' שם דקאמר כאילו עשאה בתוך הבית וכן מדקא' שם ולא בסוכה שתחת סוכה ולא כו' ובסוכה שתחת סוכה כ"ש דמיפסלא אם העליונה ותחתונה צילתה מרובה מחמתה כמש"ש ועוד דמשני בשחבטן וסכך כשר רבה עליו ואם איתא אפילו בשהאילן צילתה מרובה כשר כיון שהסכך כשר רבה ע"כ צילתה מרובה מחמתה:

בענין כו'. תוס' שם ושם ט"ו ב' ד"ה והא:

וי"א כו'. שכל מה שתחת האילן כמאן דליתא דמיא ומה שהביאו תוס' ראיה מהוצין לאו ראיה היא כמ"ש ר"ת בתוס' הנ"ל דסכך למעלה מעשרים לאו סכך פסול הוא וראיה ממ"ש בריש עירובין מקצת סכך למעלה מעשרים כו' אע"ג דאי שקלת הוי חמתה מרובה מצילתה ומה שהביאו ראיה ממ"ש המקרה כו' לא מיבעיא לפי' תוס' שפי' שם והא א"א לצמצם ותירץ במעדיף שע"י כן האויר ממולא שבלא סכך פסול איכא שיעור וז"ש כאן אבל אם הענפים כנגד כו' וכן תי' בגמרא שם אם היו נתונים שתי כו' וז"ש כאן או שהסכך הרבה כו' שהוא כמו שם שהסכך הוא על כל הסוכה והוא הרבה כו'. אלא אפי' לפירש"י שם כבר כ' המרדכי דאם הניח סכך כשר על הפסול מקרי עירוב וז"ש כאן וכן אם הניח כו'. ודברי תוס' צ"ע ששם ד"ה והא אפשר הקשו על רש"י ומיהו קשה כו' ופי' פירוש אחר כגי' ר"ח ור"ת וכאן הביאו ראיה מפי' רש"י שם ולפי' כאן לא קשה על רש"י שם וצ"ל דשם הוא אחר שכתב כאן פי' ר"ת דלמעלה מעשרים לא מקרי סכך פסול וא"כ יש לפרש כאן כראבי"ה:

בין שהאילן כו'. ר"ל שלא כדברי הרז"ה שכ' דוקא שהאילן קדם וכיון שנתן מקצת הסכך ועדיין חמתה מרובה מצילתה ואם האילן נעשה צילתה מרובה מחמתה נפסלה ואע"ג שריבה אח"כ אינו מועיל שהפסול עשה צל ומה שריבה כמאן דליתא דמיא ובכה"ג איירי הגמרא אבל אם הסוכה קדמה מודה לתוס' וכתב הרשב"א שאין נראה דבריו דהא הגמ' סתמא קתני וראיה מדפריך גמ' והא קמצטרף ואוקים בשחבטן ולא קמשני בכה"ג ואף שהתוס' שם הרגישו ותירצו דא"כ מאי למימרא לאו סברא פשוטה היא לאלו הפוסקים וכ"ש לדברי רז"ה שהיה יכול לתרץ נגזור דילמא קדם האילן לסכך כמו שתירץ עכשיו ניגזור כו'. וכ"ש בשהאילן צילתה מרובה מחמתה דפסול בכל ענין אף אם הסוכה קדמה דלא כר"ת שמכשיר אף בכה"ג ולכן פי' שם י' א' פירס עליה סדין מפני החמה כו' שמייבשת הככך כו' וע' תוס' שם ודייק ג"כ מדאמרינן שם י"א א' הדלה עליה כו' וסיכך ע"ג כו' משמע דוקא שמתחילה הדלה דאי לא לתני להיפוך והקשה עליו הרשב"א הא שם מיירי בשאין הסכך כשר צלתה מרובה מחמתה לבדו ואין הסכך כשר רבה על הפסול מדקתני סיפא ואם היה הסיכוך הרבה כו' וקושייתו איני מבין. אבל אין ראיה לפי' ר"ת דהא ע"כ מתני' דשם מיירי בשאין המחובר צילתה מרובה מחמתה דאל"כ היאך אמר ואם היה הסיכוך הרבה הא לא מהני בכה"ג מדאמר רבא ל"ש אלא כו' ואוקימנא שם בשחבטן אבל לפי' תוס' הנ"ל וכמ"ש הרז"ה היה ראיה משם אלא דר"ת לא נחית לחלק בהכי בין שהאילן צילתו מרובה או חמתו מרובה דס"ל בעיקר דינא כראבי"ה כל שמצטרף סכך פסול הוי כאילן צילתו מרובה וכיון דשם קתני הדלה כו' דוקא קודם ה"ה באילן שצילתה (מרובה) ושם בדינא דרבא ס"ל כפי' ראבי"ה דשם האילן קודם כמ"ש העושה סוכתו כו' אבל הרז"ה חלק עליו בזה כיון שהאילן צילתו מרובה ומתני' דהדלה כו' מפרש הרשב"א הדלה כו' ר"ל על הסכך וסיכך על גביו ר"ל או סיכך ע"ג ותרתי קתני וער"ן כ"ז וז"ש כאן ובכ"ז לא שני לן בין כו' וההיא דפירש עליה סדין פי' כפירש"י שם ומ"ש בתשובת הרשב"א סי' ק"ו והביא ראיה מהדלה כו' כבר דחה כנ"ל וכן ההיא דמנימין דחה כמ"ש לקמן:

מיהו אם כו'. גמרא שם ודברי מ"א כאן ס"ק ד' צע"ג:

ב

ס"ב אכל מותר כו'. שם י' פירס עליה סדין כו' ל"ש אלא כו' וכ' דוקא דלנוי ה"ל טפלים ובטלי גבה אבל לצורך הבגד לא וכ' וההיא דמנימין שם דודאי אף ברטיבא אסור אלא דרב אשי שרי שלא בשעת אכילה ושינה ואמר דלישקלה כי יבשה שלא יאמרו דשביק לה אף בשעת שמשתמשין בה באכילה ושינה אבל כי רטיבא ל"ל הכי שאין דרך להשתמש שם מחמת שמנטף מן הבגד אלמא מהני סילוק ואף שכתב הרשב"א שם שי"ח עליהם וס"ל דכל שלא לצורך הסוכה כשר ואמר לנאותה לרבותא דאע"ג שהוא צורך הסוכה והירושלמי מסייע להן דאמר אבל שלא מפני הנשר כשרה אבל הרשב"א שם הסכים למעשה כסברא ראשונה וכ"מ בגמ' דקאמר פשיטא מפני כו' מ"ד ול"ק דמפני הנשר ממעט לצורך הבגד דכשר אע"ג שדחה שם יאמר דא"נ למעוטא דוחק הוא ואף לסברא האחרונה יש להוכיח קצת ממ"ש לכי יבשה והא צריך ליטול קודם לכן דאחר כך אף אם יטול יאמרו מ"מ ואין מועיל מה שנטל וכן לסברתו של מנימין שאף ברטיבא יאמרו מה מהני נטילתה:

ג

ס"ג העושה כו'. רש"י וכ' הטור אף לדעת ראבי"ה כיון שאפי' ינטל נגד הפסול נשאר כשיעור כנ"ל בס' שקדם:

וכן כו' ואין בזה כו'. ע"ל סי' תקי"ט בט"ז ס"ק ג' וכ"מ ממתני' שאמר מסלקין כו':

ולא כו'. כנ"ל:

רק שיזהר כו'. שם ולא בסוכה שתחת הבית ועמ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.