באר יצחק/יורה דעה/ב
|
< הקודם · הבא > |
עוד להרב הנ"ל
ומה שהקשה כת"ר על הר"ש (נגעים פ' י"ד מ"ה) בד"ה ונמצאת טריפה כו' דטריפות ממעט מדתנא דבי ר' ישמעאל מה מכשיר ומכפר הנאמר בפנים עשה מכשיר כמכפר אף מכשיר ומכפר הנאמר בחוץ עשה מכשיר כמכפר ציפורי מצורע כעגלה ערופה כו' ומההיא דרשה לא שייך למעוטי מחוסר אבר, דא"כ אף כל מומין נמי וקיי"ל דאין מומין פוסלין אף בחטאת ועולת העוף עכ"ל, והקשה כת"ר דהא פי' הר"ש הוא דמכפר בחוץ הוי עג"ע והא בעג"ע אין מומין פוסלין כמבואר בסוטה (דף מ"ו) וכ"כ הר"ש בפרה (פ"א מ"א), איך כתב אפי' כל מומין נמי, והיא קושיא חמורה, ומחומר הקושיא נלע"ד בזה כן דהא בכריתות (דף כ"ה) מבואר ברש"י דמכפר בחוץ הוי שעיר המשתלח ועג"ע וברש"י חולין (דף ק"מ) מבואר ג"כ דשעיר המשתלח היינו מכפר, אלמא דגם שעיר המשתלח הוי בשם מכפר בחוץ, א"כ קשה על הר"ש שמפרש דמכפר היינו עג"ע למה לא פי' דקאי על שעיר ג"כ אך י"ל בזה לפמש"כ המל"מ (ה' עבודת יוה"כ) פ"ה הי"ח דמהך דרשה דילפינן דטריפה פסול בשעיר המשתלח משום דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם, לא שייך אלא בנטרף קודם הגרלה ולא בנטרף אחר הגרלה, אבל בהומם השעיר אף אחר הגרלה ילפינן ביומא (דף ס"ג) מפסוק דואשה לא תתנו מהם בו' ולה' לרבות שעיר המשתלח, ואיצטריך זה על אחר הגרלה דאלו בהומם קודם הגרלה ל"ל קרא הא ידעינן זה מהא דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם ע"ש, ולפ"ז י"ל דלכן לא כתב הר"ש דמכפר הוי שעיר משום דיש לדון דמשעיר אין ללמוד לצפרים דהא חזינן דבשעיר גופא לא מיפסיל טריפה אלא קודם הגרלה ולא אחר הגרלה כיון דילפינן בחולין (דף י"א) דטריפה פוסל בשעיר מהא דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם כנ"ל, ולכן איך שייך למילף בצפרים לפסול טריפה כמו בשעיר דהא גם בשעיר גופא לא מיפסל טריפה אלא משום דאין גורל קובע, ולכן בנטרף אחר הגרלה אינו פסול, אלמא דטריפה לא הוי פסול בעצם אלא משום עיכוב הגרלה וכיון דבצפרים לא שייכא הגרלה לכן אין שייך לפסול מהאי בנין אבטריפה בצפרים, ולכן הוצרך הר"ש לפרש מכפר היינו ובעגלה ערופה הא מפסל טריפה מצד עצמה משום דכפרה כתיב בה כקדשים, לכן ילפינן שפיר צפרים מעג"ע, וחיות איצטריך למעוטי מחוסר אבר, אבל באמת גם הר"ש ס"ל דמכפר בחוץ הוי ג"כ שעיר רק דלא רצה למילף מן שעיר דהא בשעיר לא מפסל טרפות אלא קודם הגרלה [ולית לי' הך דרשה דיעמד חי שכתב הרמב"מ ומזה הוכיח המל"מ דגם בנטרף אחר הגרלה פוסל], אבל במומין דמפסל בשעיר אף בהומם אחר הגרלה כמבואר ביומא (דף ס"ג) שפיר יש לנו למילף צפרים ממכפר דהיינו, שעיר דהוי ג"כ בשם מכפר כמש"כ בשם רש"י, א"כ כמו דבשעיר מיפסל מום אף אחר הגרלה והוי זה פסול בעצם כמ"כ יפסול מום בצפרים, ולכן שפיר דקדק הר"ש בלשונו ואמר דמהך דרשא כו' ולא אמר דמעגלה ערופה, דהכוונה מן סדרם הנ"ל דיליף מכשיר ממכפר לתנא דברי ר"י. דהך דרשה נוכל למילף על מחוסר אבר ג"כ וע"ז סיים דא"כ אף מומין נמי נגמור מהך דרשה, וכוונתו משעיר המשתלח דהוי ג"כ בשם מכפר דהתם פסול מום בו, וה"ה מכשיר בחוץ והא קיי"ל דבמקום דאיכא קולא וחמרא אית לן למידן לחומרא, [ואף גבי במה מצינו כמש"כ הקרבן אהרן דגם בבנין אב אית לן למילף לחומרא], ולכן אית לן למילף לחומרא מכשיר ממכפר בחוץ דהיינו שעיר המשתלח אי נימא דהאי בנין אב ניתן לדרוש גם על מחוסר אבר אז אית לן למילף לחומרא אף לפסול מומין כמו בשעיר, ובאמת לא מצינו למילף בהאי בנין אב על מומין ג"כ דהא, בפנים ג"כ אין מומין פוסלים בחטאת העוף והאיך יהא חמור חוץ מבפנים, ולכן כיון דעל מומין ליכא למילף עפ"ז ממילא גם על מחוסר אבר ליכא למילף, א"כ מוכח דהאי דרשא דבנין אב הנ"ל לא ניתן לדרוש אלא על טריפות משום דאי ניליף על מחוסר אבר, א"כ ממילא שייך למילף לחומרא משעיר ע"פ הכלל של קרבן אהרן הנ"ל, ולכך לא שייך למילף ע"פ דרש הנ"ל אלא לפסול טרפות לבד.
והנה הכ"מ (ה' רוצח פ"י ה"ב) הקשה למה השמיט הרמב"ם דינא שכתב הירושלמי בסוטה דמחוסר אבר פסול בעג"ע ע"ש, ולפענ"ד י"ל משום דמש"ס דילן בחולין (ד' ק"מ) מוכח דמחוסר אבר כפר בעג"ע, דלפי מאי דמסיק הש"ס שם דטרפות מתנא דבי ר"י נפקא, א"כ ל"ל למילף התם לפסול מחוסר אבר בצפרים מחיות כו' הא ממילא ידעינן גם זה מהאי בנין אב דמכשיר ממכפר דהיינו עג"ע, וע' בפי' המשניות להרמב"ם (פ"ב דקדושין) שכתב ג"כ דמכפר בחוץ הוי עג"ע ע"ש, אלא ע"כ מוכח בש"ס דילן ס"ל דמחוסר אבר ג"כ אינו פוסל בעג"ע, ולכן איצטריך לכתוב חיות למעוטי מחוסר אבר, ואין להקשות נילף פסול מחוסר אבר בצפרים משעיר דהוי ג"כ בשם המכפר, משום דס"ל כסברת הר"ש הנ"ל דאין שייך למילף משעיר למחוסר אבר, דא"כ נילף גם פסול חום כמו בשעיר דפוסל מום בו, ובאמת הא מצינו בם בפנים דאין מומים פוסלים בחטאת העוף, לכן לא תתכן ילפותא זו משעיר אלא מעגלה ערופה כיון דאין מומין פוסלין בה, ואי נימא דמחוסר אבר פוסל בעג"ע א"כ שפיר תקשה דחיות ל"ל, ובזה לא שייך להקשות אפילו מומין נמי, לכן מוכח מזה דס"ל לש"ס דילן דאף מחוסר אבר אינו פוסל בעג"ע, ומש"כ בפירוש המשניות להרמב"ם הנ"ל, דמכפר בחוץ הוי עגלה ערופה, י"ל דטעמי' משום דס"ל כמש"כ דאילו משעיר הא מהך דרשא דאין הגורל קובע אלא בראוי לה' לא שייך אלא בנטרף קודם הגרלה ואין זה פסול מחמת עצמו וכמש"כ לעיל, ולכן לא שייך למילף זה על צפרים כנ"ל ואף דהרמב"ם יליף (בה' עבודת יוה"כ) דטרפה פסולה בשעיר המשתלח מן יעמד חי וטרפה אינה חי' עכ"ז הא זה אינו שייך אלא למאן דס"ל טרפה אינה חי' משא"כ למאן דס"ל טרפה חי' ליכא למילף מהא, ובחולין (ד' ק"מ) מבואר דגם למאן דס"ל טרפה חי' ג"כ מתנא דבי ר"י נפקא דטרפות פוסל בצפרים, לכן ע"כ מוכח דכונות הש"ס בחולין שם דמכפר בחוץ הוי עג"ע, ומדלא נפקא להש"ס לפסול מחוסר אבר בצפרים מזה הדרש שפיר הוכיח הרמב"ם דאף מחוסר אבר אינו פוסל בעג"ע.
ועפ"ז יש לתרץ מה שיש להקשות על הרמב"ם (סוף עבודת יוה"כ) שכתב דטרפה פסול' בשעיר המשתלח מן יעמד חי, ולפ"ז אף בנטרף אחר הגרלה ג"כ פסול כמש"כ המל"מ שם, א"כ קשה אמאי בחולין (דף י"א) גבי מכלן דאזלינן בתר רובא דנפקא לי' לרב אחא בר יעקב משעיר המשתלח דטרפות פוסל בו משום דאין הגורל קובע אלא בראוי לה' ולא אמרו לזה הדרש דיעמד חי דהוי הנפקא מיניה אף לאחר הגרלה, ולפמש"כ ניחא משום דהא בחולין (דף כ"ז) מבואר דרב אחא בר יעקב אמר הלכה טרפה יולדת ומאן דס"ל יולדת ג"כ דטרפה חי' כמש"כ התוס' בע"ז (דף ו') ד"ה ודלמא נח גופא טרפה הוי כו', ובחולין (דף ק"מ) בתוס' ד"ה טרפות מחיות נפקא כו', שכיון דרב בר יעקב ס"ל דטרפה חי' לכן ליכא למיפק בזמן יעמד חי דטרפה פוסל בשעיר המשתלח, אלא יליף מהא דאיך הגורל כו' אבל הרמב"ם אזיל לשיטתו דס"ל טרפה אינה חי', לכן יליף שפיר מיעמד חי.
ולפמש"כ יש לתרץ בפשיטות שיטת הר"ש הנ"ל משום דאף שכתבתי לעיל בכוונת הר"ש דלכן אין למילף מעג"ע משום דהא לקולא וחומרא קיי"ל דלחומרא גמרינן, אמנם הקרבן אהרן בכללי הש"ס כתב דהא דקולא וחומרא לחומרא גמרינן, היינו היכא שאין סברא למילף דווקא לקולא, אבל היכא דיש הוכחה למילף דווקא מהא דלקולא אז גמרינן לקולא, א"כ לדבריו תקשה על הר"ש דאכתי איכא למילף מעג"ע בפסול דמחוסר אבר, ולא תקשה דא"כ במומין נמי דהא בעג"ע אינו פסול בו מום וכיון דליכא למילף משעיר דא"כ נילף גם במומין נמי לכן נילף מיהת מעג"ע על מחוסר אבר ולא על מומין ולקולא. אכן לפי"מ שהוכחתי מהא דחולין דמחוסר אבר אינו פוסל בעג"ע וכחו שמוכח מהרמב"ם הנ"ל א"כ י"ל דהר"ש ס"ל ג"כ כהרמב"ם דמחוסר אבר אינו פוסל בעג"ע, ולפ"ז בע"כ כוונת הר"ש במש"כ דמהך דרשא ליכא למילף כו' היינו מתא דשעיר כנ"ל, וע"ז מתרץ שפיר דכיון דאין למילף משעיר דא"כ יפסול ג"כ מום בצפרים [ובאמת ליכא למילף זה כיון דגם בפנים אינו פוסל מום בעוף], לכן אין למילף משעיר בבנין אב, ומעג"ע בודאי ליכא למילף על מחוסר אבר דהא אינו פוסל בעג"ע כשיטת הרמב"ם הנ"ל, ולכן איצטריך למילף בחולין מהא דחיות למעוטי מחוסר אבר וקושית כ"ת מתורצת.
ולפ"ז י"ל דהר"ש ס"ל ג"כ להך דרשא דיעמד חי [שהביא הרמב"ם] למילף דטריפה פוסלת בשעיר, ואפ"ה הוכרח לומר דמכפר הוי עג"ע, משום דהא התם בחולין מפיק מהך דרשא דתנא דבי ר"י הנ"ל דטריפה פוסלת בצפרים בין למ"ד טריפה חי' ובין למ"ד אינה חי' כנ"ל, א"כ להך תנא דס"ל טריפה חי' ליכא למילף מהא דיעמד חי למעוטי טריפה [וכמש"כ לעיל], ובע"כ הא דטריפה פוסלת בשעיר הוי מהא דאין הגורל קובע אלא בראוי לשם, ולפ"ז בנטרף אחר הגרלה אין טריפה פוסלת בשעיר ואינה פסול בעצם וכיון דבצפרים לא שייכא הגרלה כנ"ל, לכן אין שייך למילף בטריפה משעיר לצפרים, ובע"כ מוכח דכוונת הש"ס בחולין (שם) דמכפר בחוץ הוי עג"ע, ולכן כתב הר"ש לפרש דמכפר הוי עג"ע, ודברי הר"ש הנ"ל נכונים.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |