אליה רבה/אורח חיים/תקמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] אין מערבין וכו'. עיין במנהגים שבסוף הספר סימן ל"א:

ב[עריכה]

[ב] אבל מותר לארס ובלבד וכו'. אבל נישואין אף בלא סעודה אסור עיין סעיף ג' וכן מסיק ראב"ח, ומגן אברהם ושיירי כנסת הגדולה תמהו דבכתובות דף מ"ז כתבו התוס' דנישואין בלא סעודה מותר ובחכמת שלמה נדחק בזה דיליף מדכתיב ושמחת בחגיך ולא באשתך, אם כן ת"ק שמחת הסעודה וכו', ותירץ מגן אברהם מיירי לרב אבל לשמואל אסור וליתא דהא במועד קטן דף י"ט מבואר בברייתא דלכולי עלמא נישואין בלא סעודה אסור כמו שכתב ר"ש והוא לא סבירא ליה תירוצו, גם מה שכתבו תוס' שם מפרק החולץ לא קשה מידי לפי דבריו, גם בשיירי כנסת הגדולה כתב סברא להיפך עיין שם. והנראה לעניות דעתי בעיקר קושיא דתוס' מדאורייתא קאמר אבל מדרבנן מודים דאסור בנישואין לבד וכן משמע במהרש"א שם:

ג[עריכה]

[ג] שלא בשעת אירוסין וכו'. דלא אסור אלא בשעת אירוסין רצה לומר אירוסין בסעודה (ריב"ש), ומשמע שם האידנא שאין מקדשין קודם החופה מותר לאכול סעודה ראשונה שאחר התנאים והט"ז אוסר ולא נהירא ומה שמדמה למילה דאי לאו שזמנה קבוע היא אסור, ולעניות דעתי לא קשה מידי לא דמי כלל דבמילה הוא שמחת מצוה והכא ליכא שמחת מצוה עד אירוסין גם במילה ופדיון הבן טעמים שאין מברכין שהשמחה במעונו כמו שכתב במנהגים הנזכר לעיל ובסעודה שאחר התנאים אין מי דמסיק אדעתיה לברך אף לא שייכי טעמים אלו וצריך עיון דבסעודת אירוסין:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] לעשות הסעודה וכו' בלילה וכו'. כן כתב הבית יוסף ושכן נראה מריב"ש ולאפוקי מט"ז שכתב דסעודה ראשונה אסור ברגל ושכן נראה מריב"ש בבית יוסף, עד כאן, דהוא תמוה שמהפך דברי בית יוסף. והנה גם מגן אברהם התיר לעשות ברגל הסעודה הראשונה רק אוסר בלילה ראשונה דנגררת אחר היום ולכך לא נהיגין במדינותינו לישא בערב יום טוב כלל, מיהו מה שתמה מגן אברהם על בית יוסף שכתב דמילי דרבנן הוא הא תוס' מועד קטן דף ט' הוכיחו שהוא דרשה גמורה וכן כתבו תוס' בכתובות דף מ"ז, עד כאן, ולעניות דעתי לא קשה מידי נישואין וסעודה הוא דאסור דאורייתא כמו שכתבתי לעיל אבל סעודה לבד או נישואין לבד אינה אלא דרבנן למאן דאוסר, לכך נראה לסמוך בשעת הדחק להתיר, ועוד דהא בשיירי כנסת הגדולה כתב דנוהגין לישא בערב יום טוב סמוך לחשיכה ועיין מה שכתב הט"ז בשם תשובת משאת בנימין ביו"ד ריש סימן שצ"ט:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] שכיון שזמנו וכו'. בתוס' מועד קטן דף מ"ח ד"ה מפני וכו' מבואר דאף שלא בזמנו מותר משום דלא חשיב שמחה בשמחה כי אם בשעת נישואין בלבד וגם קשיא על הלבוש מתוס' שם דמשמע דסעודת פדיון הבן חשיב שמחה יותר ממילה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] שאינו אלא אסמכתא בעלמא וכו'. צריך עיון מתוס' שם ובכתובות דף מ"ד שהוא דרשה גמורה כדלעיל:

ז[עריכה]

[ז] כוחלת בצבע. פוקסת נותנין חוטין של בצק על פניה להאדים הבשר בסיד להשיר השער ואפילו זקנה מותר (גמרא):

ח[עריכה]

[ח] ומעברת סכין וכו'. פירוש שמעברת השער בסכין, ולפי זה לא הוצרך ליכתב ועל פניה שלמטה שכל זה נכלל במה שכתב אחר כך ומעברת שער וכו' והשולחן ערוך נשמר מזה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.