בבלי/ברכות/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על הדף


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
בית מאיר
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
בית נתן
אברהם את עיניו
שפת אמת
בן יהוידע

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דילמא ביאת אורו הוא[1] ומאי וטהר טהר גברא אמר רבה בר רב שילא א"כ לימא קרא ויטהר מאי וטהר טהר יומא[2] כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא[3]. במערבא הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו ובעו לה מיבעיא האי ובא השמש ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא או דילמא[4] ביאת אורו הוא ומאי וטהר טהר גברא[5] [6]והדר פשטו לה מברייתא מדקתני בברייתא סימן לדבר צאת הכוכבים[7] שמע מינה ביאת שמשו הוא ומאי וטהר טהר יומא: אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד[8] שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו[9]. סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. לא עני וכהן חד שיעורא הוא[10]. ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות ק"ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי ר"מ וחכמים אומרים משעה שהכהנים זכאין[11] לאכול בתרומתן סימן לדבר צאת הכוכבים. ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה מאי ואומר וכי תימא מכי ערבא שמשא ליליא הוא ואינהו דמחשכי ומקדמי[12] ת"ש והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא חכמים היינו רבי מאיר[13] אלא שמע מינה עני שעורא לחוד וכהן שעורא לחוד לא[14] עני וכהן חד שעורא הוא ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. ועני וכהן חד שעורא הוא ורמינהו מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין משעה שקדש היום בערבי שבתות דברי ר' אליעזר רבי יהושע אומר משעה שהכהנים מטוהרים[15] לאכול בתרומתן רבי מאיר אומר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן אמר לו ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים ר' חנינא[16] אומר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא אומר משעה שרוב בני[17] אדם נכנסין להסב[18]. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא ר' חנינא היינו ר' יהושע אלא לאו שמע מינה שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד שמע מינה. הי מנייהו מאוחר מסתברא דעני מאוחר דאי אמרת דעני מוקדם[19] ר' חנינא היינו ר' אליעזר[20] אלא לאו שמע מינה דעני מאוחר שמע מינה: אמר מר אמר ליה[21] רבי יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי מאיר ורבי מאיר הכי קאמר ליה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא אנא אבין השמשות דרבי יוסי קא אמינא דאמר רבי יוסי בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו[22]


שולי הגליון


  1. כן נוסח רש"י והמקורות האשכנזיים [וכן בכ"י בית נתן], אבל בפרובנס (בעל המאור: "הכי גרסינן" וכן מבואר במאירי ע"ש ובספר ההשלמה, וכן מפורש בראב"ד בספר כתוב שם הנד"מ: "וכן היא גירסת קדמונינו" ע"ש), וקטלוניה (ריטב"א: "הכי גרסינן" ואת הגירסה השניה כתב בשם רש"י בלבד, וכעי"ז ברשב"א), ושאר ארצות (כ"ה בכמה קטעי הגניזה המזרחיים, וכן העתיק הערוך האיטלקי בערך אר בפשיטות), היתה הנוסחא להיפך: "וממאי דהאי ובא השמש ביאת אורו והאי וטהר טהר יומא, דילמא ביאת שמשו הוא, ומאי וטהר טהר גברא" (ואמנם גם בכת"י פריז 671 הביזנטי נמצא הנוסח כמו כתבי היד האשכנזים, וצ"ל שהוא הועתק מכתב יד שמאן דהו הגיה כאן נוסחו ע"פ פירוש רש"י ודוק, וכן צ"ל על כתב יד אוקספורד 366 [בית נתן] הפרובנסאלי, שהרי כאמור לעיל בראשונים מפרובנס מבאר שבספריהם לא גרסו כרש"י) (רינת אהרן, עיי"ש שכ"ג הגאונים). וכן להלן בקטעי גניזה להיפך.
    אמנם מזה שנוסח הדפוס וכתה"י השלמים שבידינו אינם גורסים כן, נראה שאין לתלות הנוסח שלפנינו בהשפעה מהגהתו של רש"י, דאם כן היה לנוסח זה להופיע עכ"פ על הגליון או בעירוב נוסח האחר, וגם הראשונים מזכירים נוסח זה כנוסח הגאונים אבל לא כנוסח הספרים. ובאמת כת"י קטע הגניזה, בו מופיע נוסח הגאונים, מייצג ענף נוסח לעצמו כדמוכח בכמה מקומות שנו"ס בין כת"י זה לשאר כתה"י השייכים לענפים האחרים.
  2. בכ"י פאריז לכתוב קרא וכבוא השמש וטהר מאי וטהר כדאמרי כו', וט"ס (דק"ס).
  3. בב' קטעי גניזה ליתא תיבת "יומא", ועי' רש"י שפירש ד"אדכי" קאי על השמש.
  4. בכי"מ ממאי דהאי ובא השמש כו' ודלמא ביאת אורו, ובגליון כלפנינו. ויפה הגיהו בגליון דגי' מוטעת היא דבמערבא לא קשו להו על הברייתא ממאי דהאי ובא השמש כו' דא"כ לא פשטו מידי אלא דלא ידעו מהברייתא ואיסתפקא להו פשטיה דקרא היכי (דק"ס). אבל גי' זו נמצא גם בכ"י פריס וכמה קטעי גניזה, ודו"ק שלפי' התוס' ודעימיה לא שייך קושיית הדק"ס.
  5. בב' קטעי גניזה במערבא בעו לה מבעא ממאי דהאי ובא השמש וכו' (ותיבות "הא דרבה בר רב שילא לא שמיע להו" ליתא) ומאי וטהר טהר גברא ותפשוט להו מברייתא דרבה בר שילא לא שמיע להו ופשטו לה וכו'. ונ' שכ"ג רש"י, ור"ל דבני מערבא לא שמעו ברייתא דלעיל כלל (וזה כוונת הגמ' "ברייתא דרבה בר שילא") ולכן מבעי להו ופשטו לה מברייתא אחרת.
  6. והדר פשטי (הגהות הב"ח).
  7. בכי"מ עד צאת הכוכבים, וכן בסמוך. וט"ס ונפל הטעות מהמקרא דנחמיה שהביא בסמוך מעלות השחר עד צה"כ (דק"ס).
  8. בכי"מ משעה ש(ה)עני נכנס לאכול פתו במלח ועד שעה, וכ"ה "משעה ש(ה)עני" בתוס' ובחי' הרשב"א ובתוס' הרא"ש וכ"ה לשון הגמ' בכל הסוגיא משעה שהכהנים משעה שבני אדם משעה שקדש היום (דק"ס) וכ"ה בכתבי היד.
  9. בתוס' רבינו יהודה הביא גי' ר"ח עד שעה שעומד לישן ע"ש, וכ"ה בכ"י פירנצה (ובקטע גניזה שעומד לישן מתוך הסעודה, ונ' עירוב גירסאות).
  10. בכי"מ מי אמרינן דפליגא אמתני' ["דלמא"] עני וכהן חד שיעורא הוא ועני וכהן חד שיעורא הוא ורמינהי, וגי' ישרה היא וכן דרך הגמ' וכן בסמוך ועני וכהן חד שיעורא הוא ורמינהי. והמדפיסים חשבוהו לכפל והשמיטוהו (דק"ס) וכ"ה ברוב כתה"י לבד מכ"י פריס.
  11. בקטע גניזה א' נכנסין, וכ"ה ברש"י.
  12. בכי"מ וכי תימא מעלות השחר לאו יממא ומכי איערב שמשא לילה הוא ומשום בנין בית המקדש מקדמי ומחשכי, וכ"ה במגילה כ' ב' וכסידרא דקרא אעפ"כ סדר הדפוס נר' עדיף דבמגילה מייתי לה על הא דמעלות השחר יממא וע"ז מקשה ודלמא עדיין לאו יממא הוא וכאן מייתי לה דבצה"כ לילה הוא ומקשה וכ"ת מכי ערבא שמשא כו' אך גם לגירסת הדפוס היה צריך לסיים ומעלות השחר לאו יממא כדאמר תרוייהו מחשבי ומקדמי. והילקוט בנחמיה ד' מביא מהא דברכות מקדמי ומחשכי משמע שהי' גירסתו כגי' הכ"י וכ"ה בשטה מקובצת (דק"ס).
    ומשום בנין בהמ"ק כו', וע"ז אמר הרב הגדול מו"ה שמואל באנדי נ"י ממיינץ כי גירסא משובשת היא דאין בנין בהמ"ק בלילה, ויפה אמר ואף כי זה יכולין לדחות דאולי עשו בדברים שהם חוץ למקדש והזמינו את החמר ואת האבנים שיהו מתחילין במלאכתן משיעלה עמוד השחר אבל בקרא הוא מפורש דעל בנין חומות ירושלם קאי (הערות ותיקונים בס"ס דק"ס).
    אמנם בכל כתה"י הסדר הוא כמו שהוא במגילה וככי"מ, ונ' דנוסח הדפוס הוגה ע"פ רש"י, אבל גם רש"י לא גרס כן אלא הוא ביאר "מחשכי" תחילה שהוא נוגע לסוגיין.
  13. וקא סלקא דעתא בני אדם היינו עניים ואי אמרת עני וכהן חד שיעורא הוא ר"מ היינו רבנן. (ועי' רש"י ד"ה קס"ד וכו' כלומר וכו' תראה שגם גירסת רש"י היתה כמו גי' הכ"י וא"צ להגהות הגר"א רוב בנ"א שאינם עניים עי' בס' מנחת שמואל) (בית נתן). בכי"מ קס"ד דבני אדם בערבי שבתות היינו עניים ואי ס"ד, ובב"נ הגי' וקס"ד בני אדם היינו עניים. וכ"ה בשט"מ וקרוב לזה היה גי' רש"י (דק"ס).
  14. ודלמא לא (בית נתן).
  15. בכי"מ שהכהנים טהורים נכנסין לאכול כו', ובפסקי רי"ד הגי' שהכהנים טהורין לאכול כו' וכתב ע"ז וסתם מתני' ר' יהושע היא ובתורת האדם להרמב"ן שער הסכנה הגי' שהכהנים נכנסין ואולי נתערבבו שתי נוסחאות באחד היה כתוב טהורין ובא' נכנסין והיא היא (דק"ס). וכ"ה "נכנסין" בכ"י פירנצה (והוא אותו לשון דמתני'), וכ"ה "טהורים" בכ"י פריס וקטעי הגניזה וכ"נ בב"נ.
  16. ר' חנניה (בית נתן).
  17. בכי"מ שבני אדם כו', וכן הגי' בחי' הרשב"א (דק"ס).
  18. כ' בתוס' רבינו יהודה (ג. ד"ה תרי תנאי) ועוד לספרים דגרסי בדר' אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות כו' עיי"ש, ובהערה שם ציין שכ"ה בכ"י פ"ל, ע"ש.
  19. בכי"מ א"ר נחמן בר יצחק מסתברא דעני מאוחר דאי ס"ד דעני [בדפו"י עני] מוקדם, וכן מצינו ברנב"י דרגיל למפשט בעיא דגמ' במסתברא כגון לקמן ס"א א' מסתברא דגברא סגי ברישא וכן בב"ב ג' ב' מסתברא דהן וסידן וכן שם בד' קס"ג א' וכה"ג אמר בקדושין ע"א א' (דק"ס).
    וכ' בס' חומת אש, בעל שמן רקח העיר אלשון מסתברא והרי מראיה פושט, עיי"ש מה שיישב. ובכמה ספרים ישנים מצאתי הגירסא פשיטא דעני מאוחר וכו'.
  20. המאירי הביא יש גורסים ר"ח היינו רבי מאיר עיי"ש טעמם. ועי' תוס' חכמי אנגליה ודוק (חומת אש).
  21. בכי"מ אמר לו, וכן לעיל. וכ"ה נכון דלשון ברייתא הוא וכ"ה בשט"מ (דק"ס) וכ"ה בכל כתבי היד.
  22. בכי"מ וזה יוצא במאי קמפלגי בבין השמשות קמפלגי ר' יהודה סבר בהש"מ טובא הוי הלכך מבעוד יום טובלין ור"מ סבר לה כר' יוסי דאמר בהש"מ כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו, ונראה כפול ומיותר ואולי פירוש היה ונתערבב בספר אבל מצאתי לגי' זו גם בערוך ערך בין ובפסקי רי"ד (דק"ס). בכ"י פאריז במקום שפיר קא"ל ר"י לר"מ כו' אבין השמשות דר"י קא אמינא הגי' במאי קמפלגי בבין השמשות קא מפלגי ר' יהודה סבר בהש"מ טובא הוי הלכך מבעוד יום טובלין ור"מ סבר לה כר' יוסי. ופשוט הוא דהכ"י מינכען מעורב משתי הנוסחאות (דק"ס בהשלמות).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף