באר הגולה/חושן משפט/קיד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קיד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ל' הטור כן כתב בה"ת בשער מ"ג בשם ת' הרמב"ן

(ב) כמ"ש המחבר בסעיף שאחריו

(ג) ל' הרמב"ם בפכ"ב מהלכות מלוה דין ז' וכתב הרב המגיד באמת האדרכתא היא על בני חורין והטירפא על משועבדין וכן כתב הראב"ד ז"ל כו' וזה דעת רבינו ז"ל ומכאן שהגי' הנכונה בפרק גט פשוט דף (קס"ט ע"ח) כך הוא כל אדרכתא דלא כתב בה קרענא לשטרא דמלוה לאו אדרכתא היא וכל טרפא דלא כתוב בה קרענא לאדרכתא לאו טרפא היא וכל שומא דלא כתב בה קרענא לטרפא לאו שומא הוא וכן הוא סדר האמיתי

(ד) מימר' הנזכרת וכן כתב הרמב"ם שם דין י"ג

(ה) טור ס"ד כ"כ הרא"ש בפרק גט פשוט אהא דמשני גבי הלואה כיון דזוזי מסיק ביה וכו' שם ע"ב

(ו) שם סעיף ה' כן כתב הרא"ש שם

(ז) וסיים הרא"ש שכל זמן בית דין אינו מן הדין אלא מדת רחמים נהגו חכמים על בעלי דינים שלא לדחוק אותם יותר מדאי מנמוקי הרמב"ן ז"ל עכ"ל וכן כתב הרב המגיד בפכ"ג מהלכות מלוה בשם הרשב"א

(ח) הכי משמע בכתובות דף צ"א ע"ב בעובדא דתרי אפדני

(ט) פשוט בפ"ק דמציעא דף ע"ז ע"ב

(י) כ"כ ה' המגיד פי"ח מהלכות מלוה וכן מפורש שם בגמ'

(כ) הכי אסיק רבא בכתובות שם

(ל) מסקנא דגמ' שם

(מ) ל' הרמב"ם פכ"ב מהלכות מלוה דין ט' וכתב ה"ה זהו שטר שומא הנזכר למעלה במימר' הנזכרת

(נ) מבואר בסימן שאחר זה ע"ש

(ס) כתב ה"ה הוא מהטענה שהזכרתי למעלה שהטורף מהלקוחות הם שוים ליתומים ומבואר במ"ש לעיל סימן ק"ג

(ע) שם דין י' וכ' הרב המגיד אין נשבעין אלא בסוף ימי ההכרזה שאף המלוה אוכל פירות והלוקח נפסד אבל קודם לכן וכו' למה ישבעו שמא לא יבא הדבר לגמר ונמצאו השבועות לבטלה

(פ) משנה כתובות דף פ"ז ע"א ושבועות דמ"ה ע"א

(צ) טור ס"י כ"כ בה"ת בשער ג'

(ק) שם בשם הרמב"ם בפי"ד מהל' מלוה וה"ה שם דחה ראיות החולקים בזה וכ' שמוכח בדין פוגם את שטרו דהא איבטלא לה חזקה דאין אדם פורע לגבי האי שהרי פרע והלוה הודה לו במקצת וצריך עיון

(ר) טור סעיף י"ח הכי משמע שם בכתובות דף ק"ד ע"ב

(ש) רמב"ם שם דין י"ג וכמ"ש לעיל סעיף א' בשם ה"ה גירסתו בגמרא

(ת) שם ד' ט"ו וכ' שכל המורים הורו כזה וכ"כ ה"ה בשם תשו' הרי"ף וע' בסימן ק"כ ס"ד שכ' המחבר שם ואפי' הכריזו וכמ"ש שם וכתב ה"ה שם בשם הרשב"א שכתב שלא ידע טעמו של הרי"ף והרמב"ם וגם בעה"ע כ' עליו ולא ברור לן וגם ה"ה אחר שכתב טעמא כתב ועדיין צ"ע

(א) טור סט"ו בשם הר"ר יונה

(ב) שם סי"ז בשם הרא"ש בפסקיו בפרק מי שהיה נשוי ליישב דברי רבינו יונה שאינו חולק על הרב האי

(ג) שם סי"ז כן כתב הרא"ש שם וביאר שם לפי שיש בו הפסד ללוה ואין הדין כן ביתומים כמ"ש המחבר לעיל סימן ק"ט ס' א'


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון