אליה רבה/אורח חיים/תקמ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] ואינו טח וכו'. אבל להטיח גגו או לעשות סולם מותר לצורך המועד דהוא מעשה הדיוט, ותימא שלא הביאו הפוסקים (ט"ז), ועיין בחושן משפט סוף סימן שי"ד מזה:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] אינו סותר וכו'. אפילו איכא חשש גנבי אם לא שגנב בא על עיסקי נפשות (מרדכי עבודת הקודש):

ג[עריכה]

[ג] היה נוטה וכו'. אפילו אינו נוטה רק לחצר או למבוי וכן בשאר דברים דאיכא למיחש לסכנה (רמ"א):

ד[עריכה]

[ד] ציר וכו'. והוא הדין לתקוע המשקוף במסמרים שרי אם יש לחוש לגנבי (מגן אברהם):

ה[עריכה]

[ה] איצטבא וכו'. נסר שמחברין לו רגלים כעין ספסל שלנו מעשה הדיוט הוא (טור ומגן אברהם):

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ראוי לאפות וכו'. אם בזמן הזה קר מותר לעשות תנור להחם בית החורף (מגן אברהם):

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] והעשוי כבר מותר וכו'. פירוש שמחברו בסיד וטיט לארץ כדי להשתמש בו ומשמע אפילו אם לאפות במועד והוא דעת הטור, וכהאי גוונא מתיר בשולחן ערוך לטוח סביב התנור והכירה כדי שישמור את חומו והוא מרשב"ם והט"ז תמה דרמב"ם למד זה מרישא דברייתא דמעמידים תנור וכו' כמו שכתב בית יוסף וקשה מנא ליה דילמא מותר כיון שאפשר לאפות בו במועד אפילו בימות הגשמים, עד כאן. ולעניות דעתי מוכח דמיירי באי אפשר לאפות בו במועד דאי באפשר אמאי תנא מעמידין לאשמעינן אפילו לעשות בתחילה דמותר בימות החמה דאפשר וכל שכן מעמידין:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] כשהיא חלקה וכו'. שאין אז החיטין יכולין לפרך חותכין אותה כדי שלא יהיה שוה כדי שיפרכו החטין תחתיה (רש"י):

ט[עריכה]

[ט] אמת המים וכו'. כן כתבו הטור והרמב"ם ומשמע שפירושו הכי בש"ס [מועד קטן] דף י' אמתא דרחיים, אבל רש"י פירש שם עץ שרחיים בנוי עליו ולזה מדוקדק יותר למיבני אבל באמת המים שייך לשון לתקן, וצריך עיון שלא העיר הבית יוסף בזה:

י[עריכה]

[י] [לבוש] ויש מתירין וכו'. השולחן ערוך סתום להתיר וכן עיקר:

יא[עריכה]

[יא] [לבוש] אפילו מלאכת אומן וכו'. ולפי זה צריך לומר דרשתות בריש סימן שאחר זה לא מיקרי צורך אוכל נפש:

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] ויש אומרים וכו'. רמ"א סתם להתיר גם אפשר דכולי עלמא מודים בזה, עד כאן:

יג[עריכה]

[יג] נשבר סכינו וכו'. מדלא קתני נשבר במועד משמע דסבירא ליה אף נשבר קודם מועד מותר כשלא כיון מלאכתו למועד כיון שהוא צורך אוכל נפש וכן דעת הט"ז ומשמע אפילו יכול להשאיל מחבירו שרי:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.